השכנים נגד הקשיש: סכסוך המדרגות ברובע היהודי

חולה בן 85 בנה גרם מדרגות שיקל עליו להגיע לדירתו, בניגוד לתוכניות של העירייה. שכניו דרשו להרוס אותן, וביהמ"ש נאלץ למצוא פתרון יצירתי

עו"ד יצחק נטוביץפורסם: 27.12.17 , 19:03

בית המשפט המנהלי בירושלים אישר לאחרונה לבעל דירה קשיש ברובע היהודי בעיר העתיקה להשאיר גרם מדרגות שבנה תוך חריגה מתוכניות הבנייה המקומיות. השופט עודד שחם איזן בין צרכיו של בן ה-85 לבין האינטרס של השכנים והציבור, וקבע כי המדרגות יישארו ארבע שנים נוספות, שלאחריהן ישיב בעל הדירה את המצב לקדמותו.

לפני כשלוש שנים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים בניית שמונה מדרגות חיצוניות וכניסה חדשה לביתו של בעל הדירה. ערר שהגישו בעלי הדירה הסמוכה נדחה, ובאוגוסט 2015 הם עתרו לבית המשפט – שהורה לוועדה המקומית לדון בנושא שנית. בתום הדיון הנוסף הוועדה אכן ביטלה את ההיתר, לאחר שמצאה כי הוא ניתן בחריגה מתוכנית המתאר המקומית.

חוק ונדלן

תנאי להיתר בנייה: פנו את בית הקברות לחיות

עו"ד משה לין

רשות מקרקעי ישראל סירבה להעניק היתר לבית מגורים בבית ינאי עד שהמשפחה תפנה את שרידי העסק שהפעילה. המחלוקת הגיעה לביהמ"ש

תנאי להיתר בנייה: פנו את בית הקברות לחיות

הפעם היה זה בעל הדירה שהגיש ערר, אלא שהוא נדחה וביולי האחרון היה זה תורו לעתור נגד החלטת ועדת הערר. הוא טען שהערר הראשון שהגישו שכניו נדחה משום שהם לא העלו טענות בדבר הסטייה מתוכנית המתאר, ולכן הם היו מנועים מלהעלות את הטענות הללו בדיונים הנוספים שהתקיימו לאחר מכן.

הוא הוסיף שבמקום לבטל את ההיתר, אפשר היה לאשר את הבנייה במתכונת מאוזנת יותר, כך שצרכיו לא ייפגעו לחלוטין. הוא הסביר שהוא מתקשה לעלות במדרגות הרבות שמובילות לביתו לנוכח גילו (85) ומצבו הבריאותי הרעוע, ולכן היה ראוי שהוועדות יתייחסו גם לצרכיו. לחיזוק דבריו הוא ציין שהחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי הסכימה לבניית המדרגות לאחר שמצאה כי הן לא פוגעות בחזות המבנה וברחוב הסמוך.

מנגד, ועדת הערר והשכנים טענו שההחלטה ניתנה כדין. לדבריהם, צרכיו של בעל הדירה כבר נלקחו בחשבון במסגרת העתירה הקודמת והדיון הנוסף שנערך בהוראת בית המשפט אצל הוועדה המקומית. השכנים הוסיפו שגרם המדרגות נבנה בסמוך לאחד החלונות בדירתם – מה שפוגע בערכה ובפרטיות השוכרים שלהם.

האיזון הראוי

אך בחינת ההחלטה שניתנה בעתירה הקודמת העלתה בפני השופט עודד שחם שבית המשפט לא הגביל את הטענות שהשכנים היו רשאים להעלות בפני הוועדות. יתרה מכך, הוא הדגיש כי אי חוקיות של בנייה היא עניין ציבורי שבית המשפט רשאי לדון בו גם מיוזמתו.

ואולם, הוא לא סבר שבהליך הקודם התייחס בית המשפט לצרכיו של העותר או שקל אפשרות מרוככת להשארת גרם המדרגות. השופט שחם הסביר שהדיון שם עסק בעיקר בזכות הטיעון של השכנים ולא באינטרסים של העותר – נושא שגם הוועדות לא לקחו בחשבון.

בחינת האינטרסים הללו – שנזנחו כאמור – הובילה את השופט למסקנה שיש מקום להשאיר את המדרגות לתקופה מסוימת. מסקנתו התבססה בין היתר על גילו של העותר, מצבו הרפואי והעובדה שלא פעם נפל במדרגות הרבות המובילות לביתו מתוך הבניין. בנוסף, השופט לא שוכנע שפרטיות השוכרים בדירה הסמוכה נפגעה או שערכה נפגע משמעותית בגלל המדרגות.

לפיכך נקבע כי ביטול ההיתר יושהה למשך ארבע שנים. לאחר מכן יפרק העותר את המדרגות וישיב את המצב לקדמותו. מאחר שרק בעלי הדירה התנגדו לסעדים שהעותר ביקש (בשונה מהוועדות שהותירו את הקביעה לבית המשפט), הם חויבו בהוצאות משפט בסך 9,000 שקל.