המרחב החדש של הפלירטוט מתעתע מתמיד
מדוע אנחנו מפלרטטים? מהי המשמעות הפסיכולוגית של הפלירטוט וכיצד המרחב הווירטואלי טרף מחדש את הקלפים?
קשה להגיד שכולנו מפלרטטים. חלקנו עושים את זה יותר וחלקנו נמנעים מזה לחלוטין. אצל חלקנו שרירי הפלירטוט מאומנים וחלקנו מרגישים אבודים בסיטואציה כזאת. אנחנו משתמשים במילה "פלירט" על שלל הטיותיה, אבל האם עצרנו לחשוב לרגע על המשמעות הפסיכולוגית של הפלירטוט?
לפלירט יש שתי הגדרות שנראות סותרות, אבל מכניסות לתוכן את כל המשמעויות של דרך התקשורת הזאת. ההגדרה הראשונה היא "שימור הציפייה לאינטימיות, מבלי שיש כוונה אמיתית לעבור לשלב הבא". אפשר לכנות את זה "הצד הדושי של הפלירט", כלומר הצד שמשלה את האדם שמולו בכדי לקצור רווחים פסיכולוגיים. האמת היא ששתי ההגדרות הללו משלימות אחת את השנייה, כי כל אחת מהן משרתת צרכים אחרים של הפלירטוט. המעניין הוא שכל אחד ואחת יכולים להיזכר כיצד פעם ענו להגדרה הראשונה ופעם להגדרה השנייה.
בואו נתבונן לרגע בהגדרה הראשונה - מדוע אדם ירצה לשמר ציפייה לאינטימיות אצל אדם אחר, מבלי שיש לו כוונה לממש את אותה הציפייה? סיבת הפלירטוט הזאת מגיעה במקרים רבים מתוך רצון לבחון את הערך שלנו בעיניי המין השני. חישבו רגע על אדם שנמצא בקשר זוגי ארוך טווח. לעיתים הוא מעוניין לבחון את "שווי השוק" שלו אצל נשים צעירות או אצל רווקים נחשקים. הפלירטוט מהווה דרך בטוחה לעשות את זה.
אם נתבונן בסיבה השנייה, נראה שהפלירטוט הוא מכשיר יעיל לקצר את הדרך לאינטימיות. שלב הפלירטוט הוא השלב שבו שני הצדדים בודקים האם האדם שמולם מתאים לקשר אינטימי ומיני. זהו שלב אחד לפני שלב המגע הפיזי, וזהו השלב שבו מתחילות הרמיזות המיניות והגלישה לאזורים אינטימיים, אבל זהו גם השלב שבו שני הצדדים עדיין נמצאים בסביבה בטוחה – כבר לא בטריטוריית הידידים, אבל עדיין לא בטווח הפגיעה. אפשר לראות בפלירטוט בשלב זה מעין "משחק באינטימיות", מצב שבו שני הצדדים משחקים לרגע בזוגיות בכדי לבחון האם כדאי להם להפוך את המשחק למציאות.
הסייבר פלירט והכללים החדשים
כולנו מכירים את סימני הפלירטוט הקלאסיים - את הצחקוקים, המגע בשיער, ליקוקי השפתיים וניפוח החזה. אומנם יש כאלו שמיומנים יותר בזיהוי הסימנים הללו, אבל עדיין קשה לפספס אותם כשהם מגיעים אל מול עינינו. מצד שני, כיום חלק גדול משלב ההיכרות מתבצע באפליקציות, והתוצאה היא "סייבר פלירט" – פלירטוט וירטואלי שהמגבלה הגדולה ביותר שלו היא היעלמות הגוף. ברור שאנחנו עוברים על תמונותיו של הדייט הפוטנציאלי שלנו, אבל לפחות עד לשלב הטלפון שבו לראשונה אנחנו שומעים את קולו של הצד השני, אנחנו נאלצים לבנות לעצמנו תמונה שמגיעה לרוב מהעולם הפנימי שלנו, ולא בהכרח פוגשת את המציאות.
זהו מרחב עמום מצד אחד, אך מלא אפשרויות מצד שני. מרחב שדונלד וויניקוט, מחשובי האנליטיקאים, כינה "מרחב פוטנציאלי". המרחב הפוטנציאלי הוא המרחב שנמצא בין המציאות כפי שהאדם תופס אותה לבין המציאות האובייקטיבית. במילים אחרות, כאשר אנחנו מפלרטטים באינטרנט, אנחנו מתחילים להשליך אל תוך המרחב הזה חלקים מהמציאות האובייקטיבית, אבל גם מהמציאות שאנחנו מנסים ליצור לעצמנו.
ניקח כדוגמה את הניסוי שנערך ממש בערוץ זה, שבו נבנה פרופיל שביקש לדמות את הגבר המושלם באתר ההיכרויות. אצל כל אחת שראתה את הפרופיל החלה להיבנות בראש תמונה של החיים המשותפים איתו. במידה והיה נוצר עמו קשר, כל המשך של השיחה היה מכניס עוד ועוד פנטזיות למשוואה, עוד ועוד פנטזיות שאמורות היו להגיע לבסוף למפגש (לעיתים כואב) עם המציאות.
לצד הפנטזיות שהמרחב הפוטנציאלי מכניס למשוואה, המרחב הפוטנציאלי ב"סייבר פלירט" נותן מענה גם לצרכים רגשיים אחרים - הוא מאפשר לנו לעצב את האישיות שלנו כרצוננו, להבליט צדדים מסוימים בעצמנו, לבנות לעצמנו זהות שונה (בעיקר כאשר הפלירטוט הוא לא למטרת מימוש), ולהפוך למספר רגעים (או לפחות עד הפגישה הראשונה), למי שהיינו רוצים להיות. קשה שלא להיזכר כאן במשפט שדיויד בואי אמר פעם, "אני נכנס לצ'אטים כי זה המקום היחיד שבו אני יכול להיות מה שבא לי, כי אף אחד לא מאמין שאני באמת דיויד בואי".
המעניין הוא שהעולם עדיין לומד את רזי ה"סייבר פלירט". כל הזמן נוספים עוד ועוד עזרים שנועדו לגרום לנו להרגיש כאילו שאנחנו עומדים מול הדבר האמיתי. אפשר לסכם שהפלירטוטים האינסופיים שבני השלושים מבינינו ניהלו בגיל ההתבגרות ב-MIRC, נראים היום כמו שריד פרה-היסטורי לעומת האפשרויות שיש לפלרטטן המצוי כיום. עם זאת, חשוב לזכור כמה כללים ל"סייבר פלירט" נכון:
1. עד הפגישה (וקצת לאחריה) אתם לא באמת מפלרטטים עם האדם, אלא עם הנציג הווירטואלי שלו.
2. בכל פגישה פנים מול פנים לאחר "סייבר פלירט" צפויה הפתעה (נעימה יותר או פחות).
3. פרופיל ברשתות החברתיות הוא פלח מזערי מהאישיות של האדם שאתם מנסים להכיר (ולרוב הפלח הפחות מעניין).
4. קצרו את תקופת ה"סייבר פלירט" למינימום.
5. צאו מנקודת הנחה שהתכנים ב"סייבר פלירט" מתועדים והתנהגו בהתאם.
בהצלחה!
קובי תורג'מן הוא פסיכותרפיסט ועו"ס קליני
