שבע בום: הסיבות לפיטורי גיא לוזון
אחוזי ההצלחה האיומים, בחירת הזרים הכושלת, האמירות נגד הקהל, התירוצים הבלתי פוסקים, החלפת ההרכבים מדי שבוע והאופי הלא שקט. כך נשלח מאמן מכבי חיפה הביתה כבר במחזור האחרון של הסיבוב הראשון
עשרה חודשים לאחר שמונה לתפקיד מאמן מכבי חיפה, סיים אמש (שבת) גיא לוזון את תפקידו כמאמן הקבוצה. אם צריך לסכם במילה את הקדנציה שלו בחיפה, אפשר לבחור במילה אחת - כישלון.
כשלוזון הגיע לחיפה אחרי רנה מולנסטיין שפוטר, הוא תירץ לא פעם שהוא מגיע לקבוצה שלא הוא בנה ואפילו דאג לומר: "תמדדו אותי בעונה הבאה" (הנוכחית, ש.א). אם מסתכלים על המספרים, לגיא לוזון יש 39 אחוזי הצלחה בחיפה, המאזן הגרוע ביותר מבין כל המאמנים הכושלים בשבע השנים האחרונות מלבד ראובן עטר.
לוזון קיבל העונה תקציב שיא שמתקרב ל-100 מיליון שקלים, אך גם בבחירת הזרים הוא כשל. קאיו וקלאוס, שעולים לירוקים 1.2 מיליון אירו בעונה, לא מספקים את הסחורה ואילו שחר היה יכול הוא היה נפטר מהם מזמן. גם בגזרת הישראלים הבחירות של לוזון לא היו מוצלחות. הצמד שהוא הנחית בקיץ, אלברמן ובן הרוש, חלשים ולא עושים את ההבדל.
על אף שלוזון הדגיש לא פעם שהקבוצה שלו שלטה ואף אמר פעם ש"אם היה מדובר במשחק כדורסל הקבוצה הייתה מנצחת ב-20 הפרש" (אמירות שגרמו לזעם בקרב האוהדים), הוא הרבה לבצע מדי שבוע מהפכות בהרכב - מה שגרם לפגיעה בביטחון של השחקנים ולחוסר איזון בהרכב שלא רץ ביחד מספר משחקים.
מערכת היחסים של לוזון עם הקהל של מכבי חיפה ידעה ימים בודדים של שקט. מתחילת העונה לוזון "סומן" על ידי האוהדים, שקראו לו להתפטר לאורך שבועות. מה שהלהיט את מערכת היחסים בין לוזון לקהל היא הקללה ששחרר המאמן לאחר כיבוש שער השוויון של הירוקים מול מכבי פתח תקווה. המאמן תירץ שהיא הופנתה לעבר אוהדי פתח תקווה והתנצל, אך הקהל לא היה מוכן לסלוח לו.
זה נמשך עם תליית שלטים של הקופים הירוקים במתחם האימונים נגד המאמן, הגעת האוהדים לאימון הקבוצה בשבוע שעבר לאחר ההפסד בדרבי ושוב השמעת קריאות כנגד לוזון. השיא היה אמש, כשגם בזמן שמכבי חיפה הובילה הקהל לא הפסיק לקרוא למאמן להתפטר.
בדיעבד אפשר לומר גם שהאישיות של גיא לוזון לא מתאימה כלל ליעקב שחר. לוזון רחוק באופיו מאלישע לוי ורוני לוי, שהצליחו שנים במועדון הירוק. צמד הלוי היו רגועים, ממלכתיים יותר וכאלה ששחר תקשר איתם יותר. לוזון קיבל קרדיט גדול אבל החיבור לא צלח.
קשה להגיד על גיא שהוא איבד את חדר ההלבשה. השחקנים היו אצלו די מלוכדים, אבל נראה כי שיטת האימון שהוא ניסה להחדיר לא חלחלה אליהם כלל. במשך כל התקופה של לוזון נראו שחקני הקבוצה כעדר ללא רועה.
בתחילת העונה טוני מוניוס היה אמור להגיע כמנהל מקצועי, אך ללוזון היה ביטחון והוא לא חשש מאיש. הגעתו של אלאש באמצע העונה הייתה ללא ספק רמז עבה של שחר, שלא סמך מספיק על לוזון. אלאש, שמינה את רוב מאס כאיש צוות לצידו של המאמן, סימן את הסוף של לוזון. אתמול הוא המשיך את הספירה המפחידה של יעקב שחר - מאמן שביעי שעוזב בשש השנים האחרונות. זה התחיל בעטר, המשיך בבנאדו, סטנוייביץ', בלבול, רוני לוי ומולנסטיין. אמש לוזון סימן 7 בום.
לפנייה לכתב/ת 
