"הטרובדורים" כבשו את המדענים עם שיר החיסונים
ההרכב המוזיקלי, שהסביר כיצד עובדים חיסונים לצלילי המנגינה של Under the Sea מהסרט "בת הים הקטנה", זכה בתחרות בכנס מדעי שערך מכון דוידסון. צפו בקטע מהביצוע הזוכה
יש מדענים שגם שרים ואפילו רוקדים: להקת "הטרובדורים" עם "שיר החיסונים" זכתה במקום הראשון בתחרות כישרונות למדענים, שערך השבוע מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן. בכינוס "איך מחברים אנשים למדע 2?", שהתקיים בשיתוף משרד המדע, נאם בין היתר פרופ' רוברט ווינסטון, חוקר פוריות וחבר בית הלורדים הבריטי. הכנס נפתח עם הרצאתה של פרופ' אילת ברעם-צברי מהטכניון מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, בטכניון על מדע במדיה החדשה ובהמשך הרצה יומירן ניסן, מנכ"ל עמותת "מדע גדול, בקטנה".
"הטרובדורים" - הרכב מוזיקלי הפועל כבר שלוש שנים ומתמחה ברפרטואר מגוון מהמדע ועד כל מה שמצית את הדמיון, לקחו את הלחן של השיר "בתוך הים" מהסרט "בת הים הקטנה" והפכו ואתו לשיר המעודד להתחסן. חברי ההרכב הם איילת דקל (זמרה), ינאי גונצ'רובסקי (זמרה וכלי נגינה אקזוטיים), ונורית קרני (זמרה וגיטרה). הם זכו במלגה בסך 5,000 שקלים ללימודים לפי בחירתם.
לשלושת חברי הלהקה יש במצטבר חמישה תארים ראשונים, חמישה תארים שניים, ועוד שנה צפוי גם דוקטורט: לדקל תואר ראשון ושני במדעי המחשב וביולוגיה חישובית וגם תואר ראשון ושני בזמרה קלאסית (אופרה); לגונצ'רובסקי גם כן תואר ראשון ושני בזמרה קלאסית (אופרה), ובנוסף תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, והוא מסיים השנה דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב בנושא תורת המשחקים; לקרני תואר ראשון בביוכימיה מולקולרית ותואר שני בכימיה אנליטית, והיא מפתחת כלי תוכנה לעיבוד סאונד למוזיקאים.
על הזכייה ועל הבחירה בשיר המעודד להתחסן, אמרו חברי הלהקה: "אנו מודים על האפשרות להשתמש במוזיקה לצורך השליחות שאנחנו חשים כמדענים: להנגיש מדע לציבור הרחב. מדברים הרבה על 'פייק ניוז' בהקשר החדשותי-אקטואלי, אבל ה'פייק ניוז' המדעי שמסתובב בפייסבוק ומנסה, לדוגמה, לשכנע אנשים שלא לחסן את ילדיהם, הוא בעל פוטנציאל הרס גדול פי כמה. אנחנו שמחים שניתנה לנו ההזדמנות להציג מוזיקלית בקליפ שלנו את המלצות המדע המבוסס והמוכח, ואת החשיבות שבהתחסנות. זה גם המקום להודות לאימונולוגית נטע סופר צור מעמותת "מדעת" (שבאתר שלה יש המון מידע בהיר ומבוסס על חיסונים) שחיברה עבורנו את הטקסט המצויין".
במקום השני הגיעו חברי להקת קוונטום פאנק, שכמה מחבריה חוקרים במכון ויצמן. ששת חברי הלהקה, שהיו קרובים מאוד למקום הראשון, הלהיבו את הקהל עם ריקוד וראפ על מנת להסביר את מכניקת הקוונטים. למקום השלישי הגיעו תלמידי ביה"ס ברנר בפתח-תקווה, שהסבירו על חמצון, חיזור ופרסי נובל, באמצעות ריקוד.
גם בעלי תואר דוקטור ופרופסור לא התביישו לעלות על הבמה. האסטרונום ד"ר דוד פולישוק שר על הרפתקאותיו בחלל ופרופ' אהוד שפירא ולהקתו הופיעו באופרה המדעית (מחוץ לתחרות). עוד השתתפו בתחרות מעיין בלוויס ששרה על גלי הכבידה ועדי וייס עם קטע דרמטי על הביוכימיה של האהבה.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, אמרה לאחר הכנס: "תקשורת רציפה בין המדעים לבין הציבור היא אבן יסוד בבנייתה של חברה המבקשת לשגשג במאה ה-21, משתי סיבות מרכזיות: היא מעודדת את הבחירה במקצועות המדעיים כדרך חיים, בחירה שהיא חיונית להמשכיות המדע כמקדם בריאות ואיכות חיים; והיא מחזקת את התמיכה של הציבור הרחב בהשקעת המשאבים הנחוצים לקידום המחקר המדעי, כאינטרס חברתי-לאומי. כמובילי תפיסה זו, הנגשת המדע לכל היא אחת המטרות המרכזיות של מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע".
לפנייה לכתב/ת 
