כמה אתם ההורים מעורבים בווטסאפ של הגן?
באיזה שלב התכתבות בין המורה או הגננת עם הורה בווטסאפ הופך לקשר חברי? באיזה שעות לגיטימי לשלוח הודעות ובאיזה לענות? המורים והגננות נדרשים היום להציב גבולות בצורה הרבה יותר ברורה בגלל הנגישות הלא-פורמלית הזו. הכול על מעורבות הורים בחדר המורים בדור הוואטסאפ
בשיתוף מכללת לוינסקי לחינוך
כמה פעמים יוצא לכם לחשוב לעצמכם או אפילו להגיד בקול "כשאני הייתי קטן הדברים נראו אחרת?" או "הדור של היום הוא ממש לא הדור שהיה פעם?" כנראה שלא מעט, ואתם צודקים. כל כך הרבה דברים השתנו מאז שאתם הייתם קטנים ובואו נודה בזה, בעיקר טכנולוגית. הטכנולוגיה הזאת שלרוב באה לידי ביטוי ב-למי יש אייפון יותר חדיש, לא עוצרת שם וגולשת לכל כך הרבה תחומים, ביניהם גם למסגרות החינוכיות. עכשיו, תלמידים שמשחקים בסמארט-פון באמצע השיעור זה כבר לא משהו כל כך נדיר, אבל מערכת היחסים במובייל בין ההורים לאיש הצוות החינוכי של הילדים היא משהו שעוד לא לגמרי הצליחו להבין איך להתמודד איתה.
עוד בנושא:
"המורים היום נגישים, הרבה יותר ממה שהיו רוצים בגלל הטכנולוגיה", מספרת ד''ר יעל שלזינגר, מרצה ופסיכולוגית קלינית בנושא מעורבות הורים במכללת לוינסקי לחינוך. "זה מקשה לשים גבולות: אם אני מתכתבת עם הורה בוואטסאפ, זה הופך לקשר חברי? באיזה שעות זה לגיטימי לשלוח הודעות ובאיזה לענות? המורים והגננות נדרשים היום להציב גבולות בצורה הרבה יותר ברורה בגלל הנגישות הלא פורמלית הזאת. כל הנושא של מעורבות הורים מבטא איזשהי שאיפה לשוויון, אנשי החינוך לא רוצים להיות כל כך נגישים, אבל הטכנולוגיה דורשת מהם".
העניין הוא, שבעקבות ההתקרבות הזאת בין אנשי החינוך להורים, נושא הסמכות של הגננת הופך להיות תחת זכוכית מגדלת. מחקר שנערך במכללת לוינסקי ונערך על ידי ד''ר רונית רמר ופרופסור יצחק גילת - ראש רשות המחקר, הערכה ופיתוח במכללה, ביקש לבדוק באלו מצבים גננות מרגישות שהסמכות שלהן בעיניי ההורים מתערערת. "אם גננת החליטה למשל שלימי ההולדת של הילדים בגן אין להביא אחים וההורים מחליטים להביא את האחים בכל זאת, זה מקרה שמערער את סמכותה של הגננת" מספר פרופ' גילת. "המצבים האלה מעמידים את הגננת בפני לחץ בו היא צריכה להתמודד מול הורים שלא מקבלים את הסמכות שלה, מה שמוביל לתחושת מועקה מצדה". אגב, פרופ' גילת מדגיש כי תפקיד המחקר היה להפנות את הזרקור לתופעה, שאינה מייצגת את המציאות בצורה כמותית.
האם סמכות איש החינוך מתערערת בגלל הטכנולוגיה? או בגלל ההורה?
"אין ספק שהטכנולוגיה היא זרז במקרה הזה, אבל זה ממש לא אשמתה", מוסיף גילת. "היא מעצימה ומזרזת את התהליך אבל היא לא זו שיצרה אותו. אם למשל הורה לא מרוצה מהחלטה של הגננת ושולח את התלונה להורים אחרים בקבוצת הוואטסאפ, הם שומעים רק את הצד שלו וכך בתוך שניות סמכות הגננת מתערערת והיא תאלץ להתמודד מול קבוצה שלמה".
ד''ר שלזינגר מוסיפה כי אין ספק שהמעורבות הולכת וגדלה עם השנים. "אם בשנות ה-70 ילד היה מקבל ציון נמוך, ההורים היו באים בטענות אל הילד. היום, הם כבר באים בטענות למורה". לדבריה, בשנים האחרונות התחזקה התפיסה שבית הספר הוא נותן השירותים וההורה הוא הלקוח ואין ספק שהתפיסה הזו מחלישה את מעמד איש החינוך ומשפיעה לרעה על הדימוי שלו. "היום, ההורים כבר פחות מסתכלים על שיטת ההוראה, על למידה משמעותית ומעמיקה אלא על התוצאות. ההורים רוצים שהילדים יגיעו להייטק".
הורה מעורב מול הורה מתערב
פרופ' גילת וד''ר שלזינגר מסכימים פה אחד על ההבדל בין הורה מעורב להורה מתערב: "הורה מעורב הוא הורה שמקדם, פועל יחד עם הגגנת לטובת הגן והילדים. הוא מסתכל על הצרכים של הכיתה או הגן ושואל איך הוא יכול לעזור, מה הוא יכול לעשות בשביל המסגרת. הורה מתערב, זה הורה שחשוב לו להשליט את דעתו מבלי להתחשב בכללים ובמגבלות. השיח איתו פולשני יותר, הוא לא שואל איך אפשר לעזור אלא מתערב רק כשזה מתאים לו. כיום, מעורבות ההורים גדולה הרבה יותר וזה חלק מתהליך של חברתי של שקיפות".
אחרי כל זה, צריך לציין שהשינוי הטכנולוגי הזה אמנם קצת מורכב, אבל ממש לא בהכרח שלילי. לפי ד''ר שלזינגר, ברגע שמנהלים תקשורת בצורה טובה ונכונה אפשר לגייס את הטכנולוגיה הזאת לטובת המצב. בקבוצות הוואטסאפ קל לשלוח תמונות שמשקפות את האווירה במסגרת החינוכית וקל לעדכן כמות גדולה של אנשים בצורה מהירה. "אפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובתנו וברגע שנציב גבולות בתוך המרחב הטכנולוגי, זה רק יטיב את הקשר עם ההורים שאין ספק שהוא חיוני ובלתי נמנע".
לפי פרופ' גילת במכללת לווינסקי מקפידים להכין את הסטודנטים להתמודדות עם מצבים כאלה ומדגישים עד כמה שיתוף הפעולה עם ההורה ותקשורת מקרבת בינו לבין ההורה יכולה רק להטיב עם הכיתה. "מחקרים מראים שזה בסופו של דבר מוביל להשגים גבוהים יותר מכיוון שהאווירה הנעימה תורמת לכל הצדדים. אם הנגישות מתנהלת נכון, היא תורמת לכולם. יש חשיבות גדולה בלנהל את המשולש הזה כראוי", אומרת שלזינגר ומוסיפה כי איש החינוך מחוייב להכיר את התלמיד בהקשרים השונים של חייו, בין אם מדובר בבית, בשכונה, וכמובן במרחב הלימודי.
פרופ' גילת מצידו מדגיש כי במכללה, עוד לפני שמתחילים הסטודנטים התמחות הם עוסקים בשיעורים בנושא של קשר עם ההורים, עוברים סימולציות ומתרגלים. בשלב השני, כשהסטודנטיות כבר מתמחות במסגרות החינוכיות, הם מקבלות הדרכה קבועה על כל המצבים שעלולים להתקל בהם בעבודה השוטפת. "יש אצלנו מרכז שנקרא מהות ומטרתו היא לחקור ולפתח כלים בנושא של קשר בין אנשי החינוך לבין ההורים. מדובר ביוזמה של משרד החינוך מה שמראה עד כמה הנושא הזה הופך למרכזי ואנחנו משקיעים בו".
בשיתוף מכללת לוינסקי לחינוך
לפנייה לכתב/ת 
