חוששים מתחרות? הבנקים מקשים על הפלטפורמה החוץ בנקאית
ועדת הרפורמות קיימה היום דיון בעקבות תלונות שהגישו גורמים פיננסיים במשק. "הבנקים", אותם גורמים טוענים, "גובים ריביות נשך גבוהות פי 4 מהגדולים". ח"כ עזריה: "ביקשנו לברר את התלונות וגילינו כי מדובר בתופעה"
ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), קיימה היום (ב') דיון כדי לבדוק את היערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות P2P (הלוואות בין עמיתים) אשר אושר בוועדה במושב הכנסת הקודם. על פי החוק, רשות שוק ההון היא הרגולטור לפלטפורמות אלה, אך הן מתנהלות דרך חשבונות בנק, והבנקים מפוקחים על ידי בנק ישראל.
התנהלות הבנקים ספגה ביקורת קשה, כאשר לטענת מנהלי הפלטפורמות, רוב הבנקים מתעלמים מהחוק שנועד להסדיר ולקדם את הפלטפורמה החוץ-בנקאית ומערימים עליהם קשיים רבים.
"ביקשנו לברר את התלונות שקיבלנו מול בנק ישראל, המפקח על הבנקים ועם הבנקים עצמם, אם מדובר באירועים נקודתיים, כחלק מחבלי לידה טבעיים של שינוי משמעותי, וגילינו כי מדובר בתופעה", אמרה ח"כ עזריה. בדיון התברר כי בין החברות הרבות המעורבות בשוק החדש שוררת הסכמה שהבנקים מונעים את פעילותם. הם עושים זאת דרך אי פתיחת חשבונות בנק או מניעת העברות בנקאיות אשר סביבן מתנהלת רוב הפעילות.
דוברי החברות הדגישו כי גם הבנקים המעטים המאפשרים את הפעילות עושים זאת בהערמת קשיים, כגון גביית עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים. עופר כרמל ממיטב דש הלוואות, אמר: "בנק לאומי שהחל לשתף פעולה נהפך למונופול ואותנו הפך ללקוחות שבויים שלו. הוא מעלה את מחירי העמלות ומאלץ אותי לשלם לו 8% מההכנסות שלי. זו ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ-בנקאי ותחרות לבנקים, ואם האוצר או הכנסת לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר".
עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים לה"ב, הוסיף: "הבנקים החלו לגלות עניין בעסקים הקטנים, אבל בלי שום סיבה אנחנו עדיין נדרשים לשלם ריבית גבוהה פי 4 מהגדולים. כאשר תשתית הפלטפורמות היא בבנקים, הם יגררו את כל התעשייה עם העמלות שלהם. אם הם גובים 8% ממיטב דש, שאיננו עסק פילנתרופי, לאן היא תגולגל"? הוא קרא לשר האוצר לקבוע עמלה אחידה, כמו שעשה במהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים שהכנסת תמשיך ללחוץ כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".
"הבנקים לא חוששים מתחרות"
נציגת איגוד הבנקים, עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, הגיבה: "זו טענה פופוליסטית שנראית טוב בעיתונים. אבל הבנקים לא חוששים מתחרות. יש לנו מתחרים יותר גדולים מכם! מה שבאמת מטריד את הבנקים זה איסור הלבנת הון, ואת זה לא נפתור בחקיקה".
סימה שפיצר מהפיקוח על הבנקים אמרה: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן. כל הסיכון נופל על הבנקים שכפופים לחקיקה הדרקונית של איסור הלבנת הון. אנחנו דווקא רוצים לעודד תחרות, אבל מדוע אתם מופתעים שאנחנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם? אנחנו כן מופתעים ממה שקורה כאן. הופיעו כאן חברות שלא ידעתי שהן פלטפורמות. על הטענות שלהן למדתי מהעיתונים לא מפנייה ישירה שלהן אלינו או דרך רשות שוק ההון. לא ניתן להאשים אותנו בחוסר שיתוף פעולה אם לא מעדכנים אתנו בתקלות בזמן אמת".
עו"ד ברוך לוברט, מרשות שוק ההון הוסיף: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו שיסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. כאן חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, וכבר פנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות על התנהלות הבנקים, כמו שהתחייבנו בחקיקת החוק. אמנם הסמכות נמצאת אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש כאן גם חובת היוועצות שלא התרחשה לפני שבנק ישראל הפיץ את החוזר שלו אמש. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד".
היו"ר ח"כ עזריה, סיכמה: "טיעון הלבנת ההון היה משכנע לו היה זה טיעון נקודתי ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון. אנחנו נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל. אבל בטיוטה שהפיץ אמש אין מענה לצורך בתחרות בין הבנקים ובשיתוף פעולה של הרגולטורים על הנוסח הסופי של החוזר. כל טיעון כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבושו חוטאת למה שהסכמנו בחקיקה: ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו אתם מתעלמים מהסכמות אלה".
הוועדה דרשה שהחוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל ביקשה מרשות שוק ההון לגבש תיקון לחקיקה שיסדיר את הדברים.
לפנייה לכתב/ת 
