לטובת כולם: טיפת חלב חייבת להיות שירות של המדינה
הניסיון להעביר את האחריות על בריאות הציבור מהמדינה לידיים פרטיות אינו חדש. זה כבר נוסה לפני כמה שנים ונכשל. על מנת לשמור על שירותי רפואה מונעת אחידים לעניים כמו לעשירים עליהם להינתן באופן אחיד ואוניברסלי על ידי ספק אחד
לאחרונה נחשפנו לכך כי הוועדה לבחינת תפעול מערך טיפות חלב שמונתה על ידי משרד הבריאות – סיימה לגבש את המלצותיה. הוועדה בראשות פרופ' אלי סומך, מונתה לאחר הזנחה תקציבית ארוכת שנים של מערך טיפות החלב, ובעקבות קול הזעקה של אחיות בריאות הציבור ושל הורים רבים, לשיקום מערך הרפואה המונעת.
כפי שמסתמן מפרסומים, מסקנות הוועדה משקפות רצון כן לשפר ולייעל את שירות טיפת חלב, אך עם זאת הדו"ח מתעלם ממגמת ייבוש תחנות טיפת חלב הממשלתיות – מהקיפוח התקציבי המתמשך, מחוסר ההשקעה בתשתיות, בתקנים או בכוח האדם.
בנוסף לכך, הדו"ח מכיל שורה של המלצות שחלקן במידה וייושמו צפויות לפגוע בחלק נכבד מהציבור הנזקק לשירות זה. הרעיון המרכזי בהמלצות – פתיחת השירות לספקים נוספים על בסיס תחרות, בעייתי מאוד.
כפילויות ניהוליות ולוגיסטיות
פיצול שירותי טיפת חלב בין ספקים רבים יגרום לכפילויות במערכות הניהול, הלוגיסטיקה, הכשרת כוח האדם והניסיון הארגוני והמקצועי, יקשה מאדעל הפיקוח, יחליש את השירות. במילים אחרות, ועדת סומך קוראת להפריט את שירותי טיפת חלב – וכאן טמונה הבעיה המרכזית בדו"ח הוועדה.
הרפואה המונעת היא שירות ליבה חשוב שצריך להינתן בצורה ממלכתית, אחודה ואוניברסלית ישירות על ידי המדינה, בדומה לשירותי ליבה נוספים דוגמת צה"ל או מערכת החינוך. קופות החולים מסוגלות לתת שירות טוב בטיפות החלב, אך הפיצול לספקים רבים יחליש את השירות ויגדיל את עלויות הפעלתו.
הניסיון להעביר את האחריות על בריאות הציבור מהמדינה לידיים פרטיות אינו חדש. הניסיון כבר בוצע לפני כעשור במסגרת הרפורמה במערך בריאות התלמיד. הספקים הראשונים שקיבלו לידיהם את האחריות נכשלו בהפעלת השירות, שהועבר להפעלה על ידי ספקים אחרים תוך פיצולו ועם עלייה חדה בהוצאות הפעלתו.
לאחרונה, השירות הוחזר להפעלה על ידי משרד הבריאות בפריפריה (מחוזות הדרום והצפון) לאור קשיי הפעלתו על ידי הספקים הפרטיים באזורים אלה. הסיבה העיקרית לכישלון היא הקושי בתחזוק מערך של תשתיות וכוח אדם באזורים פריפריאליים, וקושי בגיוס אחיות להפעלת השירות באזורים אלה.
יישום מסקנות ועדת סומך בטיפות החלב עלול לגרום למצב דומה גם בשירות זה, שיהיה אטרקטיבי לספקים פרטיים באזורי המרכז ויותיר את השירות בפריפריה בידי משרד הבריאות, עם כל הקשיים הנובעים מהפעלתו באזורים אלה, וקיפוח האוכלוסייה המקומית. באזורים החזקים כלכלית תתקיים תחרות בין המפעילים – מה שבאופן טבעי יוביל לשירות טוב יותר לציבור, ובאזורים החלשים ימשיך השירות להישאר בקיפאונו.
להשאיר את מערך טיפות החלב בידי המדינה
על מנת לשמור על שירותי רפואה מונעת אחידים לעניים כמו לעשירים, בכל מקום בארץ, עליהם להינתן באופן אחיד ואוניברסלי על ידי ספק אחד. כרגע אותו ספק – משרד הבריאות ממשיך לייבש את המערך, לא מקצה תקנים מספיקים שיותאמו לעלייה המתמדת בשיעורי הילודה ולהגדלת שיעור המטלות על האחיות בביצוע חיסונים נוספים ובדיקות נוספות, ומזניח את התשתיות הקיימות.
במצב הקיים קשה לשמר מוטיבציה גבוהה ולגייס צוותי הבריאות שיהיו מוכנים להגיע לטיפות חלב.
במסגרת פיצול השירות בין ספקים, בדוח וועדת סומך יש המלצה להגיע להסכם בין הקופות, כך שמטופלים יוכלו לקבל שירות בתחנות של קופות אחרות אם הן בקרבת מקום אליהם.
מצב זה התקיים בעבר ביישובים קטנים והניסיון הראה שהיו בעיות קשות ביישומו ובכיבוד ההסכם. חשוב להדגיש, לקופות חולים ישנה יכולת טובה וראויה במתן שירותי רפואה מונעת. אך האינטרס הטבעי של קופת חולים, כמו כל גוף פרטי, הוא כלכלי ומותיר את הבחירה להעדיף מתן שירות באזורים שבהם קל יותר להפעילו.
במקום לבצע ניסוי ארגוני נוסף שיערער עוד יותר את יציבותו ואת והמוטיבציה של צוותי האחיות והרופאים, אני קורא להשאיר את מערך טיפות החלב בידי המדינה, לחזקו, לעדכן בדחיפות את התקציב בהתאם לגידול החד במספר התינוקות וריבוי המשימות שהוטלו על צוותי הבריאות בשנים האחרונות, כפי שנעשה בשירות הקורטיבי הניתן על ידי קופות החולים.
פרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים ובריאות הציבור, לשעבר מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים
לפנייה לכתב/ת 
