הבוס השקט
הפחית את הגזענות, פייס בין ראש העירייה לטביב, לוקח החלטות מקצועיות ולא סופר את הכוכבים. בלי הרבה רעש אלי אוחנה מוביל מהפכה בבית"ר ירושלים, וניצחון הערב (21:00) בטדי על מכבי ת"א יעלה אותו למקום ראשון
מאז שהוצג לפני כחצי שנה כנציגו של אלי טביב בבית"ר ירושלים, אלי אוחנה גזר על עצמו שתיקה ומתנהל רק מאחורי הקלעים.
בתקופה הזו רשמה הקבוצה את הסיבוב הראשון הטוב ביותר שלה בעשור האחרון, ואפילו המילה אליפות נשמעת בבית וגן. אוחנה יכול להתגאות בשיפור שחל בהתנהגות הקהל, שחוזר בהדרגה למלא את טדי ומתרכז יותר בעידוד ופחות בקריאות גזעניות. המשחק הערב (21:00) מול מכבי ת"א עשוי להוות נקודת ציון עבור האיש החזק בבית"ר. ניצחון יעלה את הקבוצה למקום הראשון וייתן תנופה אדירה למהפכה השקטה שמוביל אוחנה.
למרות הנבצרות של טביב, לכולם ברור מי אומר את המילה האחרונה, אבל אוחנה פעיל מאוד בכל הגזרות - אם בניהול השוטף או בחלק המקצועי.
היחסים עם טביב: הבעלים, שהושעה מניהול המועדון לשנתיים הקרובות, בחר באחד מחבריו הקרובים לנהל את העסק וחתם איתו על חוזה לחמש שנים. שיתוף הפעולה עמד על סף פיצוץ כבר בתחילת הדרך, כשטביב התנה את הזרמת התקציב בפיטורי שרון מימר, מה שהוביל לשיחה קשה בין השניים - ובסופו של דבר ליישור ההדורים. לטביב אסור לנהל את המועדון, אולם להביע דעה אין לו בעיה ומן הסתם הוא עושה זאת. אחרי תיאום ציפיות, היחסים ביניהם כעת מצוינים.
הכל מקצועי: אוחנה עולה כמעט כל יום מת"א לבית וגן ומשמש הלכה למעשה כמנהל המקצועי. הוא נמצא במרבית האימונים, לא לוקח בהם חלק, אבל אחריהם יושב עם המאמן בני בן־זקן ושוטח בפניו את הערותיו. גם ביום שאחרי משחקים הוא משוחח עם המאמן, מדבר איתו על הנקודות הפחות טובות ומייעץ על הרכבים ומערכים.
בין אוחנה לטביב יש הסכם ג'נטלמני בנוגע לעמדת המאמן, לפיו לא יגיע איש מקצוע שאחד מהצדדים לא יכול לחיות איתו. אוחנה היה זה שבחר באלי כהן כיועץ ובסוף גם פיטר אותו. אם זה היה תלוי בו, רוני לוי היה מקבל את התפקיד, אבל הבעלים לא הסכים לשלם 200 אלף יורו, וכפשרה הוחלט לבחור בבן־זקן.
רס"ר משמעת: בן־זקן נחת מהשקט הפסטורלי של עפולה ישירות לסיר הלחץ בטדי. לעיתים הוא נראה מבוהל על הקווים, ואפשר להבין אותו: מאמן צעיר וחסר ניסיון שצריך לנהל חדר הלבשה עמוס כוכבים ואגו. אלא שבן־זקן לא לבד במערכה והשחקנים מודעים לכך. אוחנה לא סופר אף אחד, וכל אחד שמבצע עבירת משמעת זוכה לטיפול מיידי.
אוחנה מזמן לא אחת למשרדו בבית וגן שחקנים לשיחות אישיות. הוא נותן להם הכוונה מקצועית, מחלק להם טיפים, וכמי שהיה סמל בבית"ר הוא מלווה באופן אישי את הקפטן איתי שכטר. אלא שלא תמיד נעים לקבל זימון ללשכתו של הבוס. לפעמים מדובר בשיחות נזיפה או בהעמדה לדין, כמו במקרה אנטואן קונט, שטס על דעת עצמו לפריז כדי לבקר את אביו החולה.
הטיפול בבניון: "אני רוצה לעזוב, זהו, לא נשאר פה", אמר יוסי בניון לאוחנה מיד אחרי הניצחון 1:2 בסמי עופר על מכבי חיפה, בו לא פתח בהרכב. נציג הבעלים לא התרגש מהאיומים, ובניון
הבין שאוחנה לא הכתובת להתלונן. למעשה, אין בין השניים שיח בעניין. עדיין לא ברור אם בניון יישאר עד תום העונה, אבל בכל מקרה הוא לא צפוי לקבל דקות משמעותיות, וגם הערב לא יפתח.
קהל נכבד: אחד השינויים המהותיים, כאמור, בעידן אוחנה קשור בהתנהגות הקהל. מראש העמיד אוחנה בראש סדר העדיפויות שלו את נושא התדמית, ולראשונה אחרי שנים בית"ר כבר לא מובילה במדד הגזענות (מכבי ת"א עקפה אותה). כמה גורמים אחראים על צמצום התופעה: שינויים פנימיים בלה־פמיליה, הגעת בניון, פעולות המאבק שהחל טביב בעונה שעברה, מעורבותו של ראש העירייה ניר ברקת, וכמובן אוחנה עצמו. אוחנה לא נמצא בקשר ישיר עם ראשי לה־פמיליה, אבל גורם מתווך מעביר מסרים בין הצדדים.
אדוני ראש העירייה: ניר ברקת היה בנתק עם בית"ר בשנים האחרונות על רקע המתיחות בינו לבין טביב. אחת המטרות של אוחנה הייתה להחזיר את ראש העירייה, שלאחרונה מקפיד להגיע למשחקים ושיקם את יחסיו עם הבעלים. מאז הקאמבק ברקת סייע למכירת מינויים לתא הכבוד וגייס אנשי עסקים שנרתמו לעזור למועדון.