שתף קטע נבחר

 

מנהלים בת"א נגד תוכנית בנט: "לא רוצים לובשי מדים, הוגה התוכנית הוא בור בחינוך"

במטרה להגביר את המוטיבציה לגיוס יוזם שר החינוך ביקורים של אנשי צבא בכיתות ובחדרי מורים, אימוץ בתי ספר על ידי בסיסים קרביים ועוד. מנהל עירוני ד' נתי שטרן תוקף: "לא מבין מה הקשר של קצינים לבתי ספר". זאב דגני מהגימנסיה מוסיף: "זה לא ייצור מוטיבציה, אלא התנגדות". התלמידים דווקא בעד: "התוכנית מעולה ותעודד לשירות משמעותי"

ארכיון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ארכיון(צילום: AFP)

אתמול (ג') פרסם משרד החינוך את תוכניתו של השר נפתלי בנט לעידוד הגיוס לצה"ל בכלל ולתפקידים משמעותיים בפרט. במסגרת התוכנית, שעלותה 80 מיליון שקלים, בסיסים קרביים יאמצו בתי ספר, יחד הם יקיימו ימי זיכרון, מפקדי יחידות קרביות ירצו בבתי ספר ומפקדים ייכנסו לחדרי מורים במטרה להעלות את המוטיבציה לגיוס.

 

 

שתי המטרות העיקריות הן להכפיל את מספר התלמידים שלוקחים חלק במסגרות הכנה לצה"ל מ-5,000 ל-10,000, ולהעלות את מספר התלמידים המשתתפים בשבוע הגדנ"ע מדי שנה מ-20 אלף ל-30 אלף.

זאב דגני על החרגת החרדים מהתוכנית: "חייבים שיוויון בנטל" (צילום: מיכאל שטינדל) (צילום: מיכאל שטינדל)
זאב דגני על החרגת החרדים מהתוכנית: "חייבים שיוויון בנטל"(צילום: מיכאל שטינדל)

בנט ציין כי הקצינים ישוחחו עם התלמידים על הקשיים שעימם מתמודדים חיילים בשירות הצבאי, אך לא יספרו להם על הנרטיב הפלסטיני. הוא הוסיף כי אם ישאלו על פרשת דוגמת זאת של אלאור אזריה – הם ייענו. התוכנית לא כוללת את בתי הספר במגזר החרדי.

 

כצפוי, קמו לתוכנית תומכים ומתנגדים. מנהל עירוני ד' בתל אביב, נתי שטרן, כבר הבהיר כי אין בכוונתו להכניס לבית הספר קצינים שידברו עם התלמידים ומוריהם. "התוכנית הזו מתסכלת בעיניי", אמר ל-ynet. "ממשלה שמבטלת חוקים שמחייבים גיוס של עשרות אלפים בשנה לא יכולה לדבר על מוטיבציה של כל היתר. זו בעיה מוסרית קשה".

לדבריו, הפתרון אינו הכנסת קצינים לתוך בתי הספר והעברת מור"קים: "זה לא מעודד בעיניי שום דבר חוץ מללכת עיוור אחרי כל מיני נרטיבים שיש מקום לערער עליהם. אני לא מבין מה הקשר של קצינים לבתי ספר. אני לא רוצה לובשי מדים אצלי בבית הספר ואני לא רוצה שהתלמידים שלי יהפכו את הטיולים שלהם למור"קים בעקבות לוחמים. יהיו להם מספיק שנים אחר כך להתעסק עם הצבא".

 

שטרן הוסיף כי הוא מעריך את העובדה שהדבר יהיה נתון לשיקול דעתו של המנהל: "אנחנו מכינים את התלמידים שלנו לצבא. הם והוריהם מקבלים המון מידע מאזרחים בעלי ידע. זה מידע רלוונטי שמאפשר להם לבחור, להבין מה המערכת הזו רוצה מהם, מה החובות והזכויות שלהם בתוכה. זו הכנה מאוד ראויה בעיניי, וזו חובתי. אבל לקרוא לצאת לגדנ"ע, לארח קצינים ולקבל אימוץ מבסיסים - מה הקשר? המערכות האלה לא צריכות להיות מחוברות".

 

 

גם מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב, זאב דגני, שלפני כשנה זימן נציגי "שוברים שתיקה" להרצות בבית ספרו ובעקבות כך זומן לשימוע במשרד החינוך, הצטרף לדברים של שטרן. "למרות שאנחנו בית ספר פלורליסטי עם נטייה שמאלה, שיעור המתגייסים שלנו גבוה מאוד", אמר. "אני חושב שכניסה כזו של הצבא למערכת החינוך וטשטוש הגבולות הזה לא ייצרו מוטיבציה, אלא אפילו התנגדות. מי שהגה את הרעיון הזה הוא בור בחינוך.

 

"אני מקבל את העובדה שאחד הערכים בחברתנו זה להתגייס לצבא, וזה חשוב, אבל מפגשי הסברה לתלמידים והוריהם, כמו שאנו עושים היום - זה די והותר. מעבר לכך, בוגרים שלנו שמשרתים היום בתפקידים מודיעיניים וקרביים מגיעים לבית הספר ונפגשים עם תלמידים. להפגיש קצינים בחדרי מורים - זו הצעה אומללה. הצבא צריך לשמור על גבולות הארץ, ובתי הספר צריכים לחנך ילדים לאהבת הארץ, וברגע שהגבולות מטשטשים אנחנו מאבדים את השפיות".

שר החינוך נפתלי בנט (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
שר החינוך נפתלי בנט(צילום: מוטי קמחי)

כמו כן, דגני הביע תרעומת על כך שבתי הספר החרדיים לא נכללים בתוכנית: "חייבים פה שוויון בנטל. כל כך הרבה כסף משקיעים בתוכנית הזו, ועדיף היה שינתבו אותו למקומות אחרים".

 

"יגרמו לתלמידים להכיר את הצבא"

מנגד יש שחושבים שמדובר בתוכנית חשובה, שמעבר לגיוס לצה"ל תעודד ערכים חשובים לא פחות כגון רעות, אהבת הארץ, עזרה הדדית ועוד. מנהל תיכון אורט כרמים בכרמיאל, יואב קוסן, הוא אחד מאלה: "אני חושב שהקשר בין חינוך וצבא הוא מאוד ישיר ובלתי ניתן לניתוק. וההחלטה לחזק את הקשר הזה, ולהכניס את הצבא לתוך מוסדות החינוך היא נכונה וחשובה. אימוץ בתי ספר על ידי בסיסים קרביים, וכניסת המפקדים לכיתות וחדרי המורים, יגרמו לתלמידים להכיר יותר את הצבא, הם יסיירו בבסיסים ויכירו את השטח טרם הגיוס".

 

לדבריו, אחת הבשורות הגדולות היא הכפלת מספר התלמידים היוצאים לגדנ"ע: "מניסיון, זה אחד הדברים החשובים ביותר במוכנות של הנוער לשירות משמעותי. חשוב לציין שהקריאה איננה אך ורק ליחידות קרביות. הקריאה המרכזית פה היא אל הדגל וממנו".

 

מכתב הסרבנים: "לחשוב מה הגיוס לצה"ל משרת"

מכתב הסרבנים: "לחשוב מה הגיוס לצה"ל משרת"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

קוסן מוסיף כי הוא מבין את טענותיהם של המנהלים האחרים, אך לא מקבל אותן: "לא צריך לפחד מזה ואין צורך לצמצם את הנוכחות הצבאית בבית הספר. זה ייעשה בצורה מדודה ונכונה, בהתאמה, ובמציאות שאנחנו חיים בה זו הכנה מתבקשת".

 

אייל מנצל, תלמיד י"ב מאור יהודה, עומד בפני יום סיירות ומיונים לקורס טיס. הוא לוקח חלק בתוכנית הכנה לצבא, שבמסגרתה הוא מתאמן שלוש פעמים בשבוע. כתלמיד, הוא אומר, היה שמח לשמוע הרצאות מקצינים שיספרו על גם על השירות שלהם ועל החוויה האישית.

 

"אני חושב שזה הכרחי לעודד את הנוער לשירות משמעותי", אמר. "כשאני שואל חברים שלי מה הם רוצים לעשות בצבא הרבה מהם עונים 'מודיעין' או 'משהו שיקדם אותי בחיים'. אני פחות שומע אותם מדברים על שירות קרבי".

 

מנצל מציין שהוא בעד העלאת מספר התלמידים שישתתפו בגדנ"ע וכניסת הקצינים לכיתות: "כמובן שצריך לשים לב את מי מכניסים ומה התכנים שמעבירים, אבל ללא ספק הייתי שמח לשמוע מהם במה השירות הזה יכול לתרום לי, באיזה קשיים אנחנו עלולים להיתקל ועוד".

 

איתן אליהו, תלמיד י"ב מנהריה, אמר: "אני כרגע מתמיין לכל מיני תפקידים, אבל הכיוון שלי זה קרבי. אני רוצה לעשות שירות משמעותי. התוכנית מעולה. אני חושב שצריך לעודד את המוטיבציה של בני הנוער לשרת בקרבי. אני יכול להגיד שסיפור אלאור אזריה השפיע על לא מעט מהחברים שלי שכרגע מעדיפים לא להתגייס לקרבי. זה נחמד שאומרים לנו בבית הספר כמה חשוב להתגייס, אבל אני ללא ספק הייתי שמח להגיע לבסיסים, לראות את השטח ואת האנשים שעושים את העבודה היומיומית. זה יתן לנו מושג אמיתי על מה שקורה בצבא".

 

חותמי "מכתב הסרבנים", שבו הצהירו 63 נערים ונערות מכל רחבי הארץ על סירובם להתגייס לצה"ל, מסרו בתגובה לתוכנית השר בנט: "בנט מעביר 80 מיליון שקלים שיכלו ללכת לחיזוק החינוך בפריפריה או לתוספת שכר למורים, אך ורק כדי לחזק את שטיפת המוח של התיכוניסטים בישראל. 'זו לא מיליטריזציה', הוא מנסה לשכנע אותנו. אבל דחוף לבנט מאוד שכולם ירגישו שהם בסכנה קיומית, ושהצבא הוא סלע קיומנו וערוץ המימוש העצמי העיקרי שלנו, ובדיוק לזה קוראים מיליטריזציה".


פורסם לראשונה 02/01/2018 23:32

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבישג שאר ישוב
ארכיון
צילום: אבישג שאר ישוב
מומלצים