"השמיים הם ממש לא הגבול בשבילי"
נויה שרטוב הגיעה לפרויקט "מהנדסות העתיד" בשנתו הראשונה כנערה ביישנית עם חיבה למדעים. היא יצאה משם כמנהיגה, שאוהבת לדבר מול קהל, עם המון ידע טכנולוגי ושאיפות ברורות. אחת היא כבר הגשימה, כשהקימה בעיר מגוריה מיזם המעודד נערות לבחור בלימודי רובוטיקה. את השני אין לה ספק שתגשים: "אני עומדת לחזור לתעשייה האווירית ולעבוד שם כמהנדסת"
בשיתוף תעשייה אווירית
נויה שרטוב מכפר-יונה אומנם רק בת 18 וחצי, אבל כבר יודעת בגילה הצעיר יחסית מה היא רוצה לעשות בעתיד. ולא, לא מדובר על העתיד בטווח של עוד שנתיים-שלוש, אלא על עוד עשר ועשרים שנה, ובעצם על כל עתידה המקצועי והאישי.
זה הזמן להגשים את החלום - הירשמי למהנדסות העתיד 3
זה לא קרה לה סתם פתאום. בשנים 2015-2016 נמנתה נויה על קבוצת מובחרת של 100 תלמידות אשר התקבלו לפרויקט מהנדסות העתיד שיזמו התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet. הבנות, כולן תלמידות י"א בזמנו, נבחרו בתום שורה ארוכה של מיונים מבין מאות בנות מצטיינות במגמות מדעיות-ריאליות ברחבי הארץ. במהלך הפרויקט הוצמדו לבנות מנטוריות, מהנדסות מהתעשייה האווירית, והן עבדו יחד על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך.
בימים אלה מתקיימת ההרשמה ל"מהנדסות העתיד 3". נויה ממליצה בחום להירשם. לדבריה, הפרויקט שינה את חייה מהקצה אל הקצה ברמה המקצועית-לימודית, אבל בעיקר ברמה האישית. שם היא למדה על יכולותיה כמנהיגה. "מהנדסות העתיד ממש שינה את חיי והפך אותי מנערה ביישנית וסגורה לבחורה שרק רוצה לדבר מול אנשים ולהפיץ את האהבה שלי למדע וטכנולוגיה בכל מקום", היא אומרת.
"הפרויקט הזה גילה לי דברים חדשים על עצמי. הוא גרם לי להבין שאני אוהבת לדבר מול קהל, גרם לי להאמין שאני מסוגלת לעשות הכל ושהשמיים הם ממש לא הגבול בשבילי. מבחינתי, זה היה מדהים להיות במקום שבו אנשים אוהבים ומתחברים לתחומים שאתה אוהב וכולם עושים את מה שאתה עושה. במהלך הפרויקט חשתי שאני מממשת את עצמי ולומדת כל רגע משהו חדש, שישרת אותי הלאה בחיים".
איך שמעת על הפרויקט?
"בצורה די מקרית למען האמת. זה קרה במסגרת פעילות בקבוצת FIRST כפר-יונה, שבה אני חברה בחמש השנים האחרונות. הגיע אליי אחד המנטורים של הקבוצה והפנה את תשומת ליבי לכתבה שהתפרסמה על הפרויקט ב'ידיעות אחרונות'. הוא אמר לי שאני חייבת להגיש מועמדות ובאמת עשיתי זאת, עברתי את המיונים והתקבלתי".
למי שהכיר את נויה לא היה ספק שהיא תתקבל לפרויקט היוקרתי. היא סיימה את לימודיה בתיכון איש שלום למדעים ואמנויות בכפר-יונה עם בגרות מורחבת בכימיה ורובוטיקה. מעבר לשעות הלימודים היא הייתה חברת צוות חומרה וראש צוות קהילה בקבוצת הרובוטיקה הרשמית של העיר, המשלבת חשיפה לטכנולוגיה ומדע תוך פעילות חברתית התנדבותית.
"עסקנו בלימוד רובוטיקה ובניית רובוטים, השתתפנו בתחרויות ארציות ובינלאומיות, ובמקביל התנדבנו בבתי אבות, עם נוער בסיכון ועוד", היא מספרת, "זכינו באליפות ישראל ברובוטיקה, הגענו למקום השישי בתחרות הבינלאומית בארה"ב, וגם זכינו בפרס מטעם FIRST שניתן לקבוצה על שינוי והשפעה בקהילה שלה - תחום אותו ניהלתי כראש צוות".
במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד" מחולקות התלמידות לקבוצות שונות. מטרת כל קבוצה היא לקדם - רעיונית ויישומית - מיזם טכנולוגי אשר נקבע על ידי המנחות. מטרתה של הקבוצה שעליה נמנתה נויה הייתה לשפר אפליקציות ניווט כמו waze על ידי שילוב מערך רחפנים ומל"טים שיסייעו למיפוי התנועה. "המטרה שלנו לא הייתה המוצר היישומי כיעד, אלא יותר לחוות את תהליכי העבודה והייצור של המהנדסים בתעשייה האווירית וזה פשוט הקסים אותי" היא אומרת. "זה ממש גרם לי למצוא את הייעוד שלי בחיים".
השינוי שחל בנויה בעקבות השתתפותה בפרויקט השפיע עליה כל כך עד שהיא החליטה לעשות מעשה וליצור חוויה דומה לחוויה המכוננת שאותה עברה עבור בנות נוספות בעיר מגוריה. "כשחזרתי מהפרויקט ללימודים בתיכון ולקבוצת הרובוטיקה של FIRST פתאום נפקחו לי העיניים וקלטתי שאחוז הבנות בקבוצה מאוד נמוך. בזמנו, הוא עמד על מקסימום 10 בנות מול 30 בנים בקבוצה. לכן, החלטתי לקדם את לימודי הטכנולוגיה בקרב הבנות".
נויה יזמה פנייה רשמית מטעם הקבוצה לכל בנות כיתות ו' בבתי-הספר היסודיים בכפר-יונה והזמינה אותן ליום הפנינג במועדון הרובוטיקה. "להפתעתי הטובה, ליום ההיכרות הגיעה כמות נכבדה של 35 בנות. בהתחלה עסקנו בהעצמה נשית ובחיזוק הביטחון של הבנות שמדעים וטכנולוגיה הם לא רק מקצועות גבריים ושגם בנות יכולות להצליח בהם. בניתי את הפעילות עם הבנות בהשראת הקונספט אליו נחשפתי בתעשייה האווירית, וחילקתי אותן לקבוצות דיון ועבודה שכל אחת התמקצעה בתחומים שונים. לשמחתי, חלק מהבנות שהיו מופנמות וביישניות ובקושי דיברו, נפתחו במהלך הפעילות, בדיוק באותו אופן שקרה לי בפרויקט. פתאום הן תפסו אומץ, עמדו ודיברו מול קהל. ממש הרגשתי שחוללתי אצלן את השינוי שהפרויקט של התעשייה האווירית חולל אצלי."
הן המשיכו ללמוד רובוטיקה בהמשך?
כן. הפעילות שאותה יזמתי התקיימה לאורך 12 מפגשים, ואחריהם כמות הבנות שנרשמו ללימודי רובוטיקה גדלה פלאים. לאור ההצלחה הגדולה, הפרויקט הזה ממשיך לרוץ בעיר".
איפה את רואה את עצמך בעתיד?
"אין לי ספק שאהיה מהנדסת בתעשייה האווירית ואחתור לבצע שינוי משמעותי בתחומי הפעילות שלהם".
ההרשמה למהנדסות העתיד 3 בעיצומה>>
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית