בגלל האיידס: איראן לומדת לדבר על מין
הרפובליקה האיסלאמית מתמודדת עם עלייה מדאיגה בשיעור הנדבקים ב-HIV דרך יחסי מין, וגורמי מקצוע כבר מבינים: השמרנות חייבת לפנות את מקומה לחינוך מיני, בדיקות שגרתיות ושבירת הטאבו על יחסים מחוץ לנישואים
בכיכר בשכונה ענייה במזרח טהרן הידועה במספר הגבוה של המכורים לסמים בה לוקחת הפסיכולוגית עטפה עזימי עוד טיפה של דם מאצבעו של עובר אורח מודאג. היא עובדת מספסל סמוך, ושלט באנגלית ובפרסית המוצב לצדה קורא לציבור לעבור חינם בדיקות HIV ולקבל ייעוץ.
הדאגות שלה ושל הארגון שבו היא עובדת אינן מוגבלות בימים אלה רק למכורים לסמים. אלה חולקים מזרקים כדי להזריק הרואין שמקורו בסחר באופיום באפגניסטן השכנה, שמעבר לגבול. איראן מתמודדת עם עלייה במספר הנשאים של HIV שנדבקים באמצעות יחסי מין, במיוחד בקרב צעירים. אם לא די בכך, הרשויות מעריכות שלרבים מהנשאים כלל אין מושג שהם נדבקו.
"לכולם יש גישה רעה מאוד כלפי המחלה הזו", אומרת מחבובה זיינלי, נשאית HIV מטהרן. "כולם חושבים שאם הם ישטפו את הידיים שלהם איפה שאני שוטפת הם יכולים להידבק, אבל הם לא יכולים".
40% מהנדבקים - ביחסי מין
לפי ההערכות הרשמיות של איראן, 66 אלף מ-80 מיליון תושבי איראן הם נשאי HIV ו-30 אלף מהם כלל אינם מודעים לכך. הרשויות האיראניות מאמינות שהסיבה לכך היא חוסר הידע הכללי שלרבים מהאזרחים יש בנוגע לנגיף. לשם השוואה, לפי נתוני הממשל האמריקני חיים בארה"ב 1.1 מיליון נשאי HIV, ואחד מכל שבעה מהם אינו מודע לכך שהוא נשא.
לדבריו פריין אפסר קזרוני, ראש מחלקת האיידס במשרד הבריאות האיראני, יותר מ-50% מנשאי ה-HIV באיראן הם בני 35-21 – אף ששיעורם באוכלוסיית איראן הוא 28% בלבד. שיעור הנדבקים דרך יחסי מין ממשיך לעלות.
"אם נביט בנתונים מלפני שש שנים – שיעור ההדבקה דרך יחסי מין היה בערך 17-16 אחוז, לכל היותר 20 אחוז. עכשיו הוא עומד על 40% או אפילו יותר בכמה מחוזות", אומר ד"ר מוחמד מהדי גויה, סגן שר הבריאות של איראן. "זה סימן אזהרה עבורנו, ואנחנו מתייחסים לזה ברצינות גמורה".
לקוד החברתי יש חלק חשוב בעלייה בשיעור הנדבקים. איראן היא מדינה מוסלמית דתית, ואנשי הדת בה מטיפים נגד קיום יחסי מין מחוץ לנישואים. יחסי מין אינם עולים לדיון בין ילדים להוריהם ובבתי הספר יש מעט חינוך מיני – אם בכלל. מין מחוץ לנישואים אינו חוקי והיו מי שנענשו אפילו על לחיצת יד עם בני המין השני. עם זאת, רק לעתים נדירות המשטרה מתערבת כשזוגות הולכים יד ביד ברחוב ולוחשים זה לזה.
נישואים לבנים
בשנים האחרונות הולכת ומשתנה ההשקפה על יחסי מין באיראן. בעבר אפשרה המדינה "נישואים זמניים" – חוזה משפטי בהתאם לחוק האיסלאמי המאפשר לזוגות לחלוק חדר מלון או לנסוע יחד, גם אם המדינה לא תמכה בכך באופן רשמי. החוזים נמשכו החל מכמה שעות ועד לכמה שנים, אבל הם הולכים ונעלמים מהעולם האיסלאמי. לאחרונה הולכים ומופיעים באיראן "נישואים לבנים" – זוגות חיים יחד לפני החתונה אף שהחוק עדיין אוסר על כך.
מוחמד מוחמדי גולפייגני, ראש לשכת המנהיג העליון של איראן אייתוללה עלי חמינאי, מתח ביקורת על המנהג הזה והזהיר מ"דור מופקר" שצאצאיו יהיו ממזרים.
הגישה הנרחבת לצלחות לוויין ולערוצי טלוויזיה לווייניים – אף שהחוק אוסר עליהם – מאפשרת גם היא לצעירים מבט לתרבות המערב, וכך גם האינטרנט.
מוחמד מהדי לביבי, פורפסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת אזאד בטהרן, אומר שכ-60% ממקרי הגירושים באיראן נובעים מחוסר שביעות הרצון של בני הזוג מחיי המין בנישואיהם. "כשאחד מבני הזוג אינו מרוצה הוא מחפש את המין מחוץ לנישואים, בחשאי", הוא מסביר. "יחסי מין סודיים כאלה מגדילים את הסיכוי להידבק בכל מחלה, כולל HIV".
הממשלה מודה שגם בעיית זנות קיימת באיראן. חברי פרלמנט דנו בזה בזה בעבר.
ללמוד להגיד לא
כיום מטפלת איראן בכ-10,000 בני אדם הנגועים ב-HIV או כאלה שכבר פיתחו את מחלת האיידס, המחלישה את המערכת החיסונית. הטיפול בכל נשא או חולה עולה לממשלה כ-16 אלף דולר בשנה. החברה האיראנית נוטה לנדות נשאי HIV, במיוחד נשים.
"רוב הנשים כאן אחראיות על משפחותיהן, ולמרבה הצער קשה להן מאוד למצוא עבודה", מסבירה נג'ימה בבאגול, פסיכולוגית המסייעת לנשים נשאיות HIV. רבות מהן נדחו כשהן גילו למעסיקים שהן נשאיות HIV. אני יכולה לומר שהסטיגמה הזו והאפליה הן הבעיה הקשה ביותר שאיתה הן מתמודדות".
חוסרו מנסוריאן, המנהל ארגון למלחמה ב-HIV, אומר כי חינוך מיני וקידום הבנה טובה יותר יכול לסייע לפתור את הבעיה. "החינוך המיני צריך להתחיל כבר בגן", הוא אומר. "כל ילד צריך לדעת כל מה שצריך על מין כדי שהוא יהיה מסוגל להגן על עצמו ובמיוחד כדי שהוא ידע שמותר לו לומר 'לא'".
גויה מסכים איתו שהצעירים חייבים לקבל חינוך מיני: "בני הנוער שלנו חייבים ללמוד על עניינים מיניים בבתי הספר. כשמדובר באיידס, מניעה היא דבר קל בהרבה מטיפול".
לפנייה לכתב/ת 
