מאיזה גיל? אוננות מתחילה בערך בגיל שנתיים הן אצל בנים והן אצל בנות.

חשוב להבין שבין הגילאים שנתיים ועד לגיל הפוריות האוננות איננה באה כאקט של פנטזיה וגמירה מינית כמו שאנו המבוגרים חווים, אלא לרוב זה או כי זה מרגיש נעים, או שזה מבוצע כאקט של הרגעה. אוננות כי אמא או אבא כעסו עלי וזה מרגיע אותי. אוננות לפני השינה כי זה מרגיע. ילדות וילדים בגיל צעיר לרוב לא מאוננים מתחת לשמיכה במיטה, אלא בסלון, בגן, או רחמנא ליצלן אצל סבא וסבתא.

השאלה שהרבה הורים שואלים, מה לעשות? מצד אחד אנחנו לא רוצים להרתיע מהאוננות, מצד שני, ברור לנו שאוננות במקום פומבי או ליד אנשים איננה הדבר הנכון.

(צילום: shutterstock)

העצה שלי היא קודם כל לנרמל את האקט: אני רואה שאת נוגעת בעצמך, ואני יודעת שזה נעים לך. ואחר-כך להסביר את הגבולות: אנחנו נוגעים באיברים הפרטיים שלנו (פות או פין) רק במיטה, כשאנחנו לבד, במקלחת או בשירותים כשאנחנו לבד. אנחנו לא נוגעים באיברים הפרטיים בסלון, בגן, אצל סבא וסבתא וגם לא ליד אבא, אמא, אח או אחות. חשוב להיות רגועה וקשובה בשיחה כזאת.

המטרה שלנו היא להעביר מסר שאוננות זה בסדר, זה אקט נורמלי וישנה חשיבות להציב את גבולות ההתרחשות. אני יודעת שזה לא בהכרח פשוט וזה סגנון דיבור שאולי לא טבעי לנו ההורים. לכן יש כאלו שישאלו למה בכלל צריך להגיד את זה? אי אפשר פשוט להתעלם, ובשלב מסויים הן ילמדו? אני רוצה שההורה יהיה שם לפני כולם, הראשון שידבר עם הילדה על אוננות. יכול להיות שהגננת תראה ואז היא תגיד להם אסור, או שסבתא תגיד אוי ואבוי. אם אני לא הייתי שם הראשונה שאמרה שזה בסדר אז איך הן ידעו? הן יחשבו שזה לא בסדר. ואז הן יפסיקו, או יצרו קשר שלילי בין ההרגשה שלהם לפעולת האוננות. וכן, אני מדברת בעיקר לגבי הבנות. החברה נוטה לקבל אוננות של בנים בקלות רבה יותר בכל מקום. לדורות הקודמים יותר קשה לקבל אוננות אצל ילדות. וזה התפקיד שלנו ההורים לנרמל את זה, לתת להן את המקום שזה מותר ושזה מענג ושזה בסדר.

לכל השאלות שלכם: pornoledge@gmail.com