סערת מניות הביטקוין: "לא נאפשר לחברות להיכלל במדדים בת"א"
ברשות ניירות ערך ובבורסת ת"א חוששים מהתנודתיות הגבוהה במניית "משאבי טבע", שתעסוק בכריית מטבעות ווירטואליים, ומכך ששילובה בממדים יביא להפסדים למשקיעים. יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, הצהיר היום: "נשקול שלא לאפשר לתחפושות של ביטקוין להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה". בתגובה צנחה מניית החברה ב-54%
מניות הביטקוין מסעירות את הבורסה בתל אביב: זינוק של עשרות אחוזים שנרשם השבוע בשווי מניית השלד הבורסאי "משאבי טבע", שיעסוק בתחום כריית המטבעות הווירטואליים, גרם ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, להצהיר: "לא נאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין, דוגמת משאבי טבע, להיכלל באחד המדדים של הבורסה בתל אביב".
האוזר, שדיבר בכנס של רשות החדשנות Hi-tech Growth and Debt Financing Conference שהתקיים בבורסה בתל אביב, אמר: "נשקול גם שלא לאפשר לתחפושות של ביטקוין ודומיו להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, עד אשר נמצא מסגרת רגולטורית מתאימה למוצרים פיננסים כאלה". בעקבות דבריו של יו"ר הרשות, ירדו מניות הבלוקצ'יין - המטבעות הווירטואליים דוגמת הביטקוין - בבורסה של תל אביב. משאבי טבע צנחה ב-54%, ומניית פנטזי, אשר שוקלת להיכנס לתחום הבלוקצ'יין, ירדה ב-28%.
הנפקת המטבעות הווירטואלים בדרך להסדרה בישראל
שיגעון הביטקוין: "כדי שזה ייגמר צריך שכולנו נפסיק להאמין בו זמנית"
חשש מתנודתיות הנייר שתפגע במשקיעים במדדי הבורסה
הבוקר חשף "כלכליסט", כי בהנהלת הבורסה בניהולו של איתי בן זאב, שוקלים בימים האחרונים כיצד יתחמקו מצירוף חברת משאבי טבע למדד היתר SME 60, לאחר שלכאורה עמדה בדרישות הסף לכניסה למדד - במונחי שווי שוק והחזקות ציבור.
על פניו, כניסת המניות למדדים מבוססת על עמידה בתנאי סף טכניים. כך גם נכנסה בעבר מניית חברת התרופות מנקיינד למדד ת"א 100 (היום ת"א 125), כניסה שהובילה את רשות ניירות ערך והבורסה לקבוע כי רק חברות עם "זיקה ישראלית" יכללו במדדים.
מנקיינד הגיעה לבורסה של תל אביב לפני כשנתיים עם שווי שהכניס אותה הישר למדד ת"א-100 דאז. אלא שלאחר מכן איבדה מנקיינד עשרות אחוזים מערכה, יצרה הפסדים של מאות מיליוני שקלים למשקיעים במדד, ולאחרונה נמחקה מהמסחר בבורסה של תל אביב.
אלא שכעת מתמודדת הבורסה והרגולטור האחראי, רשות ניירות ערך, עם אתגר חדש, כאשר מניה שלכאורה עונה לדרישות הזיקה הישראלית מזנקת במאות אחוזים תוך ימים ספורים, ומגיעה לדרישות הסף. החשש הגדול הוא מתנודתיות הנייר, שתפגע במשקיעים במדדי הבורסה שמלכתחילה לא התכוונו להיחשף למניה תנודתית כזו, שייתכן שמזנקת על סמך ביקושים ספקולטיביים.
עד חודש פברואר האחרון, לא היה לבורסה שיקול דעת בנושא הכנסת חברות שעמדו בקריטריונים הטכניים לכניסה למדדים. לבורסה לא הייתה אפשרות לפסול את כניסתן, למעט, כאמור, במקרה שמדובר היה בחברות ללא "זיקה ישראלית".
אלא שרפורמת המדדים, שנכנסה לתוקף בפברואר ושינתה את הרכבי המדדים המובילים, הוסיפה פונקציה שנקראת "ועדת מדדים", לה ניתנו סמכויות רחבות יחסית של שיקול דעת בפסילת חברות על בסיס שיקולים סובייקטיביים.
עם זאת, בבורסה מעוניינים להשתמש בכלי הזה בזהירות רבה, בכדי לא לפתוח פתח ללחצים שיופעלו מצד החברות וטענות להפליה בין חברות "ראויות" לכאורה לכניסה, ואחרות שלא. עם זאת, נראה שהמקרה של משאבי טבע הוא מקרה קיצון. כך או כך, רשות ניירות ערך היא שמפקחת על הבורסה, וגם אם הבורסה מחליטה לאשר כניסה של חברה למדדיה, ליו"ר הרשות יש סמכות לפסול אותה.
פנייה למנהלי קרנות הנאמנות: אל תבצעו השקעות בחוזים העתידיים על הביטקוין
במהלך נוסף, שתכליתו הניסיון להתמודד עם רמת הסיכון הטמונה במטבעות הדיגיטליים, פנתה היום רשות ניירות ערך למנהלי קרנות הנאמנות והורתה להם שלא לבצע השקעות בחוזים העתידיים על הביטקוין, שהמסחר בהם החלו השבוע. הפנייה נעשתה על רקע חששה של הרשות, שמנהלי קרנות יתפתו לרכוש את החוזים ולרשום רווחים מהירים.
בשבועות האחרונים זינק מחיר הביטקוין במאות אחוזים. עם פתיחת המסחר בחוזים על המטבע, התברר כי הברוקרים הגדולים בעולם מסרבים לאשר למשקיעים לפתוח פוזיציות שורט (מכירות בחסר המהמרות על ירידה בשער) על המטבע. זאת, מחשש לתנודתיות חריפה מידי, שתגרור הפסדים שהמשקיעים לא יוכלו לעמוד בהם, ויחשפו להפסדים גם את חברות הברוקרים. המצב שבו ניתן רק לרכוש חוזים מבלי לבצע שורט, תרם לניפוח יתר של מחיר המטבע.
בנוסף פנה היום פרופ' האוזר במכתב למנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, בו ביקש "לבחון את האפשרות למנוע מחברות הפועלות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים (מטבעות מבוזרים) ומחברות שהן למעשה מסווה לפעילות בתחום זה, להירשם למסחר בבורסה בתל אביב או להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, באמצעות הכנסת פעילות בתחום זה לחברה קיימת".
האוזר כתב עוד, כי "המשקיעים המשתתפים בתחום זה נכון להיום חשופים לסיכונים שונים ומגוונים. בחלק מההנפקות אף התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר שפגעו במשקיעים, ואף התגלו פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי המשקיעים. בנוסף, יש הסבורים כי התחום מצוי בשלבי בועה פיננסית".
עוד ציין האוזר במכתבו, כי בימים אלה "שוקדת הוועדה שמיניתי לבחינת האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפים לציבור... וצפויה להגיש את המלצותיה בשבועות הקרובים".
בעל השליטה במשאבי טבע: "הרגולטור לא יכול לשלוט ביד הנעלמה"
בתגובה לדבריו של פרופ' האוזר אמר ל"כלכליסט" רועי סבג, המחזיק ב-50% מהשליטה במשאבי טבע: "יש לי כבוד רב לבורסה, לניירות ערך ולפרופ' האוזר, אבל אני מאמין שתפקיד הפיקוח על ניירות הערך צריך להיות בהתאם לחוק, שמגביל אותו לרגולציה של ניירות הערך הנסחרים בשווקים, בדמות גילוי חברות ומניעת הונאה. תפקיד הפיקוח אינו לבצע החלטה שיפוטית על הערכות שווי ומחירי המניות".
"בני אדם, אפילו רגולטורים, אינם יכולים לשלוט ביד הנעלמה של השוק", הוסיף סבג, וטען כי לאחר שבע שנים של תמיכה במשקיעים ישראלים, בחרה משאבי טבע לשנות את אופי פעילותה, להחזקת פיקדונות בדמות סחורה דיגיטלית.
"הסחורה הדיגיטלית שאנחנו נכרה, באמצעות רכישת 75% מהחברה הפרטית הקנדית Backbone, פועלת בשוק של חצי טריליון דולר", אמר סבג. "אנחנו כורים אותה בצורה עסקית, שאינה שונה מכל עסק אחר בכלכלה העולמית. מדובר בעסק שמשלם מסים, ומאפשר יצירת מקומות עבודה".
סבג ציין כי אין שום חוק ישראלי שמונע מעסק כזה לפעול, והוסיף כי אינו יודע על חוק או על כלל בהנחיות הבורסה שיכול למנוע מחברה כמו משאבי טבע לשמור על הרישום בבורסה, כל עוד היא עומדת בסטנדרטים. "אני מסכים ששלדים (חברות ללא פעילות ריאלית - ד"ר) שמבקשים להיכנס לתחום הבלוקצ'יין הם מגמה מטרידה", אמר סבג.
"הראינו במסגרת הגילוי הנאות שמדובר בעסק רציני עם הכנסות ורווחים משמעותיים", אמר סבג. "לדעתי, תחום ההתמקדות של הרשות לני"ע והבורסה צריך להיות החשיפה של המכירות בשורט ללא כיסוי בבורסה. בתוך דקות ספורות לאחר הערתו של האוזר בכנס, נמכרו מאות אלפי מניות של משאבי טבע, המייצגות 3-5% מהחברה, באופן אגרסיבי וללא קשר למחיר.
"אף בעל המניות הגיוני, אשר השקיע את הכסף שצבר בעבודה קשה, לא היה מתנהג ככה", כך סבג. "אני חושד שהמוכרים של פוזיציות השורט ללא כיסוי ממשיכים לשגשג עקב הספקנות החד צדדית, הן מצד העיתונות הפיננסית הישראלית והן עכשיו, מצד השלטונות. בינתיים, המשקיעים ארוכי הטווח כמוני או כמו היזמים שבנו את Backbone, ימשיכו לבנות את העסק לטווח הארוך".
משאבי טבע: רכשה חוות שרתים קנדית והזניקה את המנייה
ללא פעילות ריאלית, וכשהיא מחזיקה באמתחתה רק משא ומתן למיזוג עם חברה קנדית שעוסקת בכריית מטבעות וירטואליים, מניית השלד הבורסאי משאבי טבע עלתה ביום ראשון באחוזת בית ב־47.6%, לשווי שוק של 825 מיליון שקל.
בכך התמקם השלד שבשליטת רועי סבג (54%) במקום 127 מתוך 458 החברות הנסחרות בבורסה של תל אביב מבחינת שווי השוק. המשמעות היא שמשאבי טבע הייתה שווה בנקודת הזמן הזו יותר מחברת הבנייה אזורים, מחברת התעופה אל על וכמעט כמו בית ההשקעות מיטב דש, שעד היום היה עושה השוק של המניה, עקב המסחר הדליל בה.
הזינוק נגרם בשל פרסום פרטים נוספים על העסקה הנרקמת של משאבי טבע עם החברה הפרטית הקנדית Backbone. לפי המתווה שפורסם, משאבי טבע תרכוש 75% ממניות של החברת הקנדית שפועלת תחת השם המסחרי Bitfarms.
ל־Bitfarms ארבע חוות שרתים בקוויבק, המספקות כוח מחשוב לכרייה של חמישה מטבעות: ביטקוין, ביטקוין קאש, את'ריום, DASH ולייטקוין. היא עתידה לפתוח שתי חוות נוספות בינואר 2018, שנמצאות כעת בשלבי הקמה. מדובר בחוות המטבעות המוצפנים והמבוזרים הגדולות בצפון אמריקה, ומהגדולות בעולם במונחי אנרגיה. החוות עושות שימוש באנרגיה מתחדשת ונקייה.
לפנייה לכתב/ת 
