מיאלומה נפוצה: הטיפולים המתקדמים למחלה
המחקרים פורצי הדרך שהוצגו בכנס השנתי להמטולוגיה שנערך בחודש באטלנטה מציגים התקדמות משמעותית בריפוי המחלה בכל שלביה. מהן הבשורות העיקריות שנותנות תקווה לחולים?
בשיתוף עמותת אמ"ן
מה התחדש במיאלומה? כנס ה-ASH השנתי, האירוע החשוב בשנה בעולם ההמטולוגי הסתיים זה עתה, באטלנטה, בהשתתפות כ-27,000 איש, בהם: רופאים, מדענים ואנשי מחקר ופיתוח. בכנס מוצגות תוצאות מהמחקרים המובילים בכל תחומי ההמטולוגיה. הנסיעה לכנס מלווה תמיד בציפיות ותקוות - האם נתבשר השנה בבשורות? תרופות חדשות? תובנות חדשות? או חלילה אכזבות?
כרופאי המיאלומה חזרנו הביתה השנה מעודדים, על רקע שורה של מחקרים בהם הוצגה התקדמות משמעותית, הנפרשת על פני כל שלבי המחלה. החל מניסיונות לטפל מוקדם, עוד בשלבי "מיאלומה זוחלת" קדם מחלה, דרך טיפול ראשוני במחלה שזה עתה אובחנה וגם חדשות על טיפולים מתקדמים לחולים עם מחלה נשנית ועמידה.
מספר מחקרים הרשימו אותי במיוחד:
תוצאות מיטביות לטווח הארוך
במושב היוקרתי של "עבודות פורצות הדרך" המשמעותיות ביותר ( late breaking abstracts). הוצג מחקר מתקדם (פאזה 3) שנערך בחולים שאך אובחנו עם מיאלומה נפוצה. המחקר השווה בין מתן טיפול ראשוני מקובל במשלב מבוסס בורטזומיב (וולקייד), לטיפול שכלל בנוסף לכך גם תרופה ביולוגית – דאראטומומב (דרזלקס). במחקר נמצא כי בחולים שקיבלו תוספת של דרזלקס פחת הסיכון להתקדמות המחלה או לתמותה בכ-50%. לאחר שנה וחצי, 50% מהחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי היו ללא סימני התקדמות המחלה, לעומת 72% בקבוצה שקיבלה טיפול סטנדרטי בתוספת דרזלקס.
שיעור החולים שהשיגו תגובה עמוקה מאוד, כך שגם באמצעים רגישים ביותר לא ניתן היה לזהות שרידי מחלה אצלם לאחר הטיפול (MRD), גדלה בלמעלה מפי 3 בקבוצה שקיבלה את תרופת המחקר. מדובר במדד חשוב שנדון רבות במהלך הכנס בהקשר של מיאלומה. גוברות העדויות לכך, כי המדד מנבא תוצאות מיטביות לטווח הארוך, כולל הישרדות. תוצאות מחקר האלציון בלמעלה מ-700 מאובחנים חדשים (שאינם מועמדים להשתלת מח עצם), מצטרפים למחקרים קודמים בהם דרזלקס נוסף למשלב הטיפול בחולים עם הישנות מיאלומה (קו שני).
בשנה שעברה הטיפול נכלל בסל התרופות למטופלים בקו רביעי והשנה הוגש בהתוויה של קו טיפול שני, שבו הפחית הטיפול את הסיכון לחזרת המחלה בכ-60% בהשוואה לטיפול המקובל. פי חמישה מהחולים השיגו תגובה עמוקה, בהשוואה לטיפול המקובל. בכנס הוצגו תוצאות עדכניות של מחקרים נוספים בטיפול זה בחולים שמחלתם נשנתה. תוצאותיהם מעידות על שיפור מתמשך לאורך זמן ובטיחות מתמשכת.
שיפור בהישרדות בחולים
מחקר נוסף בו הוצגו עדכונים מעודדים הינו מחקר ה-ASPIRE שבדק תוספת קרפילזומיב (קיפרוליס) למשלב רבלימיד דקסה. בעבר תוארה הפחתת סיכון להתקדמות המחלה ולתמותה ב-31%, שהביאה להכללת המשלב קיפרוליס רבלימיד דקסה לחולים בסיכון בסל הבריאות. השנה הסתבר כי יתרון זה מתרגם גם בשיפור בהישרדות לכלל החולים שקיבלו קיפרוליס, עם הפחתת סיכון לתמותה ב-21%.
אחת התרופות המבטיחות שהוצגו לראשונה השנה היא נוגדן /תכשיר ביולוגי, המכוון כנגד סמן ה-BCMA, המתבטא באופן בולט בתא מיאלומה. הנוגדן שלו מוצמד רעלן, נקשר לתאי המיאלומה וגורם לחיסולם הממוקד. במחקר הוצגו תוצאות מ 35 חולים עם מחלה נשנית מתקדמת (מחציתם לאחר 5 או יותר קוי טיפול). 60% מהם (21 חולים) השיגו תגובה – הפחתה של למעלה מ 50%, בנוסף 17 השיגו תגובה טובה מאוד (הפחתה של 90% ומעלה במדדי המחלה). תוצאות אלו בטיפול בתרופה בודדת בחולים כה קשים הן פורצות דרך. מדובר בשלב מוקדם של המחקר ואנו מצפים לתוצאות נוספות בשנים הקרובות.
חקר מנגנון המחלה ברמה הגנומית
בכנס הוצגו עבודות רבות על חקר מנגנון המיאלומה ברמה הגנומית. מחקר ה-COMPASS בו מאות חולי מיאלומה עברו ריצוף של גנום תאי המיאלומה, תורם להבנתנו את התפתחות המחלה ומכאן גם על נקודות התורפה בהן ניתן לתקוף אותה.
נראה כי על סמך מחקרים אלו נוכל לדעת מראש, בעוד מספר שנים, באילו תרופות לבחור לכל חולה וחולה על פי תבנית הגנטיקה של מחלתו. בכנס הוצגו עבודות שמנסות לזהות "חתימה גנטית" שמנבאת רגישות של המחלה לתרופות מסוימות. בדיקות מבנה הכרומוזומים במיקרוסקופ שנעשית כיום כשגרה (בדיקת "FISH"), צפויה לעבור מן העולם בשנים הקרובות, ובמקומה נשתמש בריצוף גנטי. ללא ספק מהפכה, שכן מדובר במעבר מסוס ועגלה למכונית מרוץ.
אימונותרפיה ברמה התאית
תחום נוסף המעורר תקווה רבה הוא הטיפול התאי, אימונותרפיה באמצעות תאי CAR-T, טיפול שאושר ללוקמיה ולאחרונה גם ללימפומה. מדובר בתאי מערכת החיסון של המטופל עצמו, תאי T, שעוברים במעבדה תהליך של "הינדוס גנטי" או "חינוך מחדש", בהם לומדים לזהות ולתקוף את התאים הגידוליים, כאשר מוחזרים למטופל.
מחקר שבדק CAR-T המכוון אף הוא נגד סמן ה- BCMA נערך ב 9 מרכזי סרטן מובילים בארה"ב. נכללו 21 חולים עם מחלה מתקדמת ועמידה. בטיחות הטיפול היתה טובה מהצפוי, והתגובה הדלקתית האופיינית לטיפולים אלו הייתה לרוב נשלטת. מתוך 18 חולים שהוערכו מבחינת יעילות הטיפול – 94% השיגו תגובה לטיפול ו- 56% השיגו תגובה מלאה. נצפו תגובות ממושכות במסגרת תקופת המעקב עד כה (עד 40 שבועות).
מדובר בהתקדמות חשובה, אם כי הטיפול מורכב ועדיין בשלבי מחקר מוקדמים. בד בבד, צפוי אתגר משמעותי להנגיש את הטיפול לחולים בשל הייצור הפרטני, המותאם לכל חולה אישית. הצלחת הצעדים הראשוניים תוביל למאמצים נרחבים לקדם גישה חדשנית זו, ואולי זה צעד חשוב נוסף לקראת האפשרות להירפא ממיאלומה בעתיד.
ב-3.1.18– עמותת אמ"ן תקיים מפגש בנושא החידושים בטיפול במיאלומה נפוצה, מפי ד"ר יעל כהן. פרטים נוספים והרשמה באתר עמותת אמ"ן.
ד"ר יעל כהן היא מנהלת שירות מיאלומה, מרכז רפואי תל-אביב סוראסקי
בשיתוף עמותת אמ"ן