ללא ערך מוסף
מה ההבדל בין נכס לנטל? ואיך עברה המכונית מנכס יקר ערך לעול על התקציב המשפחתי
בשיתוף ynet רכב חדש
זוכרים את שנות ה-70 וה-80? יתכן שאז הינו מעט תמימים. בפועל, ערך אחד חשוב שלמדנו אז, עדיין נדבק בהווייתנו הישראלית: הצורך בבעלות על שני פריטים: רכב ובית. מדוע רכב ובית? ובכן, בגלל גודל ההוצאה: בית הוא ההוצאה הגדולה ביותר עבור המשפחה הישראלית הממוצעת. אחריו נמצא כמובן רכב: בית שווה מעל מיליון שקלים בקלות, רכב שווה עשרות או מאות אלפי שקלים. עד כאן הכל מובן ונהיר.
אך שוק הנדל"ן ושוק הרכב הישראלי נעו במהלך השנים האחרונות בכיוונים שונים לחלוטין, ההופכים את סוגיית הבעלות לנושא מורכב. במקרה של בית, בחלק גדול מהמקרים מי שרכש בית לפני עשור או יותר בהחלט ישמח לגלות שערכו של הבית רק עלה. לעומת זאת, במקרה של רכב, מדובר במצב הפוך. בעוד שבשנות ה-70 וה-80 עוד היו בישראל עתודות קרקע נרחבות, ההולכות ומצטמצמות עם השנים ומרחיקות את חלום הבעלות על הדירה מיכולתו של הישראלי הממוצע - ברכב מדובר בדיוק בתהליך הפוך: פעם הגיעו לישראל מכוניות מתוצרת קומץ של יצרניות, היום כמעט כל יצרניות הרכב נוכחות בישראל.
לא זו בלבד שאנו מקבלים את תוצרתן של רוב יצרניות הרכב, כיום אנו גם חשופים לאינספור סוגים של מכוניות: ג'יפונים, מכוניות מיני, מכוניות סופר מיני וכיוצא בזאת. ומאז העשור הקודם השתלטה על שוק הרכב הישראלי מגמה נוספת: ירידת ערך. חדה.
כך, בעוד שעד שנות ה-80 מכוניות היו שוות את משקלן בזהב ופלוני יכול היה לרכוש זכות להזמין מכונית סובארו, או לסירוגין למכור סובארו בת שנתיים שלוש במחיר גבוה שאינו משקף כל ירידת ערך, כיום המצב שונה לגמרי. בשוק המשומשות בישראל נרשמת מדי חודש ירידת ערך, כמעט ללא יוצא מן הכלל. למעשה, במהלך השנים האחרונות התקדם קצב ירידת הערך של מכוניות משומשות באופן כה ניכר, עד שבשנה ממוצעת יכולה מכונית לאבד מערכה מעל 10%, ולרוב מחיר המכירה הריאלי של המכונית יהיה אף נמוך מכך, בהתאם לדגם כמובן.
כלומר, רכשנו מכונית חדשה והוצאנו אותה לכביש, כבר נרשם אובדן ערך (כ-15% עוד לפני ההתנעה הראשונה). נסענו במכונית כמה אלפי קילומטרים בשנה: עוד ירידת ערך. דגם חדש יותר יצא: הערך יורד עוד. שריטה, מכה, פגיעה: ירידת ערך נוספת. ועוד לא דיברנו כמובן על מבחני הרישוי השנתיים והטיפולים במוסך.
לאור זאת, בהחלט קשה להבין מדוע ישנם עדיין ישראלים שמתעקשים להתייחס למכוניתם כאילו היו בשנות השמונים ולדרוש ממנה "לשמור על הערך". עובדתית: אין בישראל כיום מכוניות ששומרות על הערך. דווקא לאור מצב אבסורדי זה, בו ישנם עדיין מי שמתייחסים למכונית כנכס, מודגשים יתרונותיו של הליסינג הפרטי תפעולי: ראשית נושא התשלום: אין צורך לשלם עשרות אלפי שקלים על מכונית, אפשר לשלם רק מקדמה קטנה.
לאחר מכן את יתרת הסכום ניתן לשלם בתשלומים חודשיים נוחים, שבמקרים רבים - למרבה האירוניה - נמוכים מגובה ירידת הערך, במיוחד אם מתנהלים חכם ונכון מבחינת פריסת ההלוואה. ובסופו של התהליך ניתן גם לקחת את המכונית באמצעות תשלום אחרון – או לסירוגין ניתן להשתמש ביתרת התשלום כמקדמה למכונית חדשה. כלומר אין כאבי ראש מהסוג שכרוך בירידת ערך. או להתמודד עם מכירה של רכב משומש בשוק מוצף.
ועדיין לא הגענו כמובן לנושא התחזוקה: אין תחזוקה. התחזוקה מתבצעת על ידי חברת הליסינג, ממנה ניתן גם לרכוש ביטוחים במחירים מופחתים. בפועל כדאי כמובן גם לבדוק במחירוני הרכב הגדולים כדי להבין: כיום מכונית כבר אינה נכס ששומר על ערך כמו דירה. למעשה, מדובר ב"השקעה" פיננסית לא חכמה. ומכיוון שכך, הגיע הזמן להתקדם הלאה לליסינג פרטי תפעולי.
הצעות לרכב חדש וליסינג
לפנייה לכתב/ת 
