משרד הבריאות התקפל: סימון מוצרי המזון יידחה לינואר 2020
בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות ברגע האחרון את עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרס 2018. במסגרת הרפורמה: הגבינה הצהובה תסומן בסימון אדום
ועדת הבריאות של הכנסת הצביעה הבוקר (יום ד') על תקנות סימון המוצרים - וברגע האחרון שינה משרד הבריאות את עמדתו והסכים לדחות את הרפורמה, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף במרס הקרוב. בהתאם לשינוי ייכנס המהלך לתוקף רק בינואר 2020.
במשרד הבריאות טוענים כי ההחלטה לדחות את הרפורמה נובעת מבעיות חוקיות מול משרד המשפטים וכדי לתת פרק זמן לתעשיינים להתארגן לסימון המוצרים - זאת בהתאם לחוק שחוקקה השרה איילת שקד.
אחת הסוגיות השנויות במחלוקת שבהן הכריעה הוועדה היא סימון הגבינה הצהובה. לפי ההחלטה, עם כניסת הרפורמה לתוקף תקבל הגבינה הצהובה סימון אדום בשל ערכי הנתרן הגבוהים שהיא מכילה. היות שמדובר בתקנות, אין צורך בחקיקה נוספת מעבר להחלטות שהתקבלו בוועדת הבריאות.
הדיון היום אמור היה לחתום חודשים ארוכים של דיונים ומאבקים על הרפורמה שמוביל משרד הבריאות. המשרד דורש גם להקשיח את הקריטריונים לסימון המוצרים בנתרן, בשומן רווי ובסוכר כך שברפורמה שתיכנס לתוקפה בעוד שנתיים יהיו יותר מוצרים שיסומנו במדבקה אדומה. בנוסף, במשרד הבריאות מתכוונים לשנות את הרפורמה לשני שלבים בלבד במקום שלושת השלבים במתווה המקורי.
אלה הכללים החדשים:
השלב הראשון, שייכנס לתוקף בינואר 2020 - סימון אדום על המוצרים הבאים:
מזון מוצק (על כל 100 גרם)
שיכיל מעל 500 מ"ג נתרן, 12 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי
נוזלים (על כל 100 מ"ל)
שיכילו מעל 500 מיליגרם נתרן, 5 גרם סוכר ו-3 גרם שומן רווי
השלב השני, שייכנס לתוקף בינואר 2021 - סימון אדום על המוצרים הבאים:
מזון מוצק (על כל 100 גרם)
שיכיל מעל 500 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי
נוזלים (על כל 100 מ"ל)
שיכילו מעל 400 מיליגרם נתרן, 5 גרם סוכר ו-3 גרם שומן רווי
המודל הצ'יליאני
שיעור הסובלים מהשמנה ומעודף משקל בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ובמשרד הבריאות אימצו את המודל הצ'יליאני, שלפיו סימון מוצרים המכילים כמות גבוהה של שומן רווי, נתרן וסוכר יסומנו במדבקה המזהירה את הצרכנים.
בימים האחרונים נשלח מכתב מבכירים במשק בפרו לארגון הבריאות העולמי העוסק במודל הצ'יליאני, שמיושם כבר כשנה וחצי. במכתב שנשלח לארגון הבריאות העולמי מסביר אנדריאס פון וודמאייר, נשיא איגוד התעשיינים, את הבעייתיות במודל הצ'יליאני: "צ'ילה היא המדינה היחידה שיש בה סימון של מוצרים יותר משנה. אנו סבורים כי אין לסימון כל השפעה חיובית".
המאבק על הגבינה הצהובה
חבר הכנסת איתן ברושי אמר בדיון הבוקר כי הוא מתנגד לסימון הגבינה הצהובה בסימון אדום: "יש אנשים שמבינים יותר ממשרד הבריאות, שאומרים שאין צורך לסמן את הגבינה הצהובה, ולכן אני מבקש להחריג אותה ולא לסמן אותה", נציג של תנובה הוסיף: "יש הרבה ערכים תזונתיים בגבינות קשות. למרות השומן והנתרן יש ערכים תזונתיים שעולים על הערכים השליליים".
ד"ר ורד קאופמן שריקי מאוניברסיטת אריאל מתנגדת נחרצות: "אוניברסיטת הרווארד קובעת במפורש שיש להמעיט שימוש בגבינות קשות. יש המון מחקרים שקושרים בין גבינה צהובה למחלות לב. אתם לא מדייקים".
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף על דבריה: "עשינו הרבה דיונים ביממות האחרונות והלכנו לספרות המקצועית. לא מצאנו הצדקה להחריג את הגבינה הצהובה. אין גורם בלתי תלוי שמצדיק החרגה של הגבינה הצהובה. הצרכן צריך לדעת שיש במוצר הזה כמות גבוהה של נתרן ושומן רווי, והוא יעשה את הבחירה המושכלת.
"אנחנו לא רוצים להסתיר את המידע הזה מהציבור. חברות המזון הצליחו להוריד את הנתרן והשומן הרווי בקוטג' ובמוצרים נוספים, ואני בטוח שתצליחו לעשות את זה גם בגבינה הצהובה".
במשרד הבריאות מבקשים להחריג מוצר שהוא קטן מ-25 סנטימטר רבוע והוא לא יקבל סימון אדום כיוון שחזית האריזה קטנה מדי. במוצרים אלו לא תהיה חובה לסמן גם את הערכים התזונתיים, ואם החברה תבחר לרשום את הסימון התזונתי על האריזה - היא תחויב לסמן סימון אדום אך לא תחויב לעשות זאת בקדמת האריזה.
פרופ' איתמר רז אמר: "ילדים צורכים חטיפים באריזות קטנות ולכן חייבים לסמן גם אותן". ד"ר ורד קאופמן מאוניברסיטת אריאל הוסיפה: "משפחות מעוטות יכולות צורכים חפיסות גדולות עם אריזות קטנות בתוכן ולכן חייבים לסמן אותן". חלק מחברי הכנסת מתנגדים ומשרד הבריאות טוען שכך זה מקובל במדינות רבות בעולם אך מבטיחים לשקול שוב את הנושא".
פרופ' רז הוסיף: "אנשים שרגילים לאכול מתוק לא יכולים לוותר לגמרי גם על מוצרים עם ממתיקים מלאכותיים, ולא כדאי לסמן הכול במדבקה אדומה".