להיות מוכנים כל הזמן: האפקליציות שיעזרו לכם במצב חירום

בשיתוף הרשות הלאומית לחירום

בעולם לצערנו, לא חסרים מקרי חירום שיכולים להסתיים בכל כך הרבה דרכים, והכל בהתאם למוכנות שלנו. זה אולי קצת מבהיל לקבל את התחושה שחייבים בכל עת להיות מוכנים, אבל המציאות כאן, והיא לא מתכוונת להשתנות. העובדה היא שעדיף להיות מוכנים מאשר להצטער על זה אחר כך, ואם כבר מדובר במצבים שאין לנו שליטה עליהם, לפחות נעשה את כל מה שצריך בכדי לשלוט כמה שיותר במצב אם וכשהוא יגיע.

הוריקן נייט בניקרגואה(צילום: EPA)

עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, תחום ההתנהלות בזמן החירום הופך דינמי ומשתנה מעת לעת, גם האתגרים שהוא מציב מתפתחים ומשתנים, וכן, במקביל גם אנחנו כבני אדם והטכנולוגיה והמדע שאנחנו מייצרים משתנים ומתפתחים.

כיום, אין ספק שטרור סייבר מאיים לא פחות מטרור ביולוגי וכאן בארץ, כמו בעולם, משקיעים מאמצים במחקר ופיתוח על מנת להתמודד עם האתגרים האלה בדיוק. יחד עם היערכות של גופי החירום, כמו רשות הלאומית לחירום, פיקוד העורף, המשטרה ואחרים, קיימת התפתחות משמעותית בתחום הטכנולוגי והמדעי של סטארטאפים בעיקר, שבאים לענות על צרכים ולתת פתרונות למצב שנמצא במצב חירום.

"המצב היום פרדוקסלי, חייבים להודות: הטכנולוגיה כל כך מתפתחת, אנחנו עומדים מצד אחד בפני איומים שיכולים ליצור מצבי חירום חמורים ומצד שני, משתמשים באותה הטכנולוגיה בדיוק על מנת להיות מוכנים", אומר יורם לב רן, סגן ראש הרשות הלאומית לחירום. "לכן, אנחנו ברח''ל (הרשות הלאומית לחירום, נ.פ) מנסים תמיד לזהות את ההזדמנויות שמזמינה לנו הטכנולוגיה, איך לייצר אוטוסטראדת מידע מהרשתות החברתיות והאפליקציות הקיימות שיאפשרו לנו לתת מידע רלוונטי לאזרחים בשבעת משבר על מנת שינהגו ויתנהלו נכון."

גם מתקפת סייבר היא מצב חירום(צילום: Shutterstock)

האפליקציה שמזהה לבד מצבי חירום

דוגמה לאפליקציה שמשתמשת בטכנולוגיה על מנת להתמודד עם מצבי חירום אישיים וציבורים היא אפליקציית Sayvu, שנולדה בעצמה אחרי שני מקרי חירום שכולנו זוכרים. "ב-2014 קרו שני מקרים שבעטו אצלי חזק בבטן וגרמו לי לחשוב כיזם", מספר אמוץ קוסקס, מנכ''ל Sayvu. "מדובר ברציחתה של שלי דדון ובחטיפת שלושת הנערים. שם הבנתי שמוקדי המצוקה העכשויים לוקים בחסר, הם לא עושים שימוש בטכנולוגיות שכבר מבשילות ולא משלבים בין הטכנולוגיות ומציגים פתרון שעולה על הדעת.

"היה לנו חשוב למצוא פתרון שיוכל לסייע במקרים של אירועי קצה כמו חטיפה, רעידת אדמה, כל מיני מקרים שלפעמים גם מפילים את קווי הטלפון ומונעים העברת מידע, רצינו לפענח איך הופכים את העברת המידע לרזה יותר, נגישה ומדוייקת."

(מתוך אתר האפליקציה)

האפליקציה פועלת כך שהיא מזהה מצב חירום דרך שימוש בסנסורים של הטלפון הנייד. לדוגמה אם אדם נופל מגובה, הסנסורים בנייד יזהו את המצב כמצב חירום וידווחו לגורמים הרלוונטים, גם אם המכשיר נעול או שהאפליקציה על פניו סגורה. המערכת של האפליקציה כוללת את כל הגורמים הרלוונטים: סייר, מנהל איזור, מנהל מוקד, ראש עיר, מפקח משטרה או אפילו מפכ''ל המשטרה. כרגע, האפליקציה עדיין לא מיועדת לאנשים פרטיים אלא לחברות, קוסקס מספר שהם נמצאים לקראת סיום עסקה עם חברת טלקום האמריקאית, לה כ-70 אלף טכנאים בשטח והיא תרצה לדעת אם יקרה משהו לטכנאי. "האפליקציה יודעת להרגיש באמצעות הסנסורים אם קרה משהו, אם אדם קיבל חבטה, עבר תאונת דרכים, לחץ על לחצן המצוקה - המידע עובר למוקד שמחפש עבורו את כוחות הסיוע".

אופציה נוספת היא לדווח לרשויות על רעידת אדמה. "אפשר לשדר אות מצוקה לפי איזור, אם אני רוצה להגיד לכל תושבי תל אביב בבת אחת שיכנסו למרחב מוגן, או שיתרחקו ממבנים זה יהיה אפשרי בקרוב. לשלוח הודעה לכולם עולה המון כסף וזה גם לא ממוקד, אין צורך להפחיד אנשים עם הודעות לא רלוונטיות, אצלנו אפשר לסמן איזור על המפה ולשלוח הודעות טקסט לאיזור הרלוונטי בלבד", מסביר קוסקס.

הטכנולוגיה יכולה לחבר בין אנשים במצבי חירום ולסייע לתפקד בצורה מועילה יותר(צילום: Shutterstock)

נכון לעכשיו, צה''ל ומשרד הבטחון עדיין אינם לקוחות של האפליקציה. קוסקס מספר שברגע שיסיימו את הפיתוח העתידי גם זה יקרה, כי האפליקציה תאפשר לחיילים להיכנס עם הסמארטפון למבנים ולמפות אותם לתלת מימד, מה שיעזור להם להתנהל בצורה נכונה וחס חלילה במקרי הצורך, הנייד שלהם יזהה לבד את הסיטואציה וישלח אות מצוקה שיעדכן את הגורמים הרלוונטים.

שיקום מהיר אחרי מצב חירום

ב-RIDARTECH מייעלים את הקמת פרויקטי התשתיות ומבנים ורלוונטיים לאחר אסונות טבע או מלחמות עם פגיעה משמעותית בתשתיות. "הסטראפ הזה מתעסק בניהול של אופרציה הנדסית מסובכת, כמו אתר בנייה, למשל, או כל תהליך דומה שמורכב מאלפי משימות קטנות," מסביר רן הדרי, מנכ''ל RIDARTECH.

"אין מוח אנושי שמסוגל להכיל את כל המשימות הקטנות האלה בראש, אנחנו כבני אנוש אמנם מסוגלים להבין את התהליך, אבל כמנהלים קשה לראות את הפרטים הקטנים בתמונה. מטרת המערכת הזאת היא להביא לשיפור התהליך, לחסכון בזמן, לבנייה טובה יותר ולתוצאה טובה יותר באתרי בנייה או בעולמות הנדסיים גדולים."

בגדול, האפליקציה הזאת מכוונת, בדרך כלל, למנהלי פיקוח וביצוע באתרי בנייה על מנת להקל עליהם על עבודה עם שלל מסמכים, על ריכוז אמצעי התקשורת ומידע חשוב אחר בזמן הבנייה, על תיעוד ודיווח בזמן הביצוע - מה שלרוב מעכב וגוזל זמן וניהול ושמירת התקשורת הפרטנית מול כל אחד מהיועצים והקבלנים.

אבל, למעשה, כל הפרמטרים האלה משמעותיים ביותר בזמן חירום: "כל הבסיס של מה שאנחנו עושים זה תקשורת מאוד פשוטה, מדויקת וקלה. הבסיס שלנו זה העובדה שאתה יכול ללכוד מידע בצורה פשוטה", אומר הדרי.

(מתוך אתר האפליקציה)

"אחרי עונת ההוריקנים האחרונה בארה''ב הסתכלנו איך מתמודדים עם מצב חירום כזה. אחרי אירועים מהסוג הזה, מגיעים אנשי מקצוע למקום האסון, הוא בדרך כלל הרוס לגמרי, אין תשתיות תקשורת, אין כלום חוץ מהרבה מאוד כאוס ואז הדבר הראשון שעושים הוא לתעד את הממצאים. אנחנו יודעים לתפוס את המידע הזה ולארגן אותו נכון. עם המערכת שלנו אפשר פשוט להגיע לאיזור ולהתחיל לתעד, במקביל, יושב אדם במקום אחר ומארגן את כל המידע לפי כתובות או בניינים, המטרה היא לתפוס את המידע הזה כמה שיותר מהר ולהוציא ממנו תובנות בשביל לשקם. אצלנו, בשלב ההצלה כבר יש נתונים בידיים בזכות הבינה המלאכותית שמעבדת אותו, זה עושה המון סדר בבלאגן".

חוקרים את מצבי החירום: הפלטפורמה שתציל חיים

ברח''ל מברכים על הפיתוחים הללו, לב רן מספר שבחודש ינואר עתידים להכריז על הקמת מרכז מחקר וידע משותף עם משרד המדע לעולם החירום. שם כולם יתכנסו תחת קורת גג אחת של הרשות הלאומית לחירום ויחלו במחשבה ומתן מענה לניצול טכנולוגיות קיימות ואפליקציות רלוונטיות כדי לשרת את מרכיב החירום. "זה היה מחייב כבר די מזמן, אבל אף פעם לא מאוחר וסוף סוף אנחנו הולכים להקים את הפלטפורמה שתגייס לא מעט גופים, אקדמיות וגם רשתות חברתיות למען ניהול נכון של מצבי חירום. אנחנו מתכוונים לתת במה מרוכזת עם התבוננות משותפת, שתאפשר לאגב את כל היכולות ולנתב אותן למקום הנכון," אומר לב רן.

להשתמש ברשתות החברתיות כדי להתעדכן במצב(אילוסטרציה: Shutterstock)

דיברנו על אפליקציות ועל רשתות חברתיות ואי אפשר שלא להזכיר את פייסבוק: "בשנת 2011 צוות של מהנדסים בטוקיו הקימו את פייסבוק ביפן", מספרת ג'ורדנה קוטלר, מנהלת מדיניות ישראל בפייסבוק. "כאשר רעידת האדמה וצונאמי הרסניים פגעו ביפן באותה שנה, הם ראו את חבריהם ובני משפחתם נכנסים לפייסבוק וכותבים פוסטים כדי לעדכן שהם בטוחים, חולקים חדשות ומידע וכדי לבדוק ולהתעדכן על מצבם של אחרים."

אחרי שראו אנשי פייסבוק איך האזרחים ניצלו את הרשת החברתית בזמן אסון, הם הגיעו להבנה והחליטו ליצור לוח הודעות פשוט שיהווה מקום אחד שמרכז הודעות של גולשים הנמצאים באזור המשבר. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2013 התרחש הפיגוע במרתון בוסטון. באותו זמן פייסבוק קיימה האקתון פנימי שבו מהנדסים ומנהלי מוצר עבדו במשך שלושה ימים באופן אינטנסיבי כדי ליצור פרויקט חדש. קבוצה קטנה של מהנדסים בנו על בסיס לוח ההודעות שנבנה ב2011 כלי שיאפשר שימושים נרחבים יותר בעת אסון. הכלי שהם יצרו היווה את הגרסה הראשונית של ה-safety check שאנו מכירים היום.

"מאז הכלי המשיך להתפתח כדי לעזור לאנשים טוב יותר בזמן משבר או אסון. כעת פייסבוק החליטה לרכז את כל הכלים למשאב מידע אחד בשם Crisis Response, שלחצן הבטיחות הוא אחד מהכלים שהוא כולל", מסבירה קוטלר.

גם קוטלר מסכימה שהטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב בחיי היומיום שלנו. "כשמשבר קורה, זה לא מפתיע לראות שאנשים פונים לטכנולוגיה על מנת לבדוק על יקיריהם, לחפש ולהציע עזרה ולקבל עדכונים. במיוחד ברגעים כאלו תקשורת באמצעות טכנולוגיה היא קריטית ביותר עבור אנשים באזורים הפגועים ועבור חברים ובני משפחותיהם המודאגים. לכן, שמנו דגש על מענה לצורך הזה".

(מתוך אתר האפליקציה)

בעת משבר, אנשים משתמשים בפייסבוק כדי לאפשר לחברים ובני משפחה לדעת שהם בטוחים, כדי ללמוד ולשתף יותר על מה שקורה ולעזור לקהילות להתאושש. כשאנשים נכנסים ל-Crisis Response משולחן העבודה בבית או מכפתור התפריט בטלפון שלהם הם יראו את הכלים הבאים:

• Safety Check: דרך קלה ליידע את המשפחה והחברים שאתה בטוח. זה ימשיך לעבוד באותה דרך שהיא עושה היום ויהיה מובלט בחלק העליון של כל דף משבר אם אתה באזור המושפע.
• תוכן הקשור למשבר: קישורים למאמרים, תמונות וקטעי וידאו מפוסטים ציבוריים שיכולים לעזור לאנשים ללמוד יותר על משבר.
• עזרה קהילתית: אנשים יכולים לבקש עזרה וגם לסייע לקהילות שנפגעו מהמשבר.
• גיוס תרומות: אנשים יוצרים גיוס תרומות ומסייעים לתמוך באנשים שנפגעו מהמשבר וגם למוסדות ללא כוונת רווח שנרתמים למאמצי הסיוע.
  

"בהתבסס על מה שלמדנו מהקהילה שלנו, פיתחנו ונמשיך לפתח כלי תגובה שיסייעו וידאגו לאנשים ולקהילות בעת משבר. כך למשל ה-disaster maps. הדאטה שיש לנו מאפשר לעזור לאנשים וקהילות גם במצב לא מקוון. אנו משתפים פעולה עם ארגונים ללא כוונת רווח, כולל ארגוני סיוע כדי לעזור להם להגיע במהירות רבה ויעילה יותר. לאחר אסון טבע או משבר אנו חוברים לאותם ארגונים ומסייעים להם עם מידע. מפות אסון מסייעות לארגונים להתמודד עם פערי המידע הקריטיים בבואם לפעול באזורי אסונות. המפות מראות היכן יש צורך במשאבים, כמו מזון, מים, ציוד רפואי וקו תקשורת ישיר לחברים ולמשפחה. אנחנו גם מחפשים באופן פעיל משוב משירותי חירום וארגוני סיוע ברחבי העולם כדי לשפר באופן עקבי את חוויית המוצר", מפרטת קוטלר.

להיות מעודכנים בכמה אפיקים בו זמנית(צילום: shutterstock)

אין ספק שבין כל הפיתוחים הטכנולוגיים, אנשים גם צריכים לשמוע קול אנושי, מישהו שמסביר להם מה לעשות במצב חירום. לב רן מבהיר שגם זה אפשרי דרך הטכנולוגיה: "הנה דוגמה מדהימה שגרמה במידה רבה למשטר ארדואן בטורקיה לשרוד. ארדואן לקח את הפלאפון שלו וקיים שידור חי ממקום לא ידוע אחרי כל השמועות על כך שהוא פצוע. הוא העביר מסר, ראו אותו חי, עירני, הוא גייס את הרחוב להילחם במרד שהיה נגדו דרך הרשתות החברתיות. להבדיל אלפי הבדלות, היום כמעט כל המנהיגים בעולם משתמשים ברשת, מצייצים ומפרסמים סטטוסים, המנהיגות מדברת אל הציבור וזה נותן תחושה טובה של שליטה באירוע."

למעשה, כיום, רשויות החירום משתמשות גם הן ברשתות החברתיות למען זיהוי צרכים ומענה עליהם, כך שאם סטטוסים על רעידת אדמה, למשל, מסבים את תשומת לבם, הם יאתרו את האיזור הפגוע ויתנו לתת מענה. "צריך לקשר בין הטכנולוגיה לצורך של האזרח. אנחנו מתאימים את עצמנו לצרכים ויש פה כלים מאוד רחבים לשימוש בהקשר של רשתות חברתיות. אנחנו יודעים לאתר, לנטר ולתת מענה על פי חוכמת ההמונים ברשת", אומר לב רן. 

לסיום, הוא מבקש לא לשכוח שגם לנו, לאזרחים הפרטיים, יש חובה בנושא מצבי חירום: "האזרח בעולם המודרני צריך להבין שגם עליו איזשהי חובה לעסוק בעולם החירום - להכין את הבית, ממ''ד, כל הציוד המתאים, אם האזרח לא יכין את עצמו לרציפות תפקודית בכל עת, אנחנו לא נוכל לעזור לו. אם הוא לא ידאג למטען רזרבי, הוא לא יוכל לקבל את המסרים שלנו, כי הסוללה תתרוקן."