יוזמת שקד: עתירות פלסטינים בעניין קרקעות יועברו מבג"ץ למחוזי
"ידיעות אחרונות" חושף כי שרת המשפטים יוזמת הצעת חוק שתחייב פלסטינים המעורבים בסכסוכי קרקעות ביו"ש בנושאי תכנון ובנייה, לפנות תחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים. שקד: "יוריד העומס מבג"ץ, ניתן יהיה לערער על ההחלטות". מתנגדי היוזמה: "זו פוליטיזציה, צעד של סיפוח"
במקביל מבקשת שקד להעביר את הטיפול בעתירות אלו לפרקליטות מחוז ירושלים - במקום למחלקת הבג”צים שמטפלת בזאת כיום ושתקבל סמכות לעסוק בעתירות אלו רק במקרה של ערעור על החלטות המחוזי לבג"ץ.
מבחינתה של שקד, שמשלימה בימים אלו טיוטה של הצעת החוק, העברת הסמכויות מבג"ץ לבתי-משפט לעניינים מנהליים נועדה להשיג שלוש מטרות. הראשונה: נורמליזציה של יו"ש. השנייה: הפסקת האפליה הנהוגה, לדבריה, כלפי תושבי יו"ש שאינם "זוכים" כמו יתר תושבי המדינה להתדיין על סכסוכי קרקעות בבתי־משפט שלום ומחוזי בהליכים אזרחיים ופליליים רגילים.
שקד טוענת כי דווקא בבתי-משפט אלו יזכו העותרים ביו"ש, גם יהודים וגם פלסטינים, לבירור עובדתי וראייתי רגיל, מה שלא תמיד קיים לטענתה בבג"ץ. במתכונת הנוכחית, היא טוענת, התהפכו היוצרות - במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עבר לנתבע, כלומר המדינה. זאת גם הסיבה, סבורה שקד, שמתנחלים פונו לא פעם בידי בג"ץ, כפי שקרה למשל בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.
המטרה השלישית של הצעת החוק היא הורדת עומס מהעליון, שמטפל כיום בכ-2,000 הליכים רק בנושא זה מדי שנה, מתוכם מאות מוגשים בידי פלסטינים שעתרו נגד צווי הריסה בגין בנייה בלתי חוקית. "לעומס על בית־המשפט העליון אין אח ורע בעולם", הסבירה שקד. "בג"ץ צריך לדחות רבות מהעתירות על הסף. במהלך שאני מובילה כעת נוריד עומס לערכאות נמוכות יותר".
זה לא הכל: שקד מתכננת גם להפיץ צו שמטרתו להעביר סמכויות נוספות מבג"ץ לבתי-משפט מנהליים. הצו, שיהיה כפוף להסכמת נשיאת העליון ולאישור ועדת החוקה של הכנסת, גם כן מרחיק לכת וכולל ניסיון "לחסוך" מבג"ץ יותר מ־350 הליכים בשנה ולהעבירם לערכאה נמוכה.
בין הנושאים שיועברו לערכאות נמוכות: מנהל אוכלוסין, חוק השבות, ועדות הומניטריות לכניסה לישראל והקצאת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, שקד פועלת להקמת בתי-משפט שלום לעניינים מנהליים, לראשונה מאז חקיקת חוק בתי-משפט מנהליים לפני כ-18 שנה. המהלך נועד להפחית עומס מבג"ץ ומבתי־המשפט המנהליים.
עם זאת חשוב לציין כי בנושאים רגישים במיוחד, כמו החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, עתירות נגד שרים, הקמת מבני חינוך ארעי ותוכניות מתאר ארציות, בג"ץ עדיין יהיה הכתובת הראשונה לעתירות.
לבחון ראיות במקום עקרונות
אפשר לראות בהצעתה של שרת המשפטים ניסיון לבזר את סמכותו הבלעדית של בג"ץ להכריע בסכסוכי קרקעות בשטחים.
מאז שנות ה-70 נוהגים בבג”ץ להפעיל פרשנות משפטית רחבה כשהם ניגשים לפסוק בעתירות שהגישו פלסטינים בנושא סכסוך קרקעות. בניגוד לבתי-המשפט המחוזיים שעוסקים בעיקר בראיות ובעדים, בבג"ץ מפעילים ביקורת שיפוטית מתוך ראייה עקרונית ואסטרטגית שבוחנת את שלל ההשלכות של השליטה הישראלית בשטחים ושמה דגש על כיבוד המשפט הבינלאומי. בהתאם, הוא מכריע לפי שאלות של חוקיות וטוהר ההליך, שיקולי הביטחון, וחובתה של המדינה להגן על זכויות אוכלוסייה תחת כיבוש - לרבות אי־פגיעה בקניינה הפרטי.
בכך בג"ץ הציל את ישראל מהליכים משפטיים בינלאומיים.
הניסיון לבזר את סמכויותיו למחוזי, העוסק בתביעות על זכויות בקרקע ובענייני תכנון ובנייה, מאיים לשנות את האופן שבו מתייחסים השופטים לנושא: במקום לבחון את ההשלכות הרחבות של השליטה ביו"ש, המחוזי עוסק בראיות ובעובדות מתוך ראייה מקומית, טכנית וצרה. המשמעות: הוא יתייחס לעתירות פלסטינים כסכסוך אזרחי בתוך הקו הירוק - מבלי להפעיל את שיקול הדעת הרחב הלוקח בחשבון את מורכבות הסוגיה.
לפנייה לכתב/ת 
