הסיקור החרדי לסערה הפוליטית: ה"בגידה" של ליברמן וההתעקשות של דרעי
שר הביטחון הפך לשנוא התקשורת החרדית והואשם בבגידה באריה דרעי בכך שהתנגד לחוק המרכולים: "ליברמן זרק לזאבים את חברו הטוב". דרעי זוכה לגיבוי על פנייתו לבחון אם ח"כ גליק שיושב שבעה יוכל להצביע, אך יש נגדו ביקורת על הצורך בחוקי השבת: "משחק לידי שונאי חרדים ויאיר לפיד"
חוק המרכולים, עונש מוות למחבלים, השר אריה דרעי והסערה סביב יהודה גליק - החרדים היו השחקנים הראשיים בשבוע הפוליטי הסוער. לקראת סיומו, ועם הפנים קדימה להמשך ההצגה, עיתוני השבת במגזר ערכו סיכום ביניים של המאבקים בקואליציה, ומבטאים את הלך הרוח ברחוב החרדי. על המוקד הם מעלים, כצפוי, את אביגדור ליברמן, ששוב בגד בדרעי וחיבל בתוכניותיו לשמור על השבת, אך גם יו"ר ש"ס עצמו חוטף ביקורת בתוך הנגמ"ש.
הפרשן יוסי אליטוב, עורך השבועון "משפחה", טען בטורו השבועי כי ליברמן "זרק לזאבים את חברו הטוב" כאשר "בישל לדרעי את התבשיל הזה", ומאבחן כי "קואליציית נתניהו זקוקה לנס". לשיטתו, מאחורי ההתנגדות לחוק המרכולים עומד "פלונטר" של יו"ר ישראל ביתנו - מצוקתו הפוליטית כ"ראש רשימה מצטמקת".
אליטוב הוסיף ללעוג לליברמן והגדיר אותו "מטאור נופל שפעם חלם להיות ראש ממשלה ועכשיו מתקשה למצוא את הגל שיוביל אותו לכנסת הבאה". והנה משל נוסף: "טייס שמטוסו נקלע לכיס אוויר מטלטל ומאיים, וכעת הוא מחפש לתפוס גובה שייתן לו חמצן ויימנע ממנו להתרסק למצולות ים".
בהמשך הצליף עורך "משפחה" במפלגת כולנו, שגם בה זוהו ניצני מרד נגד החוק של דרעי. "הסיפור של משה כחלון הוא כבר צרה צרורה", כתב, "סיעתו נראית כמו בית כנסת שבראשו עומדת סיעת גבאים נרגנים העוינים זה את זה".
"ליברמן מתייחס להסכמים הקואליציונים כאל חבורת מחבלים ראויים להריגה", האשים פרשן 'משפחה' – ולמרות זאת התייחס אליו בהבנה ובסלחנות. "להבדיל מיאיר לפיד, שאמר ועשה, ליברמן אומר ואומר", כתב, ובתרגום מחרדית: כלב נובח לא נושך. הוא גם ציין אותו לשבח כמי ש"מגלה גמישות מופלאה במה שנוגע לציפור נפשה של היהדות החרדית - גיוס בחורי הישיבות".
"אין לו אפשרות לתמוך בחוק המרכולים כשרוב מניין ובניין המצביעים שלו מגיעים מעולי רוסיה", הוסיף ברייטקופף ללמד זכות על ליברמן, "תמיכה שלו בחוק מהסוג הזה תבריח ממנו את אחרוני מצביעיו. חוק המרכולים מורכב מהחומר שיכול לרסק את מפלגתו".
התחזית שלו לגבי חוק המרכולים: "כל יום שעובר מזקין אותו בעשור. אוטוטו הוא ילך לעולמו בשיבה טובה. כל יום שעובר הוא נזק אסטרטגי לציבור החרדי. ההסתה הולכת וגוברת". בנוגע לחוק עונש המוות כתב ברייטקופף: "אין שום רב בעולם שיאפשר הצעת חוק כזו. היום זה מחבלים ערבים, מחר זה מחבלים יהודים - וגם הגדרת 'מחבלים' יכולה להתרחב. הח"כים החרדים לא יכולים לאשר באצבעות שלהם עונשי מוות לאנשים. החוק ימות הרבה לפני המחבל הראשון".
לעומתם ברייטקופף ואליטוב, הפרשן אריה ארליך בחר להפנות את הביקורת דווקא פנימה, בחשבון נפש על החקיקה הדתית. "היכן שנאבקנו על זכויותינו - זכותם של בחורי הישיבות להגות בתורתם, זכותו של האזרח החרדי לשוויון זכויות, זכאותם של ילדינו ליהנות מכל הטבה שילד חילוני במדינה זכאי לה - הצלחנו, פחות או יותר", הזכיר ארליך. "היכן שנאבקנו על צביונה של המדינה - נכשלנו לרוב".
לדבריו, קידום חוק המרכולים "משחק לידיהם של כל מיני יאיר לפידים מתועבים ושונאי חרדים למיניהם ששמחים לקפוץ על המציאה ולהציג שימור סטטוס קוו בתור כפייה חרדית חשוכה, ועוד לפני שנחקק - נזקו של החוק גדול על תועלתו".
ארליך טען עוד כי לפיד ממשיך את מורשת אביו ו"עושה קריירה משנאת הציבור החרדי והשחרתו", אך הוא מסוכן ממנו שכן מדובר ב"שנאה שעטופה בצלופן מרשרש של רצון לנהל דיאלוג ולחיות יחד". לסיכום: יש לדבריו לבחון מחדש את חוק המרכולים, שכן "הגב הציבורי שלנו לא צריך לשאת את הקריירה הפוליטית של אף פוליטיקאי נואש ומתוסכל".
"הכבאי" אריה דרעי
שבועון "בקהילה" בחר לבטא ללא מילים את דעתו על החוק השנוי במחלוקת. קריקטוריסט הבית, אריאל פלד, אייר את אריה דרעי ככבאי המנסה נואשות להתיז אש על נרות שבת שכבר דלקו, נאכלו וכבו - ללא כל סיכויי הצלחה.
הפרשן הבכיר של העיתון, יעקב ריבלין, זנח את הממלכתיות ומתח ביקורת על יהודה גליק כבעל עמדות ליברליות בנושאי דת ומדינה, ובהקשר של מאבקו בנושא הר הבית כינה אותו "איש מוזר וקפריזי". "מה עבר בראש של דרעי כשהחליט לפנות לרב היישוב עתניאל בניסיון להקים את גליק מהשבעה?", תהה, "אנשי עתניאל (ויש לנו חשד מוצק מי הדליף את הפנייה השקטה) חגגו עליו תקשורתית במשך יומיים והכסיפו את פניו".
ריבלין, הידוע בסגנונו הבוטה, השתלח גם ביו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, המתנגד לחוק המרכולים. תחת הכותרת "מוות למחבלים או לקואליציה", הוא כינה אותו "שומר המועדונים ממולדובה", קרא למפלגות החרדיות לנקום בו והתאונן על כך ש"בזירה הפוליטית אובדן כושר ההרתעה הופך מפלגה לסמרטוט רצפה".
בביטאון ש"ס, "הדרך" - כמו בביטאון ש"ס – אין הפתעות. כך תיאר העורך אברהם דוב גרינבוים בטורו את השבוע הפוליטי הסוער: "היטיב השר הרב דרעי לברר עם רבני ההתיישבות המזוהים עם הציונות הדתית, כדי לחדד את המסרים ולבדוק את נכונותם להתמסר למען שבת קדשנו. לצד האבל של ח"כ יהודה גליק במות רעייתו ע"ה, בירר השר בעדינות את דבר ההלכה על בואו של חבר הכנסת למליאה להצבעה על קדשי הדת", כתב העורך. "לנגד עיניו עמדו דברי מר"ן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל שהורה לאבלים לצאת מביתם וללכת להצביע בבחירות. הצבעה בכנסת אינה עונג ומותרת לצערנו גם בשעת אבל".
גרינבוים אף מצא "קרן אור" כלשונו בהתנהלותו של יו"ר ש"ס: "השר הרב דרעי או מי מטעמו לא פנה אל הפוליטיקאי בעצמו ושאל לדעתו, אלא פנה אל הגורם ההלכתי בחוג עליו נמנה הח"כ ושאל לדעתו ההלכתית. לאמור: לא אנחנו קובעים דברים אלה. הדבר מסור לרבני ישראל ולהלכה הפסוקה, ורק אלה יחוו דעתם בנידון".