ארבע נקודות ספורטיביות חשובות

מואנס דאבור: אחד מבכירי הלגיונרים שלנו, העושה חיל מחוץ לגבולות המדינה, חושב שהוא ראוי להימנות עם שחקני הנבחרת. אי זימונו אליה ודאי מכאיב לו, בעיקר משום שעל פי רמתו אין שום ספק כי מקומו בנבחרת. בימים אלה הוא שוהה בחופשת מולדת, התראיין ונשאל על כך. יותר מאשר תוכן התשובה שלו, שהיה ענייני ומנומק, מצאו חן בעיניי האיפוק והכבוד שבאו לידי ביטוי בה. עם כל ההערכה והביטחון העצמיים ביכולתו ובמעמדו, דאבור נשמע ונראה אדם צנוע. הופעתו הוסיפה לו כבוד והרבה נקודות זכות.

יוסי בניון: שיאו של בניון הרחק מאחוריו. הוא ניצב למרגלות ההר שהעפיל בשנים הטובות והיפות שלו לפסגתו. יש בוודאי סיבות שונות לאי השתלבותו בבית"ר ירושלים, אחת מהן, לא בהכרח האחרונה בדירוג, היא היכולת הבלתי משכנעת שלו, אם לנקוט לשון המעטה. הוא ניצב כיום בשלב שבו אם ימשיך להתנדנד בין קבוצות הוא עלול להתחיל להתבזות. זה לא מגיע לו. זה לא מגיע לנו. אם סוף מעשה במחשבה תחילה, אולי יש מקום וטעם להתחיל לחשוב על פרישה.

יוסי בניון(צילום: אבי רוקח)

קול באישה: ספורט מקצועני נחשב לזירה גברית מובהקת. נעים לראות יותר ויותר נשים בתפקידי הגשה, כתיבה ופרשנות.  אפשר להיווכח ולהתרשם כי הן לא שובצו רק בגלל העיניים היפות שלהן אלא בשל כישוריהן המקצועיים המוכחים.