טראמפ נגד הניבתנים והפילים
הממשל האמריקאי החליט לא להכליל ברשימת המינים המוגנים שלו בעלי חיים רבים, ביניהם ניבתנים, דובי קוטב וגם פילים באפריקה. האם מדובר בעוד חלק ממהלך הכחשת שינוי האקלים של הנשיא?
על גושי קרח ימי שצפים לא רחוק מהקוטב הצפוני רובצות להקות של סוסי ים מסוג ניבתן פסיפי (Pacific Walrus) שמצטופפים להם יחד בנוף הקפוא ולא מודעים כלל לבשורה הקשה שניחתה עליהם מכיוון החוף המזרחי בארצות הברית הרחוקה.
את ההחלטה פירסמה הסוכנות האמריקאית האחראית על רשימת המינים שבסיכון, שירות הדגים וחיות הבר Fish and Wildlife Service)), בתגובה לבקשה של המרכז למגוון ביולוגי, ארגון ללא כוונת רווח שמטרתו להגן על מינים שנמצאים בסיכון. מלבד הניבתן, השירות הודיע ש-24 מינים נוספים שהוגשה בקשה להכניסם לרשימה לא ייכללו בה גם הם.
ב-2011, בתקופת ממשל אובמה, השירות הכריז שהניבתן נמצא בסיכון בגלל שינוי האקלים ושיש צורך לכלול אותו ברשימת המינים המוגנים, אך עקב ריבוי מועמדים הוא דחה את קבלת ההחלטה בעניינו. ההחלטה הנוכחית בקשר למעמדו של הניבתן היא סופית.
זקוקים לקרח כדי לשרוד
הניבתנים הפסיפיים חיים בים ברינג ובים צ'וקצ'י, שגובלים באלסקה. זה אחד מהמינים הגדולים ביותר בקבוצת הסנפירגליים, שכוללת בין השאר גם את כלבי הים ואת אריות הים. הם ניזונים מצדפות ולעתים גם מכלבי ים. הניבתנים ניצודים על ידי ילידי אלסקה וציד זה הוא הסכנה הגדולה ביותר שלהם. אולם, סכנה חמורה לא פחות הוא שינוי האקלים. הניבתנים תלויים בקרח הים לצורך הישרדותם: הם זקוקים לו למטרות אכילה, התרבות, הנקה והתחמקות מטורפיהם, דובי הקוטב והלווייתן הקטלן (אורקה). "זה בעצם יונק ימי", אומר פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-אורנים. "משטחי הקרח בקוטב הצפוני הכרחיים למחזור החיים של הניבתנים, וכשמשטחי הקרח הולכים ונעלמים אז הם ממש בבעיה".
בכל הנוגע לכמות הקרח הימי, שנמצאת במגמת ירידה בגלל שינוי האקלים, אין סיבות רבות לאופטימיות. ב-2016, היקף שטח הקרח הימי הממוצע היה הנמוך ביותר שנמדד אי פעם. האזור הארקטי מתחמם בקצב הגדול פי שניים מממוצע ההתחממות בשאר העולם, ומדענים חוזים שעד שנת 2030 לא יהיה באזור זה קרח ימי בעונת הקיץ.
היעלמות הקרח הימי גורמת פעמים רבות לניבתנים לעלות לחוף, בדומה לתופעה שמתרחשת אצל דובי הקוטב, שתלויים גם הם בקרח הימי. על הקרקע, לניבתנים קשה יותר להשיג מזון והם פגיעים יותר לטורפים.
הניבתנים הם חיה שנבהלת בקלות, וכשמספר גדול של ניבתנים מתקהלים על הקרקע, הצעירים עלולים להירמס על ידי הבוגרים בשעת בהלה. בנוסף, נצפו מקרים רבים שבהם בגלל המסת קרח הים הופרדו אמהות מגוריהן, שבעקבות כך טבעו או רעבו למוות.
למרות כל זאת, טוען שירות הדגים וחיות הבר שאוכלוסיית הניבתנים יציבה כרגע, ושהיא ככל הנראה לא תהיה בסיכון בעתיד הנראה לעין. לטענתם, אמנם הניבתנים חווים קשיים בגלל שינוי האקלים, אבל הם עשויים להצליח להתמודד ולהסתגל לאובדן קרח הים ולסביבה המשתנה.
פעילי סביבה אינם מסכימים עם טענותיו של השירות, וגורסים שעליית הניבתנים ליבשה היא סימן שמעיד על מצבם הקשה, ולא עדות להסתגלות. גם לדעת שיינס השירות טועה. "זה ברור לגמרי שמשטחי הקרח הולכים ונעלמים וזה רק עניין של זמן עד שהמספרים של המין הזה גם ילכו ויירדו", הוא אומר.
גם פילים על הכוונת
החלטת השירות המקוממת רחוקה מלהיות הצעד הראשון של ממשל טראמפ שהרגיז פעילים סביבתיים. עוד בטרם חלפה שנה מיום השבעתו של טראמפ לתפקיד הנשיא הוא וממשלו הספיקו לנקוט בפעולות אנטי-סביבתיות רבות, כשהבולטת מכולן היא כמובן הפרישה מהסכם פריז. בין השאר, רק לאחרונה הודיע ממשל טראמפ שיבטל תקנה שנקבעה בתקופת אובמה, ואוסרת על הכנסת שלל מציד פילים לארה"ב.
בעקבות הביקורת הרבה שספג בגלל הצעד הזה, הודיע טראמפ שישהה את ההחלטה בנושא. בחודש אוקטובר מינה טראמפ לוביסט של תעשיית הפחם, שידוע כמכחיש את קיומו של שינוי האקלים, לסגן יו"ר הסוכנות להגנת הסביבה. במרץ חתם טראמפ על צו שמבטל תקנות סביבתיות רבות שנקבעו בתקופת אובמה, ונועדו לצמצם את נזקיהן של תחנות הכוח הפחמיות המזהמות ופוגעות בבריאות האדם ובסביבה.
כאמור, בעקבות החלטת השירות, מינים רבים אחרים לא זכו גם הם להגנה, ביניהם נחש קירטלנד (Kirtland’s snake), הנקר שחור הגב (lack-backed woodpeckerB) ו-14 מיני חלזונות מים. שלושה מינים חדשים כן נוספו לרשימה: צב מבאיש מסוג סונויטה מאריזונה (Arizona’s Sonoyta mud turtle), ציפור מהוואי בשם איאיווי ('I'iwi) ודג נהרות מלואיזיאנה ומיסיסיפי בשם Percina aurora ((Pearl darter.
בניגוד לארה"ב ולרוב מדינות העולם, שבהן רק חיות שנמצאות ברשימת המינים המוגנים זוכות להגנה, בישראל המצב הוא הפוך. "על פי החוק הישראלי, כל המינים מוגנים חוץ ממינים מסוימים, שאותם אפשר לצוד", מסביר שיינס. "מדובר בכמה מינים שמצויים במספרים גדולים מאוד ובמינים שנחשבים כמזיקים".
עם זאת, החוק בישראל אומנם מגן על בעלי החיים - אבל לא על השטח שבו הם חיים. בארה"ב, לעומת זאת, אסור לפגוע גם בבית הגידול של בעלי החיים שברשימת המינים המוגנים. "מבחינה אקולוגית הרבה יותר נכון לפעול בצורה הזאת", אומר שיינס. "אנחנו כל הזמן במלחמה, בתי גידול הולכים ונעלמים - ובסופו של דבר המינים נעלמים יחד איתם. הייתי רוצה שישראל תיקח את הדברים הטובים שיש בחוק האמריקאי ותיישם אותם כאן".
"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
