Huawei Mate 10 Pro: הסמארטפון הראשון עם בינה מלאכותית במבחן אינטליגנציה
פאבלט הדגל של היצרנית הסינית נוחת בישראל ומבטיח לספק חוויית שימוש על טהרת הבינה המלאכותית. אבל האם הביטוי המפוצץ של עולם הטכנולוגיה עומד במבחן המציאות? בדקנו
שוק הטלפונים החכמים הציג במהלך השנה החולפת שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן התייקרות של מותגי פרימיום, בראשם מכשיר האייפון X שדגם הבסיס שלו הושק במחיר של אלף דולר, ואילו השנייה - מסכים גדולים יותר שמציגים יכולות ויזואליות מרשימות יותר. הפאבלט החדש של היצרנית הסינית Huawei, שהושק לפני כחודשיים ומגיע עכשיו אל מדפי השוק הישראלי, סוגר את הרשימה ומתיישר עם אותן מגמות.
המכשירים הקודמים בסדרת ה-Mate עשה עלייה ארצה בערך חצי שנה אחרי שהושקו בעולם, ונראה שהפעם וואווי מרגישה שיש מספיק צרכנים בישראל כדי לספק כאן מכשירים - עדיין באיחור אבל כבר הרבה פחות משמעותי. ואכן, נראה שהשוק הישראלי הולך ונפתח יותר ויותר למותגים סיניים, עם הרבה פחות דעות קדומות ויותר נכונות לבצע רכישות "חכמות" יותר, שנשענות על איכות המכשיר ועל תג המחיר המגיע איתו.
סדרת Mate10 שהושקה היום (ג') בישראל כוללת שתי גרסאות של המכשיר - גרסת הפאבלט Mate 10 Pro וגרסת ה-lite, בעלת נפח זכרון של 64GB ובמחיר של 1,499 שקלים. הדגם הסטנדרטי שהושק בעולם - Mate 10, דווקא לא יגיע למדפים בארץ. לטענת היבואנית "אלקטרה" ההחלטה הזו קשורה ברצון לספק את הפאבלט במחיר מספיק אטרקטיבי לצרכנים הישראליים, למרות שלא מאוד ברור למה דגם אחד בא על חשבון השני. ייתכן שהצורך לייצר סקאלת מחירים הגיונית הייתה מייקרת במעט את דגם ה-Pro, שהוא ההימור הגדול יותר של היבואנית עבור צרכנים ישראליים. לקחנו לבדיקה את הפאבלט שמבקש להתמקם מול הנוט 8 של סמסונג, ה-V30 של LG וכמובן האייפון 8 פלוס והאייפון X - אמנם לא פאבלט מובהק, אבל בהחלט עומד בתג המחיר של מכשירים כאלה.
על שולחן הניתוחים: Huawei Mate 10 Pro
מחיר מומלץ לצרכן: 2,999 שקלים.
על המדף: החל מ-28 בדצמבר.
נפח אחסון: 128GB
זיכרון פנימי: 6GB
מעבד: Kirin 970
מערכת הפעלה: Android 8.0
למפרט המלא
אפשר להגיד את זה כבר עכשיו: מדובר במכשיר מרשים, בעל מפרט טכני שלא נופל ממותגי הפרימיום הנמכרים ביותר - אפל וסמסונג, בהם מתעקשת וואווי הסינית להתחרות. לא מדובר ביצרנית שמנסה לפצח את השוק באמצעות סמארטפונים זולים, אלא במותג ששואף להתמקם גבוה בטבלה וככזה גם מספק מכשירים באיכות גבוהה ועם תג מחיר שחורג מתחום הביניים ופוזל למעלה.
ובכל זאת, כדי לייצר איזשהו בידול, דגם ה-Pro בסדרה מגיע כשהוא מתהדר באחד מהמונחים הכי מפוצצים של עולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות - "בינה מלאכותית". ברמה הטכנית, זה בעיקר אומר שבמעבד קיימת יחידה נפרדת - NPU, בעלת יכולות של בינה מלאכותית שנמצאות בתוך המכשיר. לחידוש הזה יש כרגע שלושה יישומים במכשיר: המסעיר יותר קשור למערך הצילום - שכן המצלמה של המכשיר מגיעה עם יכולת לזהות את האובייקטים בפריים ולהתאים את הגדרות הצילום בהתאם לזיהוי.
היישום השני הוא במסגרת אפליקציית הטרנסלייטור המובנית, באמצעותה אפשר לבצע פעולות תרגום באמצעות פקודה קולית, הקלדה או צילום, ואפילו שיחת ועידה בחיבור של עוד מספר מכשירים. הקלט באפליקציה לא יודע לעבוד עם עברית, אבל הפלט כן - כך שאפשר לתרגם משפות אחרות לעברית, אבל לא להיפך. היישום האחרון עובד מאחורי הקלעים, ומבטיח ניצול אפקטיבי של הסוללה על ידי למידה של הרגלי השימוש האינדיבידואליים.
כמו הרבה דברים שקשורים ביישומים של בינה מלאכותית - אפשר להבין שהדברים האלה לא פועלים בצורה הכי חלקה, עדיין. המצלמה לא תמיד תזהה שמונחת לפניה צלחת עמוסה באוכל, לפעמים בגלל תאורה לא מוצלחת, לפעמים בגלל האובייקטים עצמם. הטרנסלייטור הקולי דווקא די מרשים (שימו לב שיש צורך להגדיר לו מראש איסור על שימוש בשפה גסה) אבל זה שמופעל על ידי המצלמה ברוב המקרים יתרגם רק חלק קטן מהטקסט, או לא יצליח לתרגם בכלל. מוכרחים כמובן להבהיר שיישומים של בינה מלאכותית מחייבים זמן פעולה ארוך יותר, וככל שעושים בהם יותר שימוש כך הם הופכים יעילים יותר.
נקודת החוזק המשמעותית במכשיר היא הסוללה שלו. 4000mAh שקשה מאוד להתיש בשימוש סביר, ואפילו קצת מעבר לו. יש כאן מכשיר שעובד בצורה מהירה וחלקה ומצליח להחזיק את הביצועים לאורך יום עבודה שלם ללא טעינה בכלל, ואם בכל זאת אתם במצוקה, לפעמים אפילו 10 דקות של טעינה יסדרו אתכם לשעות הקרובות. מה שכן, ממשק המשתמש מתריע באופן קצת מציק על אפליקציות שעושות שימוש כבד בסוללה - ואין באמת מה לעשות עם המידע הזה כי אף אחד מאיתנו לא יחליט פתאום לוותר על וואטסאפ.
מערך הצילום לא פחות ממצויין. שיתוף הפעולה עם Leica מוכיח את עצמו, והשוק הישראלי (אבל לא רק) של טלפונים חכמים מגדיר את עצמו הרבה פעמים סביב יכולות הצילום של המכשיר. דגם ה-Pro מגיע עם צמד מצלמות ברזולוציה של 12MP ו-20MP, מערכת ייצוב תמונה אופטי (OIS), ומִפתח צמצם f/1.6. כל אלה בהחלט באים לידי ביטוי כשאפשר להתפעל מהתמונות על מסך OLED בגודל 6 אינץ' וביחס של 18:9. אבל הכיף האמיתי מתחיל באפליקציית הצילום שמצויידת ביכולות עריכה מגוונות, הרבה מעבר לסטנדרט שאפשר למצוא בכל מכשיר.
הפאבלט של וואווי מתהדר גם בנוצות של "מצב דסקטופ" - באמצעות חיבור המכשיר בכבל HDMI למסך, אז הוא מדגמן תצוגה נוחה יותר לעבודה, ממש כאילו מדובר במחשב האישי. זה על הנייר, אבל בפועל - לא נולד הסמארטפון שבאמת נוח לעבוד איתו כאילו היה לפטופ, כך שכרגע זה יותר גימיק נחמד שאולי יוכל לסייע בשעת מצוקה, לא תכונה שאפשר לסמוך עליה.
ברמת העיצוב יש כאן מכשיר בהחלט יפה, עם שוליים דקים וכן, גם גב שסופח טביעות אצבע כאילו אין מחר. אבל היתרון הגדול שלו כפאבלט הוא בנוחות האחיזה - סוגייה שמטרידה אותי בכל מפגש עם סמארטפון חדש, בייחוד כשמדובר מראש במכשיר גדול יותר. גם כפות ידיים לא גדולות במיוחד כמו שלי הצליחו להתרגל לאחיזה טובה ביד אחת, כשחיישן טביעת האצבע ממוקם בעיניי באופן מושלם - הרבה יותר נוח מהחיישנים הקדמיים, מבלי לטנף את המצלמות ומבלי לחכות יותר מדי לפתיחת המכשיר.
בשורה התחתונה: וואווי נתלית על ענפים טכנולוגיים שעדיין, עבור רוב הצרכנים, לא ממש מדברים. כל עוד בינה מלאכותית היא עדיין בעיקר מילת "באזז" שמרבית הצרכנים לא ממש יודעים איך להתייחס או להבין אותה ברמה הפרקטית - לא בטוח שזה יספיק. בכל זאת, יש כאן מכשיר שללא ספק נמנה על קטגוריית הפרימיום, לא רק לפי תג המחיר אלא בעיקר ברמת הביצועים והחוזק שלו. האם השוק הישראלי מספיק פתוח כדי לשלם 3,000 שקלים על מותג סיני? לא בטוח בכלל, אבל כשמנעד המחירים רק מתרחב כלפי מעלה - אולי זו בכל זאת לא עסקה כל כך רעה.
