עכביש ענק, מיליון גרעינים ומלחמת כריות: אירועי האומנות שעשו את 2017
בנקסי צייר על מלון בבית לחם, לואיז בורז'ואה הנחיתה עכביש עצום במוזיאון תל אביב, הציור היקר אי פעם נמכר במאות מיליונים וגם: איזו תערוכה הייתה הכי טובה וגם הכי גרועה? זו לא הייתה שנה משעממת לעולם האומנות
בשנים האחרונות עולם האומנות מייצר כותרות מרתקות - והשנה במיוחד. באופן כללי, החיבור בין אומנות לכסף התחזק עוד יותר ב-2017, כמו גם השילוב בינה לבין מדיה חברתית. אינסטגרם הפך לאתר הבית של הסלפיז האומנותיים - אבל לא רק. תמונת ההיריון של ביונסה - הלא היא צילום האינסטוש הפופולרי ביותר ב-2017 ובהיסטוריה של אינסטגרם - היא בעצם יצירה אומנותית של צלם אמריקני ממוצא אתיופי בשם אוול אריזקו, שדימוי אחד הפך אותו מאומן די אנונימי למעצב תרבות חזותית.
גם סינדי שרמן הפכה את האינסטגרם למגרש המשחקים שלה. הצלמת שצילמה סלפיז הרבה לפני המצאת הטלפון החכם, אי שם בשנות השמונים, יצרה סדרות של פורטרטים עצמיים בתור דמויות שונות ללא כל אמצעים טכנולוגיים (מלבד המצלמה כמובן). השנה שרמן החלה לפרסם באינסטגרם סלפיז מעובדים שצולמו באייפון.
2017 תיזכר גם כשנה של אקטיביזם אומנותי, החל מהציור מעורר המחלוקת של דנה שוץ בביאנלה של הוויטני, המתאר גופה מרוסקת של נער שחור שנרצח במיסיסיפי ב-1955, דרך הסרט הדוקומנטרי החדש של איי ויי ויי שעוסק בבעיות הפליטים (וויי וויי צילם גם בגדה המערבית), ועד לעבודה הביקורתית של מרק ברדפורד בביתן של ארצות הברית בביאנלה בוונציה, שהוליכה את המבקרים בנבכי ההיסטוריה הגזענית של ארצות הברית.
השנה ראינו גם דרכים יצירתיות הכוללות טכנולוגיה חדשנית, מחלחלת אל תוך עולם האומנות, כמו בתערוכה האינטראקטיבית של Teamlab בגלריה פייס בלונדון ומיצג הווירטואל ריאליטי של יונתן וולפסון בביאנלה של הוויטני. אולי לא רחוק היום שבו תערוכה תכלול כמה זוגות משקפי מציאות מדומה על רקע קירות לבנים.
אך מלבד כל אלה, הנה כמה מהאירועים החשובים ביותר בעולם האומנות בשנה החולפת:
הציור היקר בהיסטוריה
נובמבר ייזכר כחודש שבו נשבר שיא כל הזמנים במחיר של יצירת אומנות אחת. זה קרה כשהציור "סלבטור מונדי" של ליאונרדו דה וינצ'י נמכר ב-450 מיליון דולר. ההערכה המוקדמת של שוויו הייתה 100 מיליון דולר בלבד, אבל כל מי שמכיר מקרוב את עולם האומנות ידע שמדובר בסכום נמוך עבור היצירה האחרונה של גאון הרנסנס שנותרה בידי אדם פרטי. הציור, שצוייר לפני כחמש מאות שנה, הוא אחד מכ-20 עבודות של דה וינצ'י שנותרו בעולם כיום.
אם יש יצירה שראויה לתואר "הציור היקר בהיסטוריה", היא ציור של גאון כמוהו. הפער בין המכירה הזו לבין השיאים הקודמים, והירידה בסיכויים שיימצא מועמד חדש שיתחרה, מבטיחים ששיא זה יישמר עוד שנים רבות. אז איפה תוכלו לפגוש ב"סלבטור מונדי"? בקרוב במוזיאון הלובר באבו דאבי - עוד אחד מאירועי השיא של 2017.
הלובר של המפרץ הפרסי
מי שחשב שלובר יש רק בצרפת צדק. עד לפני חודשיים. אז נפתח ברעש גדול ובנוכחות נשיא צרפת הסניף החדש של הלובר - באבו דאבי, על אי קטן, "אי האושר", שעתיד לרכז מוסדות תרבות בינלאומיים שיהפכו את אבו דאבי למעצמה תרבותית. אטרקציה מרכזית אחת כבר יש להם, כאמור - היצירה היקרה בהיסטוריה. עוד בלובר החדש: מבנה מרשים ומיוחד שתיכנן ז'אן נובל. כעת נותר רק לראות האם המוזיאון יזניק את התיירות לנסיכות הקטנה.
קוסמה-מניה
המלכה הבלתי מוכתרת של עולם האומנות ב-2017 היא יאיוי קוסמה. האומנית היפנית בת ה-88 זוכה בשנים האחרונות לפופולריות בהיקף שלא ידעה במהלך הקריירה ארוכת השנים שלה. בתחילת השנה היא שברה את כל שיאי מוזיאון הירשהורן בוושינגטון די סי, כשמערכת הזמנת הכרטיסים לתערוכה שלה קרסה מעודף ביקוש.
יש האומרים שהכל בגלל האינסטגרם - שהרי היצירות המנוקדות שלה כאילו נולדו עבור הפלטפורמה. נראה שרבים מאלה שמתקהלים בהמוניהם כדי להיכנס לתערוכות של קוסמה לא עושים זאת בשביל האומנות, אלא כדי להיראות עם האומנות הפוטוגנית או להצטלם על הרקע שלה, ובעיקר בגלל תופעת ה-FOMO - החשש להחמיץ את הדבר הזה שכולם מדברים עליו. אנשים מחכים שעות בתור בשביל לבלות 30 שניות באחד מחדרי האינסוף שלה - מספיק בקושי כדי לצלם סלפי מהיר ולצאת. אין באמת זמן ליהנות מהמיצב עצמו, אבל זה כנראה פחות חשוב. העיקר שבאנו, צילמנו, שיתפנו.
התערוכה הטובה והגרועה של השנה
השנה התקיימה הביאנלה בוונציה - הידועה גם כאולימפיאדה של עולם האומנות. אבל מי שבאמת גנב את ההצגה היה דמיאן הירסט. האומן הבריטי, שבשנים האחרונות היינו עדים לדעיכה בפופולריות שלו, חזר ובאופן הכי מגלומני שיש - בתערוכה עצומה בגודלה, שחלשה על פני שני מוזיאונים שלמים בוונציה.
מתוך התערוכה של דמיאן שטרן בביאנלה בוונציה
היו שהגדירו אותה כתערוכה איומה, והיו שחשבו שהירסט גאון. בכל מקרה לא ניתן היה להתעלם ממנה, ובזה כוחה האמיתי. היכולת שלו להמציא את עצמו מחדש ולעורר באז היסטרי היא באמת גאונית. הפנטזיה שיצר הירסט על אוצרות מהעת העתיקה שנמשו כביכול מהים ומוצגים בתערוכה היא אלגוריה על מצב האומנות בימינו, כשכולם מחפשים "אוצרות".
ואצלנו?
שתי התערוכות מרשימות במיוחד הוצגו השנה בישראל: זו של לואיז בורז׳ואה במוזיאון תל-אביב וזו של איי וויי וויי במוזיאון ישראל; בורז'ואה מסתמנת כהצלחה אדירה - מאה אלף איש כבר ביקרו בה, והתערוכה הוארכה עד פברואר. זו איננה תערוכה קלה, והיא דורשת תיווך, אך היא מקורית והנושא שלה - "שניים", מרענן וחדשני; זאת בניגוד לתערוכה של וויי וויי, שהיא לא יותר מאוסף עבודות שהוצגו במקומות שונים כחלק מתערוכות גדולות. אפשר לומר שוייויי היא תערוכת טעימות. היא בוודאי יותר קלה לעיכול ומאוד פופולארית, אבל אין להשוותה עם בורז׳ואה.
חוץ מזה, זו הייתה השנה של גל ויינשטיין, שייצג אותנו בביאנלה בוונציה. אציין גם את סיגלית לנדאו שסוגרת את השנה עם גיוס 99% מתוך 35,000 דולר להוצאת ספרה "שנות המלח", המתעד את עבודתה בים המלח, על שלל האוצרות שהטביעה בו ומשתה מתוכו; שנה לא רעה הייתה גם לבנות "הברביזון החדש", שהציגו תערוכה מוצלחת במשכן לאומנות בעין חרוד, פתחו בית ספר לציור והשתתפו בתערוכה בנוגע לאפריקה במוזיאון תל-אביב. זויה צ'רקסקי, שהכי מזוהה עם הקבוצה, תפתח תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון ישראל בחודש הבא.
בנקסי בבית לחם
כל יצירה של בנקסי, אמן הרחוב המפורסם בעולם, עושה כותרות. השנה, פרט לתערוכה שלו שהוצגה בהרצליה, הוא בחר בבית לחם כמוקד פעילותו, מתוך אג׳נדה פוליטית שאינה מחמיאה לישראל. בתחילת 2017 חנך בית מלון בשם The Walled off כפראפרזה על הוולדורף, שתת הכותרת שלו היא "המלון עם הנוף הכי גרוע בעולם״" - כשהכוונה היא לגדר המפרידה בין ישראל לרשות הפלסטינית.
בחודש האחרון הוא יצר שתי עבודות חדשות על הגדר עצמה: "המלאכים" - בה שני מלאכים נראים כאילו מנסים לפתוח פתח בחומה, ועבודה נוספת - "שלום על פני האדמה" בתוספת כוכבית שמצהירה - "בכפוף לתנאים". לרגל חג המולד בנקסי הזמין את הבמאי הבריטי זוכה האוסקר דני בויל לצלם סרט אלטרנטיבי לסיפור לידתו של ישו, בהשתתפות תושבי בית לחם, שהוקרן לפני שבועיים ב-BBC.
הכותבת היא הבעלים של גלריה שטרן, חוקרת תרבות, וכותבת על אומנות מדי שבוע.
