חזית אמריקנית-אירופית מול איראן - אינטרס ישראלי
תהיה זו טעות אסטרטגית לבטל את הסכם הגרעין אשר מגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים הקרובות, ומאפשר לארצות הברית ולישראל להכין עצמן מודיעינית, מבצעית ומדינית לסיכונים הצפויים מאיראן בעידן שבו מוסרות ממנה מגבלות ההסכם.
לפני כחודשיים הודיע הנשיא דונלנד טראמפ כי הוא איננו מאשרר את הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות ואיים לפרוש ממנו אם הקונגרס האמריקני ומדינות אירופה החתומות על ההסכם (צרפת, בריטניה וגרמניה) לא ישתפו עימו פעולה לתיקון ההסכם.
עוד דעות ב-ynet:
גיוס 2017 - מה מלמדים ומה לא מלמדים הנתונים
בעקבות הנאום הוקצו לקונגרס כ-60 ימים לדון על צעדי חקיקה חדשים. ביום שלישי בשבוע שעבר תקופה זו הגיעה לקיצה, ונראה כי אף אחד ממאמצי החקיקה לא מצליח להגיע לידי הבשלה ולזכות בתמיכה הנדרשת: חלק מהמחוקקים הרפובליקנים דורשים הקשחת איום הסנקציות, הדמוקרטים לא מוכנים לקדם צעדים שיסכנו את הסכם הגרעין, והתחושה היא שהקונגרס ברובו המכריע לא היה רוצה להיות חתום על מהלך שעלול להביא להסלמה מול אירופה או איראן.
גם המנהיגים האירופאים הבהירו בפומבי כי הם לא מוכנים לתמוך ביוזמת טראמפ לתיקון ההסכם. הנשיא הצרפתי עמנואל מאקרון מוביל ניסיון לפתוח משא ומתן עם איראן על הקפאת תוכנית הטילים האיראנית. תוכנית זו איננה מוגבלת במסגרת הסכם הגרעין, והחלטת מועצת הביטחון שלוותה להסכם ביטלה את האיסור על ניסויי טילים שהיה בהחלטות קודמות והסתפקה בקריאה לאיראן להימנע מניסויים.
האיראנים מצדם לא מוכנים לדון בסוגיה בטענה שמדובר בתוכנית בעלת אופי הגנתי שנועדה לצרכי הרתעה, וכי היא איננה קשורה לתוכנית הגרעין. עם זאת, הפרדה בין תוכנית גרעין לתוכנית טילים היא מלאכותית ומוטעית, כפי שמדגים המשבר סביב תוכנית הטילים של צפון קוריאה: מדינה שמסוגלת לשגר טילים בליסטים זקוקה למאמץ טכנולוגי לא מסובך ולא ארוך כדי שטילים אלו יוכלו לשאת נשק גרעיני. בפועל היכולת של איראן לתרגם את ההישגים הטכנולוגים בתחום הגרעין לאיום צבאי גרעיני אמין בזמן קצר, יהיה שיקול אקוטי בהחלטה של טהרן האם לפרוץ לפצצה גרעינית בעתיד. היעדר יכולת כזו תהווה גורם מרתיע חשוב למניעת יכולת איראנית להגיע לפצצה גרעינית מבצעית.
הביקורת בדרך?
עתה ההחלטה שבה לשולחנו של הנשיא טראמפ. בשנה האחרונה הוא חשף את סלידתו מאי קיום של ההבטחות שנתן לבוחריו במערכת הבחירות. אם לא יפרוש מההסכם בהיעדר הישג חקיקתי מול הקונגרס או רתימת אירופה למהלך משמעותי מול איראן, הוא יהיה חשוף לביקורת מקהל הבוחרים שלו בנושא.
להערכתי, תהיה זו טעות אסטרטגית לבטל את הסכם הגרעין אשר מגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים הקרובות, ומאפשר לארצות הברית ולישראל להכין עצמן מודיעינית, מבצעית ומדינית לסיכונים הצפויים מאיראן בעידן שבו מוסרות ממנה מגבלות ההסכם. הטלת האשמה על ביטול ההסכם על הממשל האמריקני תבודד אותו עכשיו, דווקא כאשר ההסכם מגביל את תוכנית הגרעין ומאפשר הערכות לטווח הארוך. מבחינתו של טראמפ מדובר בפתיחת חזית כאשר רוב המשאבים ותשומת הלב האמריקנית מופנית לאיום בעל פוטנציאל גרעיני אחר ודחוף יותר - בחצי האי הקוריאני.
על כן, חשוב שהנשיא ידגיש כי הוא דבק ביעד של תיקון ההסכם, אולם מדובר ביעד לטווח הארוך. בעת הזו על הממשל להתמקד בהגבלת תוכנית הטילים האיראנית בעיקר על-ידי קידום החלטת מועצת ביטחון חדשה האוסרת בבירור על ניסויים של טילים בליסטים וטילי שיוט המסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני. גם אם רוסיה וסין תתנגדנה, על הנשיא לייצר חזית אחידה המגובה עם ההנהגה האירופית.
דחיית הדיון על הסכם הגרעין והתמקדות באיום הטילי שלא טופל בהסכם עם איראן תאפשר גיבוש קואליציה סביב יעד המקובל על כל החברות ושיפור העמדה האמריקאית האסטרטגית מול איראן. זהו גם אינטרס ישראלי שארצות הברית תוביל קואליציה שתוכל לפעול נגד איראן אם תפר את ההסכם, או לפעול לתיקון ההסכם לקראת סיום המגבלות על תוכנית הגרעין. לשם כך יש צורך בסבלנות, או כדבריו של המנהיג העליון חמינאי: נדרש לאמץ אסטרטגיה של "גמישות הירואית".
ד"ר אבנר גולוב הינו ראש תכניות המחקר ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי