בלי ועדה, פשוט למנות את ברקוביץ'
דיון רציונלי יעלה את כל הסיובת לכך שברקוביץ' לא מתאים לנבחרת. בגלל זה צריך פה אקט של שליפה מהמותן
השיח בעד ונגד איל ברקוביץ' לנבחרת הוא שיח הזוי. הוא אינו לגיטימי. ברקוביץ' היה שחקן (וספורטאי) גדול, וזאת למרות מספר אירועים פחות מכובדים. ממש פנומן. זה לא סתם עוד שחקן גדול, להערכתי אף שחקן עבר לא מתקרב לקרסוליו. הסיבה נעוצה בכך שהוא היחיד ברמות האלה שבעצם נוכחותו שידרג את הקבוצה כולה. ברקו גרם לכולם להיראות טובים יותר, להיות דינמיים, לשחק בנגיעה וקרוב אחד לשני. הכדורגל הישראלי גידל מספר שמות גדולים שהצליחו בקבוצותיהם, באירופה ואולי גם בנבחרת, אולם אף שם לא התקרב אליו ברמת ההשפעה על הקבוצה ועל הכדורגל ששיחקה.
שמות גדולים כמו אוחנה, רביבו, רוזנטל, שפיגלר ואפילו מלמיליאן היו גדולים, אולם לרוב ניחנו ביכולת אישית גבוהה שמסוגלת ברגעי התעלות לייצר גול או מצב יוצא דופן, אך לא לשדרג את הכדורגל השוטף של הקבוצה באופן אחיד ועקבי. היחידים מהשמות שהזכרתי שמזכירים במידת מה את ההשפעה של ברקוביץ' הם מלמיליאן ואולי קצת רוזנטל, למרות ששיחק בעמדה לא אופיינית ביחס להשפעה על תיפקוד כלל הקבוצה (קצת דומה להשפעת ווקאמה בבאר-שבע). ובכל זאת, מדוע השיח אינו לגיטימי?
מכיוון שאם בוחנים בעין מקצועית עפ"י קריטריונים אובייקטיביים, ומציבים את הבחירה בפני ועדה מקצועית או צוות מומחים כמו שנהוג אצלנו, ברקו לא עומד בשום קריטריון או רציונל. הוא מעולם לא באמת אימן, הוא אכן לא דמות חינוכית והוא מבקר את כולם בתחומים שהוא לא בדיוק מהווה בהם דוגמה אישית (בלשון המעטה). והפה הגדול שלו לא מוסיף. רוצה לומר, אין ועדה או צוות שיכולים להצדיק בחירה בו.
ועכשיו אפתיע, הרי לא אסיים פה. המלצתי: ברקו לנבחרת. לו אני יו"ר ההתאחדות הייתי ממנה אותו. איך? בלי ועדה, בלי מניעים רציונליים מקצועיים ובלי דיון מקצועי וציבורי סביב הנושא. פשוט שליפה מהמותן, באקט שמתאים אולי רק לעופר עיני ושכמותו.
כי ברקו לא רואה בעיניים. הוא לא פופוליסט. הוא יורה מהמותן בלי אבחנה. הוא יודע כדורגל, חי ונושם אותו בלי הפסקה. וניסינו כבר הכל, ואנו נכשלים כבר כמעט 50 שנה. ויותר גרוע ונמוך כנראה לא יכול להיות (בעצם יכול להיות.... מסיבות דומות פעם חשבתי שלוזון הוא התרופה למכבי חיפה). ולדעתי הוא יגרום לשחקנים להקיז דם על המגרש ולרוץ בלי הפסקה. והוא יחזיר את העניין לנבחרת ויגרום לנו להסתער על כרטיסים בלי להשאיר מושב ריק בסמי עופר או בטדי או בבלומפילד המחודש. אין גבול לתשוקה שלי לראות מה ייצא מהפרחת בלון ניסוי כזה, אפילו אם זה ממניעים רומנטיים, שכונתיים ואמוציונליים!