כחלון לנתניהו: חוק הלאום יצטרך לעבור שינויים

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון(צילום: עמית שאבי)

אחרי חוקי השבת וחוק ההמלצות, עוד חוק מאיים על שלמות הקואליציה: שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון הודיע היום (א') לראש הממשלה בנימין נתניהו כי סיעת כולנו תתמוך בחוק הלאום, שנועד לעגן בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, בהצבעה בקריאה ראשונה, אך לאחר מכן ידונו בהסתייגות. כחלון אף אמר כי כולנו לא התחייבה לתמוך בחוק.

כחלון הודיע זאת לנתניהו בישיבת פורום ראשי המפלגות, שבמהלכה לא הגיעו להסכמה והוחלט שיישבו על כך בנפרד. בעבר אמר כחלון כי הוא מסכים להעביר בקריאה ראשונה את הגרסה הקודמת של החוק ואחר כך לגבש ועדה משותפת של כל הסיעות.

בישיבה הודיע כחלון כי סיעתו לא התחייבה לתמוך בנוסח הראשון של החוק ואף אמר שהחוק יצטרך לעבור שינויים כאלה ואחרים. בתום הישיבה, כשכחלון יצא מהדיון, הוא כבר הבהיר כי לא הסתייג כלל. "כולנו תתמוך בחוק", אמר שר האוצר. 

נתניהו מגדיר את החוק כמשימה הראשונה של ח"כ דודי אמסלם בתפקידו החדש - יו"ר הקואליציה. עם מינוי ח"כ אמסלם לתפקיד בשבוע שעבר ציין נתניהו כי "משימתו הראשונה של יו"ר הקואליציה, ח"כ אמסלם, תהיה להעביר את חוק הלאום, מן החשובים בחוקים שייכנסו לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל".

חוק הלאום שגיבש ח"כ אבי דיכטר גרר ביקורת נוקבת בשל הנוסח המתגבש, שלפיו בג"ץ ייאלץ לפרש את חוקי הכנסת לפי הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית לפני הכול, ורק לאחר מכן כדמוקרטית. כלומר, בהתנגשות בין הערכים יגבר הערך היהודי על הערך הדמוקרטי.

דיון סוער באישור בקריאה טרומית 

הצעת חוק הלאום אושרה במאי השנה בקריאה טרומית במליאת הכנסת ברוב של 48 תומכים לעומת 41 מתנגדים. בדיון הסוער הורחקו אז מהמליאה חברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, שניהם מהרשימה המשותפת (ומבל"ד, שהיא חלק מ"הרשימה"), כיוון שקראו קריאות ביניים בנאומו של ח"כ דיכטר. "זה אפרטהייד, אפרטהייד, אפרטהייד", צעק זחאלקה, וגם כינה את דיכטר "פאשיסט".

ח"כ לשעבר זהבה גלאון (מרצ) קראה אז: "זו מדינת הלאום של העם היהודי וכל אזרחיה. למה אין 'דמוקרטית' בחוק?". ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) האשים את השר זאב אלקין: "אתה סכנה למדינה היהודית".

ח"כ דיכטר אמר במאי מעל דוכן הכנסת: "יש דיס-אינפורמציה. בחוק אין פגיעה. החוק קובע כי העברית היא שפת המדינה, ולערבית מעמד מיוחד. מגיע למדינה אחרי 69 שנים להשתחרר מההגדרות המנדטוריות. במשך השנים תמכו בהצעת החוק חברי כנסת כמעט מכל הסיעות למעט מהסיעה המשותפת".

לפי ההצעה, שהוגשה לראשונה בכנסת ה-18, יוגדר כי ירושלים היא בירת ישראל וכי עברית היא שפת המדינה. עוד נכתב בהצעה כי לשפה הערבית מעמד מיוחד. לדברי דיכטר, מטרת ההצעה היא "להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, באופן שהוא מעגן בחוקי יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית''.