מלאכית
את הסיפור על אנג'ליקה ברי אפשר להתחיל ממקומות שונים. הגיאוגרפיה שקשורה במסע חייה נראית כמעט מסיפורי אגדות, המסע הבין דתי שעברה והדרך שבה בחרה ברי למצב את פעילותה הפילנטרופית שהפכה חובקת עולם, מכתיבה פרק חשוב ומקורי בתורת הפילנטרופיה. אנג'ליקה ברי ממשיכה את דרכו של בעלה המנוח, ראסל ברי שהיה אולי ראשון הפילנטרופים שהבין את חשיבותה של תרומה למיזמים ולגופים עם השפעה חברתית רחבה
הסיפור של אנג'ליקה ברי מיוחד. האישה שנולדה בפיליפינים, מדינה קתולית אדוקה, בה בין השאר, גירושים אינם מותרים, היא בת לאמא סינית ואבא ממוצא ספרדי. סבתה היא בת הדור האחרון לסיניות שקשרו להן את הרגליים כדי שתישארנה קטנות ומגרות. למסורת הקשה הזו ולא רק לה, תהיה השפעה ניכרת על חייה של הילדה שגדלה עם עוד חמישה אחים בפיליפינים.
בבגרותה, ומשסיימה את לימודיה הגבוהים, היתה לבעלת מפעל לייצור תכשיטים מעיסת נייר. האישה הצעירה שדיברה סינית בבית, למדה ספרדית בתור שפת חובה במדינה שהיתה תחת שלטון ספרדי יותר מ-500 שנה, מדברת אנגלית שוטפת ואת השפה הפיליפינית המקומית, היתה לאשת עסקים. לימים תעשה עסקים, בין השאר, עם היהודי האמריקאי ראסל ברי שירכוש מהמפעל שלה תכשיטים, ולמרות שהיה ללקוח חשוב, היא לא תפגוש בו בשנה הראשונה בה סחר ונתן עם המפעל שלה. אבל לגורל כנראה תוכניות משלו.
בתום שנה לעבודה עם המפעל, נפגש ברי עם אנג'ליקה, שלא יכול היה להתעלם ממנה עוד "הוא הזמין אותי לאופרה בניו יורק. זה היה בחודש ינואר. הגעתי לניו יורק לארבעה ימים בלבד בדצמבר של אותה שנה, וכמובן שהלכנו לאופרה. אחרי ארבעה ימים בעיר הגדולה חזרתי לפיליפינים. ראסל לא ויתר עלי, והמשכנו להתכתב ולהיות בקשר בימים שבהם התקשורת התבססה על טלפון קוי ומכתבים". היחסים בין השניים התנהלו ב'לונג דיסטנס' אבל נראה שברי המנוסה לא התכוון לותר על האישה שפגש, והציע לה נישואין. הוא מצידו היה אחרי שלוש מערכות נישואין ושישה ילדים משלו. בגיל 35 אנג'ליקה נעתרה לו, למרות שלמשפחתה היה קשה לקבל את המהלך עם גבר גרוש שלוש פעמים במדינה בה הגירושים אינם חוקיים נתנה את בירכתה. לשניים אין ילדים משותפים "אני בקשר מצויין עם כל הילדים של ראסל".
ראסל ברי המבוסס הקים קרן לתמיכה בארגונים ומוסדות עם מסר חברתי שיקדם אוכלוסיות שונות. הוא הלך אחר הלב והצרכים. הוא היה חולה בסכרת ובחר להשקיע בהקמת אחד מארבעת המרכזים החשובים בארה"ב לחקר המחלה שנמצא באוניברסיטת קולומביה וקרא לו על שם אמו 'מרכז נעמי ברי'. הוא התביע את חזונו במוסדות שונים שנגעו לליבו וקידמו אוכלוסיות מקומיות כשהוא רואה בניו ג'רזי את הבסיס שלו לקידום חינוך.
לימים הוא מבקש מאנג'ליקה שתתגייר למענו "שאלתי אותו מדוע עלי להמיר את הדת שלי. הרי הוא היה רפורמי, ואני הייתי דתייה הרבה יותר ממנו. עשר שנים אחרי, כשאני סקרנית לגבי היהדות ומחליטה לעשות את המהלך, ראסל הלך לעולמו. אני המשכתי בתהליך הגיור" היא מספרת, וקולה נרגש. "הרגשתי מוכנה. בחרתי ללמוד במכון הרטמן בירושלים. החוויה שם היתה מיוחדת מאוד. הרגשתי שאני לומדת אצל המורים הטובים ביותר. למדתי פילוסופיה והיסטוריה עם ראשי המכון. לא ידעתי דבר על היהדות לפני כן. החלטתי שאם אני עושה את השינוי, אני עושה אותו בדרך הטובה ביותר. אחד הדברים שהפנמתי היו דבריו של דויד הרטמן שאמר לי: 'כדי להיות יהודי, אדם צריך לצאת למסע לימודים לכל חייו'. מאז אני מגיעה בכל קיץ לישראל, ולומדת בשיעורים פרטיים ובכיתות מגוונות".
מה השפיע עליך יותר מכל בתהליך הגיור? "אני חושבת שיותר מכל, כשעושים תהליך מסוג כזה, הוא צריך להיות רלוונטי לחיים שלך. אני מרגישה שיהדות היא הרבה יותר מדת, היא דרך חיים. אני מרגישה שכל דבר שלמדתי, בה לידי ביטוי בחיים שלי. אני מעריכה מאוד את המוסר היהודי והאתיקה לפיה חיים היהודים. למדתי על דברים שנכתבו לפני מאות שנים ועדיין רלוונטיים ומשפיעים מאוד על החיים שלנו כיום. היהדות משפיעה על דרך המחשבה וקבלת ההחלטות ונותנת מסגרת מחשבתית. לימוד היהדות מבוסס על שאילת שאלות ללא הפסקה. גם בתור קתולית היה לי כמובן מוסר עבודה גבוה, אבל הדברים הגיעו מפרספקטיבה אחרת. לימודי היהדות השפיעו על הרחבת הדעת שלי. אני מרגישה חלק מהקהילה היהודית ורוצה להשפיע במקומות משמעותיים יותר מאז התגיירתי".
קרן ראסל ברי תורמת כ-18 מליון דולר בשנה לקידום מנהיגות, חינוך ובריאות. ראסל ברי החל לפעול בניו ג'רזי, ואפשר לראות את שמו מתנוסס במוסדות המרכזיים במדינה. הקרן השקיעה בבית החולים באנגלווד, בג'ואיש הום ב-רוקלי, בבית החולים 'הולי ניים' בטינק שם פיתח מרכז ללימוד באמצעות סימולציה מהמתקדמים שיש. הקרן לא חסכה מענקים גם מהפדרציה של צפון ניו ג'רזי, הג'יי סי סי בטנפליי ועוד.
"חשוב לנו לקדם ארגונים שמפתחים מנהיגות. לכן התחלנו בישראל עם מכון הרטמן שהוא מכון פלורליסטי בהוויתו. חשוב לי מאוד שאוכלוסיות צעירות יהיו מעורות ביהדות. נראה שרב החילוניים שחיים בישראל לא רוצים להיות דתיים, ולפעמים הדבר מרחיק אותם מהיהדות. בזכות הנסיון האישי שלי עם הרטמן, הבנתי עד כמה חשוב לי שערכים יהודיים יהיו משולבים בדרך החיים. לכן אנחנו מביאים מנהיגים צעירים ממקומות שונים כדי שיהפכו אחר כך למנהיגים טובים יותר בקהילות שהם באים מהן".
כיצד אתם בוחרים למי לתת מענקים? "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגונים משמעותיים בינהם קרן רש"י, UJA OF UK, UIA OF CANADA שבוחנים יחד את הצרכים. אנחנו סומכים על המוסדות שידעו לעשות שימוש נאות בכספים, ולכן לא תורמים ישירות לתוכנית, אלא לגוף שמנהל אותה כשהחזון שלנו בה לידי ביטוי בנתינה. אחת המטרות שלנו בישראל היא קידום אוכלוסיות בפריפריה וכך יצא שאחד הארגונים הקרוב לליבי הוא 'אופנים' שהוקם על ידי ד"ר חיים דהאן שגדל בשכונה ד' בבאר שבע. הוא הניע יוזמה לקידום אוכלוסיות בפריפריה. הוא לקח אוטובוס והפך אותו לכיתת לימוד מתקדמת שמסיירת בין הישובים המרוחקים.
הילדים מחכים לאוטובוס שיגיע ולומדים בתוכו בשמחה. אנחנו נותנים להם הזדמנות להחשף לתחומים בהיי טק, שלא בהכרח היו נחשפים אליהם בגלל המקום בו הם גדלים". וזו לא היוזמה היחידה בתחום החינוך בישראל. הקרן של ברי שמנוהלת על ידי אנג'לה ברי ואחד מבניו של ראסל ברי בחרה שני פרוייקטים נוספים בישראל שיקדמו אוכלוסיות גדולות בצורה משמעותית: "בחרנו בעיר ירושלים, העיר עם הכי הרבה קונפליקטים, בין דתיים ובין תרבותיים. ירושלים היא בירת ישראל ויש בה אתגרים רבים ברמת הקהילות המעורבות, הפערים הכלכליים והמחשבה שלנו נעה סביב ההשפעה על שאר מדינת ישראל. ההחלטה שלנו להשקיע בעיר הגיעה מתוך החלטה אסטרטגית ומוסרית גם יחד ומאתגרת אותנו מאוד.
אנחנו חושבים היכן אנחנו יכולים לעשות שינוי. האזור השני שבחרנו בו הוא צפון מדינת ישראל, בעיקר בגלל הקושי הכלכלי. היחס בין כמות הרופאים לאזרחים הוא מהנמוכים ביותר. החלטנו לשפר את רמת החיים. הבנו שאי אפשר לעשות את השינוי רק בקרב האוכלוסיה היהודית. האוכלוסיה הערבית מונה 50% מכלל האזרחים החיים בצפון. הקמנו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן את בית הספר לרפואה בעיר צפת. אנחנו מאמינים שצריך לעשות עבודה רחבה ורוצים בשיתוף פעולה עם הממשלה שתסלול תשתיות, אנחנו מאמינים שנוכל לגדל דור של רופאים שירצה להשאר לעבוד בצפון". לאנג'ליקה ברי חשוב לעשות שינויים שיראו, כדי שגם אחרים ירצו לעשות כמוה ולהשפיע. היא מדברת רבות על העסקה של אוכלוסיות ערביות ואורטודוקסיות כדי לתת להם הזדמנות שווה להשתלבות בחברה.
עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות שלך? "אני לא מתעסקת בפוליטיקה בכלל. אנחנו עובדים לפי קריטוריונים של נתינה. לכל פרוייקט שאנחנו משקיעים בו, אנחנו חייבים למצוא את המנהיגים הנכונים שיובילו אותו כדי שיהיה אפקטיבי בצורה המיטבית. כמובן שאם המדינה מצטרפת, אפשר למנף את הפרוייקטים גבוה יותר. פילנטרופיה זה הרבה לימוד, עם כל נתינה לומדים משהו חדש".
"חשוב לנו שישראל תהיה בין 15 המדינות המובילות בעולם בתחום הננו-טכנולוגיה למרות שבמקור הדבר לא נכלל ברשימת הנושאים שבחרנו להצהיר עליהם במקור במסגרת הקרן". הטכניון שקיבל תרומה של 26 מליון דולר מהקרן הצליח לקבל סכום זהה מהממשלה, מה שהפך את מרכז הפיתוח והמחקר למוביל בישראל. "כשביקר האפיפיור בנדיקטוס בטכניון, הנשיא המנוח שמעון פרס העניק לו תנ"כ ננו קטנטן וכשהגיע הנשיא לשעבר של ארה"ב, ברק אובמה לביקור, הוא קיבל את הצהרת החוקה האמריקאית מידיו של ראש הממשלה בינימין נתניהו".
אנג'ליקה ברי מדברת בצורה עינינית אך מאוד מחוברת ריגשית לעשייה שלה בקרן. חשוב לה להעביר מסרים ברורים ולבהיר את הדרך בה נבחרים הפרוייקטים לקידום: "בעיני פילנטרופיה היא מי שאתה. פילנטרופיה היא לא רק הצ'ק על מליון דולר שאתה חותם עליו. צריך שהלב יהיה במקום הנכון ותשכיל להכיר את המטרות לשמן אתה תורם. יותר מכל אלה אתה צריך להשקיע את הזמן שלך, הכשרונות שלך, האנרגיה שלך, הרצון והיצירתיות. כל אלה יחד יובילו להצלחה של ההשקעה הכספית שלך" היא מסכמת "חשוב שיהיה שיתוף פעולה מקומי מידי מנהיגים שיכולים לעשות שינוי. לכן חשוב לנו לעבוד עם ראשי ערים או מועצות מקומיות. להם יש יכולות להשפיע ולערוך שינויים שיעשו את ההבדל לקהילות שלהם. שיתוף הפעולה של מספר רשויות יחד מונעות כפילויות בעבודה וכך יוצא שכל אחד לוקח אחריות בתחום אחר עלמנת להעצים את האוכלוסיה. אנחנו תמיד נדאג להביא גם את המומחים הרלוונטיים כדי לתמוך ברעיון".
