המכביזם חזר בניצחון על פנרבחצ'ה
הרבה מסתכלים על המשחק מול אלופת אירופה כעל תצוגה יפה של השחקנים, אך לאחר שתי העונות שעברו על מכבי, ובמיוחד על הקהל, כעת אפשר להגיד בוודאות - המכביזם חזר להיכל והקהל הצהוב חזר לימיו הגדולים
הרבה מסתכלים על המשחק מול פנרבחצ'ה כעל תצוגה יפה של השחקנים, אך לאחר שתי העונות שעברו על מכבי, ובמיוחד על הקהל, כעת אפשר להגיד בוודאות - המכביזם חזר להיכל והקהל הצהוב חזר לימיו הגדולים
מכבי יצאה למסע ארוך ומייגע נגד שלוש הקבוצה הבכירות במפעל (לצד אולימפיאקוס), כאשר שלושה הפסדים היו מרחיקים אותה משמעותית מהטופ 8. להגיד שהניצחון דווקא יגיע מפנר? על זה אפילו אנשי מכבי לא חשבו, בטח ובטח כשספאחיה לא היה סגור על עצמו בראיון לפני המשחק. אך כאשר קבוצות מגיעות להיכל משהו משתנה. זה הקסם של המקום, שלא משנה כמה שמות ישנו לו, הוא תמיד ייקרא בשם האגדי והקלאסי שלו - יד אליהו.
מכבי הגיעה להיכל אחרי שני הפסדים ועם יכולת הגנתית גרועה ואף זוועתית, עם הגב אל הקיר - והמכביזם שכל כך איפיין אותה בשנים היפות שלה חזר, והקהל הצהוב, כמו שהוא יודע לעשות אולי הכי טוב באירופה, נתן פוש לשחקנים שמנעו מפנר לקלוע בארבע וחצי הדקות הראשונות! הרי איך קבוצה יכולה לשנות את ההגנה שלה בתוך יומיים, ועוד בלי אימונים מעמיקים? לזה אני קורא חברים - המכביזם.
זו הייתה תצוגת קהל פשוט מרשימה, שלא מביישת את החברים מבלגרד. אפילו אחרי שלוש עונות גרועות (אולי הכי גרועות שהיו למכבי עד כה), הקהל הצהוב בא ותמיד דוחף את הקבוצה במספרים מרשימים (בממוצע יש מעל עשרת אלפים אוהדים במשחק), עם תצוגת עידוד פשוט מושלמת, אמנם ההגנה ניצחה, אך הקהל היה פקטור משמעותי מאוד, וזה לא משהו חדש. כמו שארל וויליאמס אמר פעם: "Nobody fu*** with Maccabi in the Yad".
מכבי סיפקה תצוגה מרשימה מאוד, במיוחד בפן ההגנתי והאופי של השחקנים, והוכיחה שהיא מתאימה לטופ 8 - אך כרגע לא מעבר לכך. מכבי עדיין לוקה בכמה אספקטים במשחק שלה, במיוחד בפן ההתקפי, אך למכבי של השנה יש משהו שהוא מעל ליכולות - והוא נשמה. בניגוד לעונה שעברה, לשחקנים אכפת מהסמל, יש להם כבוד עצמי הזה ואכפת להם מהקהל שמחובר אליהם בצורה מאוד יפה לעין. בשורה התחתונה אפשר להגיד את זה בחיוך מפה לאוזן - המכביזם חזר להיכל, וגם ההתלהבות שכל כך איפיינה את מכבי וההיכל.