פרויקט מיוחד: טק והעיר הגדולה
חממת הטכנולוגיה בניו-יורק נמצאת במגמת צמיחה מרשימה בשלוש השנים האחרונות, עם יותר ויותר חברות, סטארט-אפים, רעיונות ואנשים שרואים בה מרכז הייטק עולמי משמעותי. למרות שההשוואה לעמק הסיליקון היא בלתי נמנעת, לניו-יורק יש משהו אחר לגמרי להציע. חמישה ימים בתוך החממה הכי לוהטת - פרויקט מיוחד
עמק הסיליקון - מאחוריך: חממת הטכנולוגיה בניו-יורק הופכת לאט אבל בטוח לאחד ממרכזי ההייטק העולמיים החשובים. בזכות מארג מגוון של הון אנושי, התעקשות להישאר מחוברים גם למרחבים תרבותיים ואמנותיים, תחושת קהילה, שיח ביקורתי וגם מדיניות מוניציפלית ברורה - היא מציגה בשנים האחרונות מגמת צמיחה מהירה, שלוקחת אותה קרוב מאוד לבועת עמק הסיליקון, אבל גם הכי רחוק ממנה שאפשר. במשך חמישה ימים של פגישות, ריאיונות, שיחות מזדמנות ואפילו בילויים משותפים - התפוח ההייטקיסטי הגדול הוכיח שיש לו הרבה מה להציע.
הדימוי הרווח לגבי עמק הסיליקון הוא אולי סטריאוטיפי במידה, אבל בכל סטריאוטיפ טוב יש מושג קלוש של אמת. העמק, כפי שחווים אותו אנשי התעשייה מקרוב, הוא מקום מושבם הנצחי של (בעיקר, אך לא רק) גברים לבנים - על כל המשתמע מכך. וכן, מה שבדרך כלל משתמע מכך הן נקודות פתיחה טובות יותר ביחס לאוכלוסיות שוליים. כמעט בניגוד גמור לכך ניצבת חממת ההייטק בניו-יורק: התפוח הגדול הוא תפוח של מהגרים, והמנעד החברתי-תרבותי שהעיר מסוגלת להכיל הוא רחב במיוחד, בטח ובטח בהשוואה לבועת הסיליקון השבעה. לכתבה המלאה
עם כמעט 10 מיליארד דולר בסבבי גיוס - כשבערך חצי מהסכום גויס רק לפני כמה חודשים, זו ללא ספק השנה של WeWork. כישראלים, יש לנו נטיה לקחת בעלות על הצלחות עולמיות גם כשהקשר שלהן ל"אומת הסטארט-אפ" הוא קלוש עד לא קיים, אבל במקרה הזה, למרות השורשים הישראלים של אדם נוימן - מנכ"ל ומייסד שותף, הסיפור שלה נולד בכלל בברוקלין שבניו-יורק. שבע שנים חלפו מאז הוקמה החברה שמציעה בעיקר שירותי נדל"ן וחללי עבודה שיתופיים עבור סטארט-אפים וחברות קטנות, וכיום היא מוערכת לפי שווי של 20 מיליארד דולר. אז מה קרה במהלך השנה החולפת שהפך את WeWork למוצר כל כך מבוקש? לכתבה המלאה
אם בעמק הסיליקון טרודים בעיקר בעשייה ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, בחממת ההייטק של ניו-יורק גם עוצרים מדי פעם כדי לשאול שאלות. ככה לפחות חושב ג'סטין הנדריקס, מנהל מעבדת התקשורת והטכנולוגיה בעיר, המהווה מאגד של חוקרים וסטודנטים ממוסדות לימוד מרכזיים – הפועלים תוך שיתוף פעולה על פני מנעד של דיסיפלינות, מפתחים טכנולוגיות חדשות אבל גם עסוקים בקורסים שמיועדים להציף שאלות של פרטיות ומעקב, כרסום הטכנולוגיה בדמוקרטיה ואחריות ציבורית. לכתבה המלאה
במהלך חמישה ימים בחממה הטכנולוגית בניו-יורק, צמדי האותיות AI ו-VR נשמעו כל כך הרבה פעמים שאפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר במונחים שהם נחלת הכלל. אבל מהו הרגע המדויק בזמן שבו אפשר לעצור ולהכריז על מהפכה טכנולוגית? לשאלה הזו יש כמה תשובות אפשריות, אבל הבולטת שבהן מתרכזת בהיקף ובשגרה: הרגע הזה שבו (כמעט) כולם מתנהלים עם הטכנולוגיה באופן יום-יומי, עד כדי כך שקשה לזכור איך נראו החיים לפניה. אפשר לחשוב על מהפכת ה-SMS למשל, או על מהפכת הרשתות החברתיות – כדוגמאות בולטות מהעת האחרונה, כאלה שרובנו עוד יכולים להיזכר איך נראו החיים לפניהן, אבל לא באמת מצליחים לדמיין איך היינו מסתדרים בלעדיהן היום. לכתבה המלאה
כשמדמיינים חממת היי-טק, זה לא בדיוק מה שעולה לראש: מי שמכירים את המגזר הטכנולוגי לא מספיק מקרוב, עלולים לחשוב שהחברות הכי מצליחות בתפוח הגדול - שנחשב לאחד המרכזים הטכנולוגיים העולים, הן חברות שעוסקות בטכנולוגיית קצה: בפיתוח תוכנה, שירותי ענן, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין, הגנת סייבר ועוד מילים מפוצצות שנשמעות חדשות לבקרים ומסומנות כדבר הבא בעולמות הטכנולוגיה. אבל המציאות במקרה הזה ממש לא עולה על כל דמיון. כן, יש הרבה מאוד חברות וסטארט-אפים בניו-יורק שדווקא כן עוסקות בכל אחד מהתחומים האלה, וביישומים שונים של טכנולוגיה חדשנית. אבל האמת היא שהגדולות והרווחיות שבהן, מציעות דווקא גישה טכנולוגית חדשה לצרכים פיזיים, יום-יומיים ודי מסורתיים. לכתבה המלאה
החודש לפני 25 שנה, נשלח המסרון הראשון בהיסטוריה. לרגל החגיגות יצאנו לטיימס סקוור שבניו יורק כדי לראות מי בכלל שם לב שעברו כבר 25 שנה, מי יודע מה נכתב במסרון הראשון, וכיצד מגיבים אנשים כשהם מתבקשים להקריא בקול את ההודעות שהתקבלו או נשלחו מהטלפון שלהם לאחרונה. ההודעות המצונזרות שמורות במערכת, אבל הנה טעימה ממה שכן יכולנו לשדר. לכתבה המלאה
