גם בעולם הדיגיטלי יש לנו זכויות
אם כמה הצעות חוק יעברו בכנסת, לא רחוק היום שבו תכנים יחסמו בפנינו ודעותינו ברשת יושתקו ללא סיבה או הסבר
לפני כשנה קם אזרח מדינת ישראל ועשה דבר שגרתי שכל אחד מאיתנו לוקח כבר שנים כזכות מובנת מאליה, כמו ללכת ברחוב או לנשום אוויר: הוא פרסם פוסט סאטירי בפייסבוק. לצערו, הפוסט שכתב הוסר והזכות הבסיסית להתבטא ברשת נשללה ממנו. הוא גם נעצר בחשד שהפוסט שלו עודד את ההצתות בכרמל, אבל שוחרר כשהתברר כי התרגום שבצעה המשטרה באמצעות שירותי התרגום האוטומטיים של גוגל לא היה מדויק. הפוסט כלל לא קרא להסתה, ויתרה מכך פוסט נוסף של האזרח גינה את השריפות. זכות הביטוי הדיגיטלית של אנס אבו-דעבס כותב הפוסט נפגעה. האזרח התמים שוחרר אך הפוסט התמים כבר הוסר, ולא הוחזר גם אחרי שהתברר שכותבו חף מכל אשמה.
השבוע יצוין יום זכויות האדם, יום שמזכיר לנו את הזכויות של כל אדם, ואת אחריותנו להגן על זכויות אלו בנחישות, גם בעולם הדיגיטלי. שמירה על הזכויות היא ראשית לכל עניין של כבוד לזולת - כבוד לדעותיו, כבוד לפרטיותו, כבוד לשוני של אחד על פני אחר.
עוד ב-2011 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם כי הגישה לאינטרנט הינה זכות אדם ושיש לקרוא לכל המדינות שלא לחוקק חוקים המעניקים סמכות למדינה להגביל את זכות הגישה של כל אזרח לאינטרנט חופשי ונטול צנזורה.
החקיקה בכנסת
אלא שאת כנסת ישראל זה לא עוצר. על סדר יומה של הכנסת עומדות כיום חמש הצעות חוק המבקשות לפגוע בזכויותינו לגשת לרשת ולהביע עמדה ברשת. הסוגיות החברתיות שמובילות את חברי הכנסת והממשלה להציע פתרונות הן ממשיות, אולם הצעות החוק לא רק שפוגעות בזכויות האדם הדיגיטליות באופן מרחיק לכת, אלא גם אינן מהוות פתרון יעיל לבעיות אותן הן מבקשות לתקן.
חשיפת קטינים לתכנים פוגעניים באינטרנט היא בעיה אמיתית. אך שתי הצעות החוק, שהוגשו על ידי ח"כ שולי מועלם וח"כ מיקי זוהר, בניסיון לטפל בבעיה לא יפתרו אותה, ורק יפגעו ביתר משתמשי הרשת. הצעות החוק, כל אחת בדרכה, מבקשות לצנזר כברירת מחדל את כל התכנים שיוגדרו כעוסקים במין, אלימות והימורים (אלא אם נבקש במפורש ובגלוי לצפות בהם). אלה אכן תכנים שהיינו שמחים שילדינו ימנעו מלראותם, אולם האם אנחנו באמת רוצים שהמדינה תהיה זו שתקבע מהם אותם תכנים שייחסמו? תפקידו של כל הורה להחליט כיצד הוא רוצה לחנך את ילדו ואיזה תכנים הוא לחסום מפניו. האפשרויות להורים קיימות כבר היום. ובחינם. אין זה תפקידה של המדינה לצנזר את האינטרנט.
בדומה, אין עוררין על כך שבעיית הטרור זועקת לפתרונות. אך שתי הצעות החוק שמבקשות למגרה אינן נותנות מענה לתופעה ופוגעות בזכות הדיגיטלית של כל אחד מאיתנו לביטוי ברשת. הצעת חוק ממשלתית מבקשת לאפשר למדינה לחסום גישה לתכנים ברשת הנחשדים כעבריינים בנוהל מהיר ומקוצר. הסרת התכנים אמנם תיעשה באישור בית משפט, אולם יתאפשר הליך מקוצר עם ראיות חלקיות וללא מתן יכולת לצד השני להתגונן מפני ההסרה. פגיעה שכזו בחופש הביטוי מחוץ לרשת לא הייתה מתקבלת על הדעת. הצעת החוק הפרטית של ח"כ רויטל סויד אף מרחיבה ודורשת מפייסבוק לנטר את התוכן המועלה אליה באופן קבוע ולהסיר את מה שלדעתה נחשב כהסתה.
והצעת חוק אחרונה לסדרה זו הינה עוד הצעת חוק ממשלתית שבאה לטפל בבעיה האמיתית של פגיעה בזכויות יוצרים, אלא שבדרכה גם היא מבקשת לחסום את הגישה לאתרים רבים בדרך שתפגע בחופש הביטוי ברשת. הגנה על זכויות יוצרים היא מטרה ראויה וגם היא זכות דיגיטלית שיש להגן עליה, אך ההצעה לחסום גישה לאתרים אשר רק נחשדים כמפרי זכויות יוצרים ולחשוף את פרטיהם של משתמשים שהעלו באופן אנונימי תמונות או סרטונים ללא הוכחה שפשעו, תפגע באופן לא מאוזן בחופש הביטוי הדיגיטלי.
אז כנסת יקרה - אל תשכחו כי הזכות של כל אדם היא לגישה חופשית לאינטרנט. חסימה שרירותית וסינון של תעבורת האינטרנט מפרה אמנות בינלאומיות בנושא זכויות אדם. שמרו על הזכויות הדיגיטליות שלנו.
ואתם - בפעם הבאה שאתם מעלים פוסט לפייסבוק, תמונה לאינסטגרם, או קוראים בלוג אהוב, תזכרו שפעולות אלו הן חלק מזכויות האדם הדיגיטליות שלכם. לשמחתנו, אין הרבה מקרים כמו זה של אנס אבו-דעבס שבהם פוסטים מוסרים ללא סיבה. אך אם הצעות חוק אלה יעברו לא רחוק היום שבו תכנים יחסמו בפנינו ודעותינו ברשת יושתקו ללא סיבה או הסבר. ביום זכויות האדם חשוב שלא נשכח את הצורך להגן גם על זכויות האדם הדיגיטלי.
מי-טל גרייבר שורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
