בת 7 מצאה נר שמן מתקופת יהודה המכבי
משפחה שטיילה בעמק בית שאן מצאה נר חרס עתיק שנחשף על ידי דורבנים. הנר מתוארך לתקופת השלטון ההלניסטי, לפני כ-2,200 שנה, שבה יהודה המכבי נלחם בשליט אנטיוכוס
נר שמן מתקופת יהודה המכבי, התגלה בשבוע שעבר על ידי אם ובתה תושבות קיבוץ בית אלפא, במהלך טיול שערכו בשדות סמוך לקיבוץ ניר דוד בעמק בית שאן. דבר התגלית נחשף היום (ג') ערב חג החנוכה.
הדס גולדברג-קידר (7) ואמה איילת, זיהו במהלך הטיול כלי חרס שלם המונח בפתח מאורת דורבנים. הילדה הרימה את החפץ בהתרגשות, והאם, סטודנטית לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, הסבירה לה שמדובר בנר שמן ששימש למאור בעת העתיקה. "חשבתי בהתחלה שמדובר בפעילות של שודדי עתיקות ומיהרתי להודיע ליחידה למניעת שוד ברשות העתיקות", שחזרה קידר-גולדברג.
ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הגיע למקום כדי ללכוד את השודדים, אולם לאחר שבחן את השטח הבין שמדובר בדורבנים שרק רצו להכין את ביתם לקראת החורף. "דורבנים אוהבים אתרי העתיקות בגלל שהאדמה בהם מאווררת יותר בעקבות פעילות האדם בעבר. משפחת גולדברג-קידר תקבל תעודת הוקרה על אזרחות טובה, על הדיווח ועל מסירת הנר לאוצרות המדינה". דיסטלפלד ציין בחיוך כי "מפני שדורבנים הם בעלי חיים מוגנים לא ננקוט נגדם בהליכים פליליים".
ד"ר עינת עמבר-ערמון, מומחית לנרות חרס ברשות העתיקות, ציינה שמדובר בנר אופייני לתקופה ההלניסטית שבה התרחשו מלחמות המכבים ביוונים מתחילת המאה ה-2 לפני הספירה. "בתקופה הזו התחילו ליצר נרות חרס בתבניות: החלק העליון והחלק התחתון יוצרו בנפרד והם חוברו יחד", הסבירה עמבר-ערמון. "הטכניקה החדשה אפשרה ייצור המוני של נרות, וכן הוספה של עיטורים. בתקופות מאוחרות יותר, הופיעו לעיתים על הנרות עיטור המנורה ועיטורים יהודיים אחרים. גילוי הנר מעיד על פעילות באזור עמק בית שאן בתקופה ההלניסטית".
בשנת 1960 נתגלתה בסמוך, בקיבוץ חפציבה, 'כתובת חפציבה' הנחשבת לאחת הכתובות המרתקות מהתקופה ההלניסטית שנתגלו בארץ ישראל. "מדובר בכתובת ביוונית שהיא למעשה העתק של התכתבות ממלכתית בין אנטיוכוס השלישי, שהיה השליט הראשון לבית סלווקוס, לבין המושל הסלווקי האזורי", הסבירה עמבר-ערמון. "אנטיוכוס השלישי, המוזכר בכתובת, נטה לחסד כלפי היהודים, בניגוד לבנו אנטיוכוס-אפיפנס, המוכר גם בכינוי אנטיוכוס הרשע. בימי אנטיוכוס אפיפנס, הגזירות והרדיפות אחר היהודים היו חסרות תקדים, והן הובילו בסופו של דבר לכך שבשנת 167 לפסה"נ פרץ ביהודה מרד המכבים נגד היוונים. לזכר הצלחת המרד, טיהור המקדש וחידוש הפולחן הדתי, נקבע במסורת היהודית חג החנוכה".