בין מתקפת סייבר לרעידת אדמה: האם ישראל מוכנה למצבי חירום?
מה יקרה ביום בו מישהו ישתלט על המחשבים של חברת התעופה או של בתי החולים בישראל, האם אפשר להיות מוכנים לרגע כזה, ומה עושים בישראל כדי להיות מוכנים לרעידת אדמה משמעותית שתשבש את חיינו?
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
תארו לכם מצב בו אתם מגיעים לבית החולים כדי להתאשפז בשל מחלה או ניתוח ואולי רק בדיקות, כל המידע הרפואי שלכם נמצא בתיק הרפואי במחשב, ואז כשהרופא רוצה להוציא נתונים על הטיפול המתאים, רגישויות לתרופות והליך רפואי המתאים לבעיה האישית שלכם, הוא מגלה שאין לו גישה.
במצב שבו האשפוז הוא משהו ידוע מראש, יכול להיות שזה פחות בעייתי, אבל מה קורה כשאדם עובר ניתוח, מטופל על ידי כמה רופאים והמדדים שלו מוכנסים ישר לתיק הרפואי במחשב? מה קורה במצב בו הוא נזקק לטיפול דחוף וכל המידע הממוחשב מוצפן וישוחרר רק בתמורה לכופר?
אין ספק שהמונח "מתקפות סייבר" הוא חדש יחסית, עוד "מתנה" שקיבלנו יחד עם בואו של האינטרנט והפיכת העולם לכפר גלובלי קטן. רק בשנה האחרונה ניתן למנות את אירוע WANNACRY שהשבית את מערכת הבריאות בבריטניה, אירוע BLACK ENERGY שפגע במערכות האנרגיה באוקראינה וגניבת מאגר נתוני האשראי של חברת EQUIFAX האמריקאית, שאיים לפגוע באמון הציבור במערכת הפיננסית.
"מהאירועים האלה ניתן ללמוד כי כלים ויכולות שהיו בעבר בידי מדינות זלגו לגורמים פרטיים, דבר המאפשר בפועל תקיפה ויצירת נזק רחב ומקיף יותר לארגונים", אומר מאיר אבידן, ראש מרכז הערכות לאומית ברשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. "בנוסף, ניתן ללמוד כי כלי התקיפה בסייבר משמשים בעלי עניין לטובת תקיפה, שיבוש או השבתה של מערכות חיוניות עד כדי הפסקה של שירותים למגזרים שלמים."
לכל אדם זכות להשתמש בטכנולוגיה ללא חשש
כרגע, קשה עד בלתי אפשרי לחזות מתקפת סייבר עתידית, אבל אפשר להיות מוכנים. הרשות הלאומית להגנת הסייבר החלה לפעול בחודש אפריל 2016 כגוף האמון על הגנת מרחב הסייבר האזרחי. הרשות היא גוף בעל מאפיינים ביטחוניים-אופרטיביים וגם אזרחיים, המוביל, לצד יתר גופי הביטחון, את מאמצי ההגנה בשטח כנגד תקיפות סייבר על המשק האזרחי.א. בין היתר, הרשות מנחה את גופי תשתיות המדינה הקריטיות ואת המגזרים החיוניים במשק, ופועלת לקידום העלאת העמידות באופן וולונטרי בכלל המרחב האזרחי. פעולתה בקרב משרדי הממשלה מקודמת באופן רציף ביחד עם הרשות הלאומית לחירום.
העיקרון המנחה הוא שזכותו של כל אדם בישראל להשתמש בטכנולוגיה ללא חשש. "חשוב להדגיש כי הרשות הוקמה על מנת להעלות את החוסן הארגוני של המשק ולסייע לארגונים ולמגזרי הממשלה להעלות את החוסן בהגנה של המרחב האזרחי.
האירועים השונים ברחבי העולם העידו על החשיבות בהיערכות מקדימה למשברים שיכולים לנבוע מסייבר. אלה יכולים להגיע עד למצב של פגיעה ברציפות התפקודית של מערכות הנדרשות לרציפות התפקוד של המשק," מסביר אבידן.
לכן, יש להיערך למצב בו כתוצאה ממצב חירום יכולים להתרחש גם אירועים במרחב הסייבר האזרחי. לטובת העניין, גיבשה הרשות ומובילה מספר תהליכים להם אחראי מרכז הערכות לאומית, ביניהם הגדרת מצבי כוננות ופעולה לאורם, יצירת שפה משופת להגדרת האירוע ומשמעותו, הגדרת סל כלים בסיסיים הנדרשים להתמודדות עם מצבי משבר.
יחד עם זאת, הרשות דואגת ביחד עם רח"ל לשיתוף פעולה ותיאום בין הארגונים הממלכתיים השונים, כהיערכות למשבר לטובת יצירת המשך רציפות תפקוד של השירותים החיוניים במשק וסילוק האיום, וכמובן תרגולים בתרחישי משבר על מנת להטמיע את התפיסה.
כאנשים פרטיים אין הרבה מה לעשות כדי להתכונן, אולי אפשר להתנחם בעובדה שלרוב אנחנו לא בדיוק האנשים שבהם האקרים מנסים לפגוע, אבל המשק בהחלט כן צריך להתכונן ולהיערך למשבר כזה. "אנחנו מעודדים שילוב כוחות בין הארגונים השונים במשק, הן בשגרה והן כהיערכות למצבי משבר וכמרכיב חשוב לכך פעילות משותפת עם הרשות הלאומית לחירום לטובת הגדרת מערכות מחשוב ותקשורת התומכות בשירותים החיוניים שהמדינה מספקת למשק," מסביר אבידן.
דבר נוסף ולא פחות חשוב הוא "השקעה במשאבים בארגון לטובת העלאת החוסן הארגוני בהתאם לתורת ההגנה שפורסמה, בין המשאבים מערכות הגנה, כוח אדם מקצועי, הסכמי שירות עם חברות מקצועיות, ועוד. אנו מכינים סל כלים ומשאבים לניהול משבר ובתוכו יכולות גיבוי, שחזור ותהליכים מרכזיים חליפיים, אנו ממליצים תמיד להסתייע ברשות ובשירותי הרשות ובהם ה-CERT, יחידות הסייבר המגזריות, אתר הרשות ועוד. אנחנו גם ממליצים לערוך תרגול הן לרמת הנהלה והן לבעלי התפקידים למוכנות לקראת משברי סייבר."
אבידן מסיים בתנאי העיקרי והמקדים מבחינתו בהיערכות למתקפת סייבר והוא "מודעות והיכרות כי אירוע ומשבר בסייבר יכול לקרות לכל אחד. אף אחד אינו מוגן."
מוכנות והיכרות הן בגדר מצילות חיים, ברגע שקיימים תרחישים מקדימים בהם יש תרשימי זרימה מדויקים מה צריך לעשות בכל אירוע ניתן וכיצד להתקדם, כמו גם כיצד מתנהל שיתוף הפעולה, הסיכויים להצלת חיים או לגרימת נזק מינימלי בלבד עולים בהרבה.
כשהאדמה תרעד
לפני כחודש, בסביבות השעה 20:20 החלה האדמה בישראל. זו הייתה רעידת אדמה שהורגשה ברחבי הארץ, אך, למעשה, הייתה "רק" הדף של מקור הרעידה שהיה בעיראק, בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר. במדד דומה של סולם ריכטר, בספטמבר האחרון סבלה מקסיקו משתי רעידות אדמה תוך שבועיים בלבד. הראשונה שנמדדה בעוצמה של 8 בסולם ריכטר, החלה בים וגרמה לצונאמי, והשנייה ביבשה, כ-100 ק"מ ממקסיקו סיטי. שני רעשי האדמה גבו מעל ל-500 קורבנות.
כבר בשנת 1985, לאחר שחוותה מקסיקו רעש אדמה הרסני שגבה כ-10,000 קורבנות, קבעה הממשלה תקן לבנייה וביצעה התקנה של מערכות התראה. ברעידה השנייה שהתרחשה לפני כחודשיים, מערכת ההתראה החלה לפעול רק אחרי שהתרחש הרעש.
מה הסיכוי שבישראל תתרחש רעידת אדמה כזו והאם אנחנו מוכנים בכלל למקרה כזה? לפי אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, רח''ל (הרשות הלאומית לחירום), הסיכוי הוא לא פחות מ-100%: "כבר היו רעידות אדמה כאן בעבר, אנחנו נמצאים באזור שהוא מועד לפורענות מהבחינה הזאת, גם בשל העתק ים המלח וגם העתק הכרמל. נכון שזה אירוע נדיר יחסית, אבל הוא כבר קרה, האדמה לא נעצרת לעולם, הטבע לא נעצר לעולם ולכן זה יקרה שוב".
הרשות הלאומית לחירום היא רשות ממשלתית שתפקידה לתאם בין הגורמים השונים שמטפלים באזרחים בעתות משבר. ההגדרה למשבר, או יותר נכון לשעת חירום לפיה פועלה הממשלה היא אחת מן המצבים הבאים: אסון טבע, מלחמה, מגפה, מתקפת סייבר או תקלה תפעולית המוליכה לאסון המוני. רח''ל מתפקדת כיום במסגרתו של משרד הביטחון.
אז נכון, אירוע כמו רעידת אדמה וצונאמי בלתי אפשרי לחזות מראש, לכן יש להתכונן לכל התרחישים האפשריים מבעוד מועד. "ישראל נערכת לנושא במספר פרמטרים, כאשר העיקרי הוא חיזוק מבנים (תמ"א 38, למשל, נ.פ)," מסביר יהב.
"הקצנו משאבים לפיקוד העורף ומשרד החינוך להכשרת תלמידי כיתות י' לנושא של חילוץ והצלה, ואנחנו גם עורכים קורסים למהנדסים בנושא של מיון מבנים לאחר רעידת אדמה, לאן מותר להיכנס ולאן אסור - זה משהו שלא לומדים באוניברסיטה, והפעילות הזו היא בשיתוף עם משרד השיכון ועם איגוד המהנדסים, וכבר הכשרנו כ-1,000 מהנדסים," מפרט יהב.
למעשה, מסביר יהב, שנת 2017 כולה הוקדשה לטיפול בנושא של רעידות אדמה, העלאת מודעות, נעשתה עבודה עם הרשויות המקומיות ועם משרד הפנים לנושא ההיערכות ואף הקימו מודל גדול בעיר כרמיאל, שיהווה דוגמה ל-איך המדינה צריכה לתת מענה לאירוע של רעידת אדמה.
"בנוסף, הקמנו יכולת לאומית לסיוע בהקמת אס"לים (אתר סיוע לאוכלוסייה) אלו בנוסף לאס"לים שכל רשות מקומית נדרשת להקים ולפתוח לעת הצורך לטובת האוכלוסייה שנפגעה. בסה"כ חולקו 40 אס"לים - ערכות על גלגלים שאפשר לשנע לפי הצורך", מוסיף יהב.
ישנה פעילות רבה להיערכות לרעידות אדמה, גם שלטי הצונאמי שנתקלתם בהם בתל אביב מטרתם היערכות והפניית כל מי שנמצא בקרבת החוף לאזור מבטחים, שם יפגשו נציגים מהרשות המקומית שיגיעו לסייע, אבל הדרך עוד ארוכה. הפערים בין הרצוי למצוי במקרה הזה גדולים מאוד וברשות הלאומית לחירום לא מעלימים עין.
ישנם עוד פערים
אחת הבעיות העיקריות היא שחיזוק המבנים לוקח זמן. "בניינים שהוקמו לפני שנת 1980 צריכים לעבור תהליך של חיזוק. יש בארץ כ-80 אלף מבנים כאלה, מתוכם חוזקו כרגע רק כ-2000. הפער הוא עצום, כל בניין שאנחנו מחזקים מציל חיים אבל זה לא מספיק והדרך עוד ארוכה". מסביר יהב.
הסיבה לכך היא בעיקר מודעות, היום דברים כבר מתקדמים מהר יותר, אבל זה לא פתרון קסם וחיזוק המבנים הנותרים ייקח זמן לא מבוטל. לגבי שיקום לטווח ארוך, יש כבר תכניות עבודה והתקווה היא שהן ייכנסו לסדר היום כמה שיותר מהר.
"אחרי אירוע כל כך קשה, המטרה היא לא להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לקדם יותר ממה שהיה לפני הרעידה. אנחנו עוד לא שם אבל אנחנו בדרך", אומר יהב.
בינתיים, הוא מדגיש כי גם אחריות הפרט חשובה מאוד. "המדינה לא יכולה להגיע לכל מקום וכולנו צריכים לשים לב. לבדוק שיש תמ''א, לחזק את החפצים בבית גם אם הוא עצמו חדש, כל מה שיכול ליפול ברעידת אדמה, לחזק."
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
לפנייה לכתב/ת 
