הכדורגל האנגלי בדרך לכבוש את אירופה
אז ייתכן וגם השנה לא תזכה קבוצה אנגלית בצ'מפיונס, ואולי גם לא בשנה הבאה, אבל תהיו בטוחים שעם סכומי כסף אדירים כאלו, שחקנים ברמה הכי גבוהה והמאמנים הטובים בעולם, האנגליות ישתלטו על הכדורגל האירופי
אוהבי הכדורגל מתחלקים באופן כללי לשניים, אלו שטוענים שהליגה האנגלית היא החזקה ביותר באירופה ומנגד אלו שדווקא מאמינים בליגה הספרדית. אפשר להבין את העמדה של כל אחד מהצדדים, אבל גם התומכים הכי גדולים של הכדורגל האנגלי יאלצו להודות שבשנים האחרונות, כשהקבוצות האנגליות נפגשות בליגת האלופות עם יריבות משאר אירופה, ובפרט מספרד, הן לא מציגות רמה מספקת.
למעשה, הפעם האחרונה בה קבוצה מהממלכה הצליחה לגבור על יריבה מספרד או מגרמניה בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות הייתה ב-2012, אז צ'לסי ניצחה בחצי הגמר ובגמר את ברצלונה ובאיירן מינכן. מאז, אף נציגה אנגלית לא נכחה בגמר, ורק פעמיים קבוצות הצליחו להגיע למעמד חצי הגמר.
נראה שהשנה הממלכה הבריטית חזרה לאופנה - ובגדול. מתוך 16 העולות לשמינית הגמר, אפשר למצוא את מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ליברפול וטוטנהאם - 5 קבוצות, מתוכן 4 שזכו בראשות הבית וצ'לסי שעלתה מהמקום השני. אם אבקש מכם למנות את עשרת השחקנים הטובים בעולם כיום, ספק אם יהיו שם יותר משני אנגלים, והקבוצות בממלכה הבינו את זה בעצמן. כמו מכבי ת"א והפועל ירושלים בכדורסל, גם הקבוצות המובילות החליטו להשקיע את מיטב כספן ברכישת השחקנים הזמינים הטובים ביותר, ודי זנחו (אולי בצדק) את השחקן המקומי האנגלי.
אם נסתכל על השחקנים שקיבלו דקות משמעותיות בשלב הבתים נגלה את הדבר הבא: הקבוצות האנגליות משתפות בממוצע בין שלושה לארבעה שחקנים מקומיים בלבד (בצ'לסי, לדוגמה, נותר רק גארי קייהיל). לצורך השוואה, בברצלונה ניתן למצוא שבעה שחקנים מקומיים, באתלטיקו חמישה ובריאל מדריד שמונה שחקנים תוצרת ספרד שגם מקבלים דקות משמעותיות במפעל.
הליגה האנגלית לא מושכת אליה רק את הטובים שבשחקנים, אלא גם את המאמנים הטובים ביותר. לאט לאט התקבצו בצמרת הליגה האנגלית חמישה מאמנים מהבכירים שיש בעולם כיום - יורגן קלופ, פפ גווארדיולה, ז'וזה מוריניו, אנטוניו קונטה וגם מאוריסיו פוצ'טינו. אם שאלתם את עצמכם איך קרה שמיטב השחקנים והמאמנים בעולם מתקבצים להם פתאום דווקא בממלכה הבריטית, התשובה היא בעיקר, כמה מפתיע, כסף.
בשנת 2016 נחתם חוזה זכויות על שידורי הפרמייר-ליג בגובה 5.1 מיליארד פאונד לשלוש שנים, משמע 1.7 מיליארד פאונד לשנה, לפני שהתחלנו לדבר על הכנסות נוספות. חצי מהסכום האדיר הזה מחולק שווה בשווה בין כלל הקבוצות בליגה, רבע נקבע ע"פ המיקום הסופי בטבלה ועוד רבע לפי מספר ההופעות בשידור ישיר בטלוויזיה. על מנת להמחיש באילו סכומים מדובר, מנצ'סטר יונייטד דיווחה בשנת 2016 על הכנסות כוללות בגובה של 515 מיליון אירו, ובכך קבעה שיא הכנסות חדש לשנה. מנצ'סטר סיטי, לדוגמה, מציגה העונה סגל בשווי 853 מיליון אירו. בתוספת הסכומים המטורפים שמזרימים גם ככה משפחת גלייזר ביונייטד, אברמוביץ' בצ'לסי או קבוצת אבו דאבי בסיטי, תקבלו הון שרק פ.ס.ז' מסוגלת להתמודד איתו.
עם עובדות אי אפשר להתווכח. חמש האנגליות סיימו את שלב הבתים עם 69 נקודות מתוך 90 אפשריות (76 אחוזי הצלחה) ובהפרש שערים כולל של 26:80. הכל טוב ויפה, אבל המבחן האמיתי מתחיל עכשיו. הליגה האנגלית היא אולי העמוסה והקשה ביותר מבין הגדולות. בעוד כשבועיים יחול חג המולד, ורוב הליגות באירופה ייצאו לפגרה, אך לא הפרמייר-ליג. שם מדובר בתקופה העמוסה ביותר של השנה עם ארבעה משחקים בשבועיים. מעניין יהיה לראות איך הקבוצות המובילות יעברו את התקופה הזו ובאיזה כושר משחק, ובטוח שכולן יקוו לכמה שפחות פציעות.
אז ייתכן וגם השנה לא תזכה קבוצה אנגלית בגביע, ואולי גם לא בשנה הבאה, אבל תהיו בטוחים שעם סכומי כסף אדירים כאלו, שחקנים ברמה הכי גבוהה והמאמנים הטובים בעולם, האנגליות בדרך הבטוחה להשתלטות על הכדורגל האירופי.