חוק אשראי הוגן: הזכויות של הלווה

בשיתוף מימון ישיר

חוק אשראי הוגן שנכנס לתוקף בחודש אוקטובר האחרון ויושלם לקראת סוף השנה, עושה סדר בכל הקשור לזכויות של הלווה ולגילוי הנאות שנדרש המלווה לתת.

החוק קובע בין הייתר, כי חוזה הלוואה חייב להיות מסמך בכתב וכן ישנה חובה על המלווה לתת ללווה עותק של חוזה ההלוואה לפני החתימה ולאפשר לו זמן סביר לעיין בו.

גם לאחר כריתת החוזה, על המלווה לתת עותק של מה שנחתם ללווה. מעבר לכך, נדרש להוסיף גם את שם הערב להלוואה (במידה ויש כזה) והן את מספרי הזהות של כל המעורבים. בנוסף, יש לציין את שיעור העלות המירבית של האשראי (כמה במקסימום ההלוואה אמורה לעלות - כולל הכל) והן את שיעור ריבית הפיגורים המירבית. כמו כן, יש לפרט על הזכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ומהם התנאים במקרה כזה.

מה קורה למי שלא עומד בהחזר ההלוואה? האם יש הגבלה לרביות או לסנקציות שמותר לגבות ממנו? במידה וישנו חשש ממשי, או אם הסיכון לאי-פירעון הלוואה גדל בשיעור ניכר, או לחלופין אם הייתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה, זכאי המלווה להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, תוך מתן התראה של 21 יום. אם הלווה מאחר לשלם ממועד זה, מתווספת לו גם ריבית פיגורים.

כדי לתת לחוק 'שיניים', נוספה לו סנקציה פלילית (מאסר של עד שלוש שנים) במידה ועוברים על מספר כללים שקובע החוק. כך למשל כאשר המלווה לא קיים את חובות הגילוי החלות עליו כלפי הלקוח, מכח החוק, או במקרה בו נגבתה ריבית הגבוהה מריבית בנק ישראל בתוספת 30%, שנחשבת 'ריבית פלילית'.