גם ב-2017: פועלי הבניין צונחים אל מותם, ואין מי שנותן את הדין
בשנה החולפת הושמעו הבטחות רבות לשיפור הטיפול הלקוי בבטיחות עובדי הבניין, אך בשטח אין תוצאות. לפי נתוני קו לעובד, 2017 מסתיימת עם 35 הרוגים בענף, מבלי שמישהו שילם על כך מחיר. אלמנתו של סמיון חודוש ז"ל, שנהרג לפני כשנתיים במהלך העבודה, סיפרה באולפן ynet על ההתמודדות
עוד שנה מסתיימת ללא שינוי משמעותי מבחינת מכת תאונות העבודה בענף הבניין. במהלך 2017 התרחשו 255 תאונות עבודה בענף הבנייה, שגרמו למותם של 35 עובדים ולפציעתם של 228 עובדים באורח בינוני-קשה. כך לפי נתונים שאסף ארגון קו לעובד ומתפרסמים לראשונה ב-ynet.
לכתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן :
"האוצר מסכל חוק להגברת הבטיחות בבנייה מחשש לעליית מחירי הדיור"
קבלני בניין ייקנסו על עבירות בטיחותבניגוד להבטחות: מפקחי הבטיחות בבניין לא קיבלו תוספת לשכר
הטיפול בתופעה הקשה ממשיך לדשדש, שלא לומר מופקר, כאשר בארגון מדגישים כי בשנתיים האחרונות עוד לא הוגש ולו כתב אישום אחד בגין מקרי המוות הרבים. נוסף לנפגעים עצמם, את המחיר הכבד משלמות המשפחות, שנותרות עם הכאב ואינספור סימני שאלה, ללא תשובות, תמיכה ומיצוי הדין עם האשמים - מי שאמורים להיות אחראים על הבטיחות באתר.
לריסה חודוש, אלמנתו של סמיון, שנהרג לפני כשנתיים בתאונת עבודה כתוצאה מנפילה מגובה, מספרת בכאב כיצד נודע לה על מותו הפתאומי, כשטיפס לתא המפעיל של העגורן באתר העבודה, וכיצד לא טרח אף גורם רשמי לשוחח איתה עד היום, למעט שיחת טלפון אחת מהמשטרה לאחר האסון. חודוש היה בן 57 במותו.
לדברי עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של "הפורום למניעת תאונות עבודה בבניין", המקרה הזה משקף את האופן שבו מטפלים בתאונות בענף. אסל הגיש בשמה תביעת נזיקין תקדימית בסך 2.5 מיליון שקל נגד המדינה, בגין אי אכיפת חוקי העבודה.
יותר תאונות, ירידה במספר ההרוגים
נתוני ארגון קו לעובד, המתבססים על דיווחי מד"א, נאספו במסגרת פרויקט בו החל השנה הארגון בשיתוף ארגון מען והטלוויזיה החברתית, לאיסוף מידע שוטף אודות תאונות עבודה בבניין, זאת לאור היעדרו של מאגר מסודר בישראל.
הנתונים מלמדים לכאורה על שיפור לעומת 2016, אז 50 פועלי בניין קיפחו את חייהם בתאונות במהלך עבודתם. עם זאת, בארגון מציינים כי המספרים ירדו בחזרה לממוצע השנתי הקבוע. בסך הכל נרשמה עלייה של 3.6% במספר התאונות לעומת 2016, ושל 10% במספר ההרוגים קשה.
במשרד העבודה והרווחה, האמון על הנושא במסגרת מינהל הבטיחות הכפוף לו, טוענים אמנם כי מספר ההרוגים נמוך יותר, אולם לא סיפקו מספר מדויק.
עם זאת, כפי שמלמד הדו"ח של מינהל הבטיחות והמוסד לביטוח לאומי לשנת 2016, לא כל התאונות ומקרי המוות המתרחשים באתרי הבנייה נחשבים כ"תאונות עבודה" שתחת סמכויותיו. כך למשל ששת ההרוגים בהתמוטטות החניון הברזל בתל אביב לא נספרו אשתקד כהרוגי תאונות עבודה בדו"ח, שקובע כי מיין ההרוגים עמד אשתקד על 36.
רוב הנפגעים - מאוכלוסיות מוחלשות
גורם הפגיעה הקטלני המרכזי נותר נפילה מגובה, עם כ-66% מהנפגעים. הגורם השני הוא נפילת חפץ, עם כ-13% מהנפגעים, כך לפי נתוני קו לעובד. רוב ההרוגים משתייכים לשכבות מוחלשות, כאשר 15 מהם ערבים אזרחי ישראל (שיעור של כ-43%), 7 מהגרי עבודה, 5 מההרוגים הם יהודים אזרחי המדינה ו-5 פלסטינים תושבי השטחים.
אמצעי הטיפול והאכיפה של תקנות הבטיחות באתרי הבנייה מצומצמים. מינהל הבטיחות מעסיק כ-20 מפקחים, שחולשים על אלפי אתרים, עם ממוצע ביקורים של אחת ל-2.5-3 שנים בכל אתר כדי לוודא שהניסיון לעמוד בלוחות הזמנים כדי להמנע מהפסדים, לא מגיע על חשבון עמידה בתקנות ובטיחות העובדים.
במשרד העבודה והרווחה הבטיחו השנה לנקוט במספר צעדים לשיפור הפיקוח על בטיחות העובדים בענף, בהם הגדלת מספר מפקחי העבודה במינהל הבטיחות ואיוש תקנים נופספים באמצעות שיפור תנאי העסקתם והגדלת שכרם בכ-3,500 שקל, לסכומים שנעים בין 10.3 אלף שקל לכ-18 אלף שקל למפקח.
במשרד הרווחה מציינים כי כל המפקחים חתמו על הסכם השכר החדש, למעט שניים. עם זאת, בקו לעובד מסייגים כי הצעד מהווה דווקא הרעה בתנאי המפקחים, שכן התוספת הותנתה במעבר לחוזה העסקה אישי והחרגה מההסכם הציבורי בשירות המדינה.
"לא גזירה משמיים"
הבעיות מתבטאות גם באי מיצוי הדין עם האחראים, הקבלנים ומנהלי העבודה באתרים. מצד אחד, לפי נתוני משרד הרווחה חל בשנה החולפת גידול של כ-9% במספר צווי הבטיחות שהוטלו לסגירת אתרי בנייה בגין ליקויים מסכני חיים.
מצד שני, לפי נתוני קו לעובד, השנה התרחשו 88 תאונות בענף שהביאו למותם של עובדים או לפציעות קשות, אולם בפועל הוצאו רק 51 צווי הפסקת עבודה לאתרי בנייה, זאת על אף שדרגת הפציעה מחייבת לסגור את אתר העבודה לפי חוק. כן קובלים בארגון, כי תאונות עם דרגות פציעה בינונית לא נבדקות כלל.
"דרגת הפציעה היא רק עניין של מזל", מסבירה עו"ד גדיר ניקולא, רכזת פרוייקט "נרתמים". "אם למזלו של העובד הוא לא נפצע קשה או מת, המזל שלו הופך גם למזלו של המעסיק והמנהל. תאונות עבודה אינן גזירה משמיים, עצם התרחשותם מעיד לרוב על ליקויי בטיחות ולכן חשוב לא רק למצות את הדין עם האחראים, אלא גם למנוע את הסכנה הנשקפת לעובדים אחרים באתר".
החקירות נופלות בין הכסאות
בעיה נוספת, שאולי מעידה יותר מכל על ההפקרות בענף, היא השיעור הזניח של כתבי האישום המוגשים בגין התאונות הקטלניות. בתחילת השנה השנה היועץ המשפטי לממשלה להקים יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה, שתשלב בין חוקרי המשטרה עם חוקרי מנהל הבטיחות, אבל הקמתה נדחתה בינתיים.
לדברי עו"ד אסל, ברוב המקרים התיקים נסגרים. "הבעיה היא היעדר תיאום בין הגופים", הוא אומר. "כשהמשטרה מקבלת הודעה על תאונה מגיע שוטר סיור למקום, אך אין לו הבנה איך חוקרים את התאונה ומה בודקים. בינתיים הראיות באתר משתנות, ורק אחר כך מגיע מפקח במינהל הבטיחות לבצע השלמות חקירה. בסוף לא מצליחים לקחת את הראיות ולמנף אותן לכדי כתב אישום ואז יוצא מצב שאין אחראי".
בקו לעובד מוסיפים, כי "חקירת התאונות נופלת בין הכיסאות. למינהל הבטיחות אין את הכלים לפעול ברמה הפלילית, אך למשטרה אין את הכלים לחקור תאונות עבודה".
עוד טוענים בארגון, כי לאחרונה חלה הרעה במענה של מינהל הבטיחות לפניותיהם בבקשה לקבל מידע בנושא, זאת בניגוד למדיניות שהיתה נהוגה בעבר, עת היה המינהל כפוף למשרד הכלכלה. אסל מצטרף לביקורת וטוען כי הדבר החמיר מאז הדחתה של המפקחת הקודמת על בטיחות במשרד, ורדה אדוארדס.
מה-1 בינואר: קנסות על עבירות בטיחות
צעד נוסף שיזם משרד הרווחה הוא הצו המיוחד להגברת האכיפה, הקובע כי החל מה-1 בינואר 2018 ניתן לקנוס קבלנים שלא מקפידים על הוראות הבטיחות באתרי הבנייה, בסכומים שמגיעים עד 35.2 אלף שקל לכל עבירת בטיחות.
עם זאת, בארגון קו לעובד טוענים כי נהלים חדשים, שאמורים לעלות לדיון בוועדת העבודה והרווחה בשבוע הבא, צפויים להחריג עבירות מסוימות ובכך לרוקן את הצו מתוכן.
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר), עו"ד אליאב בן שמעון, קבל מנגד, כי הם פנו בבקשה למנהל להפחית את הקנסות לקבלנים שישקיעו בשיפור הבטיחות בתחום, אבל עד כה בקשתם לדון בנושא קודם לדיון בוועדה לא נענו עד כה. "יש מקום לבדוק ולטפל במי שעברו עבירות בטיחות וההתאחדות לא תגבה את מי שעשה זאת", אמר. "אבל לא יתכן שלא נוקטים בפעילות אקטיבית לעידוד של קבלנים לביצוע השקעות בתחום הבטיחות".
ראובן בן שמעון מייסד הפורום למניעת תאונות וממובילי המאבק הציבורי בתחום, מסר כי כמות התאונות בישראל היא פי 7 ביחס לבריטניה ופי 2.5 ביחס למדינות ה-OECD. "במשך עשרות שנים מדינת ישראל הפקירה את הפועלים הכי חלשים והכי שקופים בחברה הישראלית והקצתה מעט מאוד משאבים לאכיפה ופיקוח על הנעשה בענף הבנייה", אמר.
"למעשה המדינה אפשרה במדיניות של תת אכיפה לענף הבנייה לעבוד כמו במערב הפרוע. כולם ידעו שאף אחד לא יועמד לדין והמשפחות של ההרוגים והפצועים משלמות את המחיר הכבד של הסבל והאובדן. באתרים ממשיכים לעבוד רגיל לאחר התאונה, רשיונות של קבלנים לא נשללים, הקנסות מגוחכים וני נוער עובדים בניגוד לחוק, בזמן שהמדינה משלמת 4.7 מיליארד שקל מכספי משלמי המיסים בכל שנה לנפגעים. אנחינו מקווים שבשנה הקרובה יהיה מפנה בכל הנוגע לתחום הבטיחות".
משרד העבודה: פועלים להגברת האכיפה וההרתעה
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "בשנה החולפת פעל מנהל הבטיחות בהובלת שר העבודה והרווחה חיים כץ בנחישות, על מנת להגביר את האכיפה וההרתעה. כדי להילחם בקבלנים הרשלנים הביא השר לאישור מהיר בכנסת צו מיוחד להגברת אכיפה והחל מיום שני הקרוב יוטלו עיצומים כספיים כנגד קבלנים עבריינים. לשם יישומו הורה השר להקים חמ"ל מיוחד שיהווה מרכז שליטה על פעולות האכיפה ברחבי הארץ.
"כדי לשמר מפקחים עובדים ולגייס חדשים ולאייש תקנים קיימים, הצליח השר, לאחר מו"מ ממושך מול האוצר ונציבות שרות המדינה, להביא להסכם חסר תקדים לפיו מפקחי בטיחות בענף הבנייה יקבלו תוספת שכר של 3,500 שקל בחודש.
במשרד ציינו מהלכים נוספים שננקטו השנה, בהם מבצעי אכיפה בשיתוף המשטרה בדגש על עבודת בני נוער, שהובילו לסגירת אתרים והשעיית בעלי תפקידים, קיום הכשרות למנהלי עבודה, עליייה במספר צווי הבטיחות שהוטלו לסגירת אתרי בנייה בגין ליקויים מסכני חיים. באשר לנושא החקירות נמסר כי "המשטרה מנהלת את חקירות תאונות העבודה הקשות בסיוע מפקחי משרד העבודה והרווחה ופועלת עם הפרקליטות למיצוי הדין עם מעסיקים רשלניים".
עוד נמסר ממשרד העבודה, כי "כל ביצוע עבודה אסורה או מוגבלת על ידי בני נוער מופסקת לאלתר מיד עם זיהויה בכל ביקור פיקוח ומינהל הבטיחות החל לפעול להגבלת גיל העוסקים בפעולות בנייה ל-18 שנה. משרד העבודה והרווחה שב וקורא לקבלנים די לזלזל בחיי אדם, שימרו על בטיחות העובדים".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בשל איפיון המערכת הממוחשבת של הפרקליטות, בידינו נתונים חלקיים בלבד. לפי הנתונים החלקיים, בתקופה שבין יוני 2016 ואוגוסט 2017 הוגשו לפחות 7 כתבי אישום נגד 15 נאשמים, כאשר 4 כתבי אישום הוגשו בעבירה של גרם מוות ברשלנות ו-3 כתבי אישום הוגשו בעבירה של חבלה ברשלנות. בכל תיק חקירה שמועבר אל הפרקליטות ויש בו די ראיות להגשת כתב אישום, מוגש כתב אישום. מערכת אכיפת החוק מודעת לצורך בשיפור החקירות בתיקי תאונות עבודה, כאשר פרקליט המדינה וכן היועץ המשפטי לממשלה פועלים לשינוי המצב ולגיוס הגורמים הרלוונטיים לשם כך".
בפרקליטות לא ידעו לציין האם מדובר בתיקים שנפתחו על תאונות שאירעו בשנתיים האחרונות, והוסיפו כי מדובר בתיקים שאינם פשוטים ולכן לוקח זמן לחקור אותם. "בכל תיק שמגיע עם ראיות מספיקות יוגש כתב אישום".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל חוקרת תאונות עבודה באופן מקצועי ויסודי, ללא משוא פנים, במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם החשודים, הכל בהתאם לחומר הראיות ומכלול הנסיבות. נציין כי בסיום החקירות מועברים תיקי החקירה לעיון הפרקליטות שהנה אחראית על הגשת כתבי אישום בתיקים אלה. נדגיש כי באירוע תאונות עבודה החקירה בתבצעת בשיתוף פעולה עם משרד העבודה שאחראי על עבירות אלו באופן מובהק".
"התכנית להקמת יחידה ייעודית בנושא תאונות עבודה, נבחנה וגובשה על ידי גורמי המקצוע באגף לחקירות ומודיעין במשותף עם משרד העבודה והרווחה והועברה לפתחם של משרדי הממשלה הרלוונטיים".
