היום בו הארץ תרעש
האם אתם מוכנים לרגע שבו לא תהיה אספקת חשמל סדירה, את המים והמזון יחלקו במשורה ולא תהיה אפשרות לדעת מתי מצב החירום יסתיים - מה עושה המשק וכיצד פועלים משרדי הממשלה כדי להיות מוכנים ומה אנחנו, האזרחים, יכולים לעשות כדי להיות ערוכים?
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
זה יכול לקרות בכל רגע נתון, לפעמים בלי אזהרה מראש ותוך שנייה הכל משתנה ומצריך ארגון מחדש של החיים. נשמע מפחיד? ובכן, מצבי חירום הם מצבים בהם המציאות משתנה ומצריכה מאיתנו הסתגלות למה שקורה בשטח. זו יכולה להיות מלחמה, רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל/ גז/ מים וכדומה, פגיעה במערכות ממוחשבות שמנהלות את סדר היום ועוד. בצלאל טרייבר, ראש הרשות הלאומית לחירום, ואודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, הגיעו לאולפן ynet כיצד להסביר כיצד נערכים המשק ומשרדי הממשלה למצב כזה, מה יכולים לעשות האזרחים כשמשהו קורה ולענות על השאלה הכי חשובה - האם ישראל מוכנה למצב חירום.
כיצד מתנהלים במצבי חירום? הכנסו למתחם ערוכים תמיד
"מצב חירום ברמה הלאומית הוא מצב שבו המדינה נאלצת להשתמש במשאביה הלאומיים", מסביר טרייבר. "במקרה של מצב חירום לאומי, מפעילים את כל המשק. עם זאת, יש מקרים של מצב חירום ספציפי שבו נפגע מאגר כלשהו, למשל, ואז יש צורך בטיפול נקודתי למצב. בכל מקרה, מערכת לאומית מכינה לעצמה יכולות מענה בכל המצבים."
"ההיערכות מתחילה באופן בסיסי", מסביר אדירי. "לכל אמצעי שמשמש את המשק יש חלופה, אבל זה מצריך מערך שלם של התאמה ורגולציה. המטרה היא להיות מוכנים כל הזמן, אבל גם להמשיך וללמוד כדי להשתפר ולהיות עוד יותר מוכנים."
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
