קרוב רחוק
במקביל לדעיכה המקצועית, מיץ' גולדהאר הפחית את ביקוריו בארץ, ואחרי ההתרסקות במעמדו של קרויף במכבי ת"א מדברים על משבר ניהולי. החזון האירופי של הקנדי לא התממש, אבל הוא לא מתכוון להרים ידיים
לא רק השאיפה לפתח מסורת אירופית ירדה לטמיון, גם התרבות אותה הנחיל גולדהאר למועדון מאז שרכש אותו לפני שמונה שנים מתפוגגת – והסטנדרטים הגבוהים שהציב מתחילים להיסדק.
בזמן שהצעצוע היוקרתי שלו מתפרק, גולדהאר כמעט שאינו מבקר בישראל. הוא לא מגיע לראות מקרוב מדוע הקבוצה שלו איבדה בשנים האחרונות את השליטה בכדורגל הישראלי, מדוע חלה ירידה חדה במספר הצופים, מהי הסיבה לקריסה של מחלקת הנוער, והכי חשוב – לאן הולכים עשרות מיליוני השקלים שהוא מזרים מדי שנה, כאשר התקציב עומד על 140 מיליון שקל! מכבי ת"א סיימה שלשום את הסיבוב הראשון החלש ביותר שלה בעידן ג'ורדי קרויף, עם 23 נקודות בלבד, והמודל האוטופי שבנה מיץ' נראה רחוק מתמיד. גם האליפות.
גולדהאר הוא אדם של אתגרים, ולא במקרה הפך לאחד מעשירי קנדה עם הון עצמי המוערך בכ־2.2 מיליארד דולר. מעבר ל"רעיון הציוני", הוא בעיקר רצה להצליח במקום שרבים לפניו כשלו, ובעיקר קיווה להפוך לחבר קבוע בשלב הבתים של ליגת האלופות. אחרי שראה מקרוב משחקים מול קבוצות כמו צ'לסי ופורטו, הוא הבין שמכבי שלו לא שייכת למועדון הגדולות היוקרתי, ושחזון באזל, לפחות בגרסת הכדורגל, אינו ישים בארץ הקודש.
בהתאם לדעיכה המקצועית של קבוצתו, גם קצב הנחיתות שלו בנתב"ג פוחת. בעונה שעברה הוא הגיע פעם אחת ארצה, כשנחת במטוסו הפרטי עם ליטו וידיגאל, מאמן שהוא מינה לבדו, כפי שהעיד הפורטוגלי, מה שיצר מתיחות עם קרויף. גם בעונה שלפניה ביקר פעמיים, בפלייאוף מול באזל ונגד צ'לסי (הגיע פעמיים למשחקי חוץ בלונדון ובפורטוגל), והשנה הגיע רק למחנה האימונים באוסטריה.
יחסים וירטואליים
לצורך השוואה, טייקון כמו רומן אברמוביץ' נוכח במשחקים רבים של צ'לסי. מיליארדרים מהמזרח הרחוק, שהשתלטו על קבוצות אירופיות בכירות, מקפידים להגיע לפחות אחת לחודש לבחון מקרוב את הנעשה במועדון שלהם. גולדהאר, לעומת זאת, בוחר להתרחק מאור הזרקורים ולהשאיר את המלאכה לנציגיו בישראל.
על תרומתו האדירה של גולדהאר, תרתי משמע, למכבי ת"א אין עוררין, אך במועדון יש לא מעט קולות הטוענים למשבר ניהולי. בעונה שעברה לא היה מנכ"ל, והקשר היחידי עם הבוס
בקנדה נעשה דרך מיילים. העונה יש את בן מנספורד, אבל במכבי טוענים שהוא לא דומיננטי כמו ג'ק אנגלידיס או ממוקצע כמו מרטין ביין, שהוקפץ לפרמייר־ליג. כשמעמדו של קרויף, שהיה האיש החזק במועדון, נמצא בשפל – הציפייה הייתה שגולדהאר יהיה מעורב יותר.
דבר אחד בטוח: כשהוא צופה העונה במשחקי קבוצתו מאחורי השולחן במשרדו מצב רוחו בטח לא משתפר. ולא בטוח שהתוצאות העגומות יגרמו לו לפתוח את הארנק, כי הוא כבר מבין שהבעיה היא לא התקציב, שהוא הגבוה בליגה, אלא אופן השימוש בו. כאן האחריות מוטלת בעיקר על המאמן והמנהל המקצועי לשעבר, ששוב, כמו בשנים האחרונות, הנחית כאן זרים בכסף גדול שלא תורמים דבר, כמו כריסטיאן באטוקיו, טינו סוון סושיץ', חוסה רודריגס וז'אן סילבן באבין. אפילו וידאר קיארטנסון, הרכש היקר ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי (3.5 מיליון יורו), יושב על הספסל עם ארבעה שערים בכל הסיבוב.
נדמה שההחלטה של גולדהאר להוריד את קרויף לקווים הייתה סוג של עונש בעקבות הכישלון בשנתיים האחרונות, אלא שההנחתה הזו פוגעת בינתיים במועדון כולו. ידוע שקרויף העדיף להישאר בתפקידו הקודם, ולא נראה שיחזור לשם. לכולם ברור שפרידה היא רק עניין של זמן, למרות שגולדהאר עצמו לא מתכוון לפטר את המאמן.
למרות הכל, הסימנים מראים שגולדהאר לא מתכוון להרים ידיים. תכנון בניית אצטדיון חדש מלמד על רצינות מצידו, כאשר כבר ניהל מו"מ עם מספר ראשי ערים. הוא גם מחכה להתפתחויות בגזרת בלומפילד, שם הוא רוצה לקבל שטחי מסחר, אבל המטרה העיקרית שלו היא להנציח את שם הוריו. עד אז הוא ינסה למזער נזקים עם חיזוק מינורי בינואר במקביל לשחרור שחקנים. בכל מקרה, גם גולדהאר מבין שהוא חייב לרענן את המערכת, והמהפכה הבאה כבר לא תכלול כנראה את קרויף.
לפנייה לכתב/ת 
