שופט העליון על הרשעת זדורוב: "מטריד ומעורר אי נוחות"
יורם דנציגר החזיק בדעת מיעוט בהרכב שדחה את ערעורו האחרון של הרוצח של תאיר ראדה. בכנס עורכי דין הוא סיפר: "עקבות הנעל לא היו שלו, הוא אמר שחתך אותה בבטן - אבל בבטן לא היה חתך. אולי היה שם אדם נוסף?"
רומן זדורוב ותאיר ראדה(צילום: גיל יוחנן, אפי שריר)
עדויות ומהלכי חקירה שהובילו להרשעתו ולדחיית הערעורים של רומן זדורוב עוררו תחושות מטרידות ואי נוחות – כך טוען שופט העליון יורם דנציגר, שעמד בראש ההרכב שדן בערעור האחרון של זדורוב על הרשעתו ברצח תאיר ראדה בדצמבר 2006 בקצרין. דנציגר, שסבר שיש להחליט על זיכוי, החזיק בדעת מיעוט בהרכב שדחה את הערעור.
דנציגר דיבר בסוף השבוע בכנס של לשכת עורכי הדין בים המלח והתייחס לשחזור שבוצע בליווי המשטרה והוצג בפני השופטים: "כשזדורוב עולה למעלה במדרגות... כשמגיעים לישורת בסוף הקומה הראשונה החבורה עוצרת. למה עוצרת? בהסברים שהשוטרים נותנים לאחר האירוע הם אומרים 'עצרנו כדי לשחרר אותו מהאיזוק'. למה לא לשחרר אותו מהאיזוק לפני שמתחילים בטיפוס?".
מתוך השחזור. "למה לא להוריד את האיזוק לפני?"
הוא התייחס גם לתיעוד של זדורוב אומר "חתכתי אותה גם בבטן וגם ביד" ומבצע תנועת שיסוף: "בבטן, אני כבר אומר לכם, אין שום חתך. אז שואלים אותו בחקירה השנייה, איפה חתכת ביד? הוא אומר כאן. במשך החקירה שואלים אותו בסגנון שבונה הדרכה מתוחכמת. אולי זה לא בדיוק כאן. הוא משתכנע להגיד שזה יכול להיות היה יותר למטה. עכשיו, זה מעורר תחושות חוסר נוחות.
"אני לא אומר שעל זה בלבד צריכים לזכות אדם. זדורוב הודה בקולו שהוא עשה את זה. זה לא אומר שבוודאות זדורוב לא היה שם. אבל זה לדעתי נופל בקטגוריה של דבר מה סותר או דבר מה חסר. רק אציין בסיום העניין הזה, שבסוף פסק הדין שלי אמרתי שמבחינתי זה לא 'אני משוכנע שהוא לא עשה את זה'. אני אמרתי שזה זיכוי שהוא כפסע מהרשעה".
לפנייה לכתב/ת 
רומן זדורוב ותאיר ראדה
צילום: גיל יוחנן, אפי שריר
מומלצים
