"חוסר עניין לציבור"? בקרוב נשכח מזה

זה עשוי להיראות כמו שינוי סמנטי ולא מהותי, אבל נפגעי עבירה רבים ייחלו ליום הזה: ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתפסיק את השימוש במונח "חוסר עניין לציבור" כנימוק לסגירת תיק פלילי - ותחליף אותו ב“נסיבות העניין לא מתאימות להעמדה לדין“.

חוק סדר הדין הפלילי קובע כי בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה שלא להורות לחקור אם הוא סבור שאין בדבר עניין לציבור. בנוסף אפשר לסגור תיק בעילה של חוסר עניין לציבור גם אחרי שהחקירה נפתחה.

העילה של "היעדר עניין לציבור" עוררה במשך שנים תרעומת בקרב נפגעי עבירה שנעלבו מכך שהאיש שפגע בהם לכאורה לא יעמוד לדין כי המקרה שקרה להם לא מעניין את הציבור.

תיק חקירה (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

משום כך כבר קבע בעבר פרקליט המדינה הנחיות שלפיהן בעת מתן הודעה למתלונן על סגירת תיק או אי פתיחה בחקירה לא ייעשה שימוש במונח המקומם ”חוסר עניין לציבור“ אלא יחליף אותו במילים: "אין העניין מתאים לניהול משפט פלילי" או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין".

כעת מגיע השינוי גם לחוק עצמו, כשהפעם את המילים ”נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין“ הוחלף הנוסח ”נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין“.

”בסגירת תיק בעילה של חוסר עניין לציבור הנפגעים חשים שהכותרת אומרת שהפגיעה שעברו לא חשובה או לא מעניינת את הציבור", מסבירה יוזמת החוק, ח“כ מיכל רוזין (מרצ). ”מנתוני משרד המשפטים עולה כי כמעט רבע מהעררים שמוגשים בכל שנה על סגירת תיקים נוגעים לתיקים שנסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור. שם העילה עצמו מעצים את חוסר האונים של המתלוננים ומגביר את כמות העררים. במצב שבו 80% מהתיקים הפליליים נסגרים - וכרבע מהם בעילה של חוסר עניין לציבור - יש חשיבות עצומה לשינוי המינוחים כלפי הנפגעים“.

לדברי עוזרת היועץ המשפטי למשטרה, סגן-ניצב איה גורצקי, ”המשטרה הגיעה למסקנה שצריך לשנות את הנוסח עוד ב-2014 והטמיעה אותו כך שבהודעות שנשלחות למתלוננים על סגירת תיקים נכתב כי ’אחר בדיקת תלונתך הוחלט שלא להמשיך בחקירה / שלא להעמיד לדין בשל כך שנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה / בשל כך שמדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו’“.

מיכל מזרחי מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מצטערת שלקח למדינה 25 שנה לשנות את המונח הפוגע. "עצוב לי שלפני כ-25 שנה הייתה לנו פגישה עם פרקליט המדינה ומאז המונח עוד קיים. הציבור, במיוחד ביישובים קטנים, מתרגם את המונח ’חוסר עניין לציבור' ל‘אני זכאי‘".

מלחמת הסייבר

גם בזירת הסייבר נרשמה התקדמות כשוועדה משותפת של הכנסת עוסקת בהכנת הצעת החוק הממשלתית המכונה ”חוק הפייסבוק“ לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת חוק ”הסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט“ אוחדה עם הצעת חוק פרטית שיזמה ח“כ רויטל סויד (המחנה הציוני), ויחד הם יוצרים כלי אכיפה חדש המסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים להורות על הסרת תוכן מאתר אינטרנט אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.

במקור נועד ”חוק הפייסבוק“ להיאבק בטרור, אולם ח“כ בני בגין (ליכוד) עמד במהלך הדיונים על כך שיוסרו גם תכנים שעלולים לפגוע ”בביטחונו של אדם“ ולא רק ”בביטחון הציבור“ או ”בביטחון המדינה“.

פוסט הסתה של מחבל. איך פועלים להסרה?

הצעת החוק אמורה לחול על תוכן שמופיע ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, ביוטיוב ואפילו בגוגל, שם ימנע הצו איתור התוכן הפוגעני בתוצאות החיפוש.

אלא שבדיוני הוועדה התברר שזה לא כל כך פשוט. היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ביקש להבין איך בדיוק אפשר יהיה לאכוף את הצו על חברות כמו פייסבוק וגוגל. ”מה הכוח שיש לנו על החברות שיסרבו לשתף פעולה?“, תהה, ”נשמע שאין לנו יכולת ממשית מולן וזה חמור מאוד. אני לא אומר שנעשה עליהן בקרה, אבל צריך למנוע הפקר גמור. צריך להגיע להסכמה שכל גוף יציית לחוקי המדינה שבה הוא פועל“.

ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד“ר חיים ויסמונסקי, הסביר בדיון שב-2016 עסקה היחידה בראשותו ב- 2,250 תכנים שונים (פוסטים או דפים שלמים), שמתוכם 91% עלו בתקופת ”טרור הסכינים“ וכללו חשש לפגיעה בביטחון המדינה. לדבריו כ- 70% מהתכנים הללו הוסרו במלואם בעקבות פניית היחידה, 19% מהפניות סורבו, 7% סורבו חלקית כ-2% לא טופלו כלל.

לדבריו ”בסוף ינואר נפרסם את הדו"ח של 2017 ושם נראה בקפיצה אדירה: כמות התכנים תוכפל פי כמה, ואחוזי ההסרה המלאה עלו לכ-85%. התחלנו להתמקד במקסימום השפעה בפועל. במילים אחרות, אנחנו הולכים על התכנים המובהקים ביותר ואני מניח שזו סיבה לשיפור“.

לדבריו שיתוף הפעולה גדול יותר מול פייסבוק וגוגל בהשוואה לטוויטר ו-וורדפרס. ”בהתאם להחלטת הממשלה אנחנו מתמקדים בתכנים של ארגוני טרור מוכרזים ובתכנים המסיתים לאלימות וטרור, מתוך תפיסה שהם ’מתדלקים‘ את המפגעים הבודדים“, הסביר. "אנחנו בוחרים את התכנים המובהקים ביותר - ואם יש ספק אני שם אותם בצד, כי חלק מהעניין פה הוא דחיפות".