הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין
בעיר שנטאו התקיים טקס חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון. נשיא הטכניון אמר: "זה עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים". חתן פרס נובל, פרופ' צ'חנובר, הוסיף: "הסינים לא צריכים מאיתנו ידע מדעי, מה שאנחנו כן יכולים לתת להם הוא שינוי תרבותי"
חנוכה בסין: מכון גואנגדונג-טכניון (GTIIT), האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, נחנך היום (ב') בעיר שנטאו שבדרום המדינה. המיזם הוא פרי שותפות בין הטכניון, הקרן הפילנטרופית של לי קא שינג, מהאנשים העשירים בעולם, והממשל הסיני.
לי, שכיום חי בהונג קונג הסמוכה, החליט בתחילת העשור כי לצד אוניברסיטת שנטאו שהקים בשנת 1981 בעיר ילדותו, תיבנה שלוחה של אוניברסיטה מערבית שתשמש לה כמעין "מנטור". הוא שלח את אנשיו לבדוק יותר מ-70 אוניברסיטאות ברחבי העולם. לבסוף הוא בחר בטכניון והעניק לו את התרומה הגדולה בתולדותיו, על סך 130 מיליון דולר.
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, תיאר את המפגש הראשון שלו עם המיליארדר הנדבן. "האנשים שלו הגיעו אלינו ובהתחלה לא הבנתי למה", סיפר פרופ' לביא. "הגעתי לסין להיפגש עם לי ואז הוא אמר לי 'שיניתי את דעתי. אני לא רוצה שהטכניון יהיה רק מנטור, אני רוצה שתקימו פה שלוחה שלמה' - דבר שבאותו רגע נשמע לי הזוי וסוריאליסטי. שאלתי אותו למה והוא ענה שזה בגלל הערכים שהטכניון מקדם, שהוא מצא בנו אוניברסיטה שרואה גם בשליחות החברתית חלק מהחזון שלה, למשל שילוב וקידום אקטיבי של סטודנטים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית, בנוסף לכך שהוא מחשיב את הטכניון כמוסד שהוביל את המהפכה הכלכלית של הסטארט-אפ ניישן".
פרופ' לביא החליט לקדם את היוזמה, ומשרד החינוך הסיני אישר אותה, לאחר שקבע כי היא תואמת לחזון של הממשל הסיני לשנת 2025, שכולל רפורמה בחינוך והקמת אוניברסיטאות מחקר ברמה בינלאומית, בדרך להפיכת המדינה המאוכלסת בעולם לכלכלה המובילה בתבל.
בטקס עצמו אמר פרופ' לביא: "הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים".
מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' אהרן צ'חנובר. "הסינים לא צריכים מאיתנו ידע מדעי", מדגיש פרופ' צ'חנובר. "מה שאנחנו כן יכולים לתת להם הוא שינוי תרבותי. מדובר במדינת ענק, שמי שגדל בה הופך לאדם מאוד ממושמע שקשה לו לערער על אוטוריטה. אנחנו רואים את זה גם פה - התלמידים מפחדים לשאול שאלות, כי הם מרגישים שהם מפריעים או מערערים על סמכותו של המרצה בכך שהם אומרים שלא הבינו משהו. ישראל היא בדיוק ההיפך - מדינה כאוטית שבה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אז בסופו של דבר לשני הצדדים יש מה להרוויח. אנחנו נלמד מהם סדר ויעילות והם ילמדו מאיתנו להשתחרר מאוטוריטה. השילוב הזה, אם יצליח, הוא הזרקת תרבויות".
גם התלמידים הסינים מבינים מהר מאוד שכשמגיעים לשלוחה של הטכניון הדברים מתנהלים אחרת מהאופן שבו היו מורגלים. "כבר בשיעור הראשון בפיזיקה ומתמטיקה המרצה אמר לנו - אתם חייבים לשאול שאלות, אחרת לא תבינו", מספר הנרי, סטודנט להנדסת חומרים. "במקומות אחרים בסין המורים מרצים ואתה מקשיב, התקשורת היא רק בכיוון אחד. ופה דוחפים אותך לעצור את המורה בכל פעם שאתה לא מבין משהו או שיש לך הערה. לוקח זמן להתרגל לזה, אבל עם הזמן אתה מבין שכדי להתקדם במדעים חייבים להיות סקרנים, ואי אפשר לקבל את כל מה שאומרים לך כמובן מאליו. זו לא הדרך הסינית, אבל יש סיבה שלמרות שליהודים הייתה היסטוריה כל כך קשה הם הגיעו לכאלה הישגים מרשימים. כולם בסין יודעים את זה - האנשים בישראל מבריקים ויש להם תשוקה ליזום וליצור. לכן רציתי ללמוד דווקא פה".
"ישראל קטנה" בלב גואנגדונג
עבור הטכניון מדובר בשינוי היסטורי במעמדו. המוסד האקדמי שנחשב למוביל בישראל בתחומי המדעים לקח על עצמו מבצע בסדר גודל סיני - להקים מעין "ישראל קטנה" בלב גואנגדונג, מחוז ההייטק של סין, המאוכלס ביותר מ-100 מיליון תושבים, ואחראי ל-17% מהתל"ג של המדינה.
וכך, בתוך שנתיים מהיום שבו הונחה אבן הפינה, הוקם מכון שמשתרע על פני שטח של 100 אלף מ"ר וכולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. שישה בניינים משמשים למגורי סטודנטים וסגל ההוראה.
כ-200 תלמידים כבר החלו בספטמבר את הסמסטר הראשון ללימודיהם. בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בתחילה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. בהמשך יוצעו גם תארים מתקדמים בתחומי ההנדסה והמדעים. תעודות הבוגרים יהיו זהות לאלה שמונפקות בטכניון ויוכרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
"כשהתחלנו את הפרויקט, לא הבנו איך נביא לפה אנשי סגל", מוסיף פרופ' לביא. "אנחנו אוניברסיטה לא גדולה, יש לנו בסך הכל 565 חברי סגל במשרה מלאה. ואז הבנו שאנחנו חייבים לקלוט גם חברי סגל מהעולם, והשאלה הייתה האם נוכל להביא לכאן חברי סגל באותה רמה שהיינו קולטים לטכניון. ובדיעבד התשובה היא חד משמעית כן".
המרצים הישראלים שילמדו במכון יגיעו לפרקי זמן קצובים, וינסו להטמיע קצת משיטות הלימוד והמחקר הנהוגות בטכניון. אחד מהם הוא פרופ' למתמטיקה רום פנחס, שאומר כי "הסטודנטים פה מעולים, ברמה יותר גבוהה מהמקבילים להם בטכניון. הם סוננו בצורה קפדנית מאוד, וגם העובדה שהם צעירים ומגיעים מיד אחרי שסיימו תיכון מעניקה להם יתרון. הסטודנט הסיני שקדן יותר ויש לו זיכרון טוב בהרבה. זה זיכרון צילומי שנובע מהאופן שבו הם לומדים לקרוא ולכתוב. הם מסוגלים לזכור מספר טלפון בן 10 ספרות באופן מיידי ומושלם".
בסמוך למכון הטכנולוגי החדש יוקם מרכז חדשנות שיחבר חברות מגואנגדונג ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין. בהמשך הדרך יכלול המכון פקולטות אקדמיות ויגדל הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים, כאלף מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי ל-400 אלף מ"ר.
"ישראל זו המדינה השנייה בלבד שמקימה אוניברסיטה זרה בסין, אחרי רוסיה", מספר נדב כהן, הקונסול הכללי של ישראל בגוואנגז'ו, בירת המחוז, שהתפרסמה בישראל מאז שערן זהבי חתם חוזה בסכומי עתק באחת מקבוצות הכדורגל המובילות של העיר. "ישראל נחשבת פה למותג של חדשנות ונהנית מיחס מיוחד. הרבה פעמים מזמינים אותי לאירועים ואני מגלה שאני הדיפלומט היחיד – פשוט כי אם יש נציגות מישראל, הם מבחינתם לא צריכים יותר".
שיתוף הפעולה בתחום האקדמי הוליד שורה ארוכה של מיזמים משותפים בין סין לבין חיפה. "ראש העיר הקודם של שנטאו דרש שבמסגרת ההסכם עם הטכניון אני אתחייב לחתום איתם על ברית ערים תאומות", מספר ראש העיר חיפה, יונה יהב. "זו כבר העיר התאומה הרביעית של חיפה בסין, ואנחנו ניצבים במקום הראשון בישראל בתיירות סינית כתוצאה מכך. אנחנו במשא ומתן עם רשתות סיניות שיבנו מלונות בחיפה ונמל שנחאי, שהוא הנמל הגדול בעולם, ינהל את נמל חיפה במשך 25 שנה ויהפוך אותו לנמל מרכזי עבור סין והודו. זה הולך לשנות את הכלכלה", מבטיח יהב.
הכותב הוא אורח הטכניון בשנטאו
לפנייה לכתב/ת 
