השגרירה

בשיתוף תעשייה אווירית

את השנה האחרונה מבלה יובל גנות בת ה־18 בעיר קליבלנד שבמדינת אוהיו, ארה"ב. לא, היא לא עושה זאת כחלק מטיול של טרום־צבא. זאת עוד תחנה במסלול של הצעירה המרשימה שמשלבת הישגים אקדמיים־טכנולוגיים עם תרומה לקהילה.

גנות הגיעה לקליבלנד כשליחת הסוכנות היהודית ומייצגת את ישראל בקהילה היהודית הגדולה והוותיקה של האזור. שליחות בשירות המדינה בגיל כה צעיר הינה אתגר גדול שבו כרוכה אחריות כבדה, אך הרזומה של יובל מאפשר לה לצלוח את המשימה בהצלחה כבירה.

"את הביטחון העצמי שאני יכולה להתמודד עם האתגר הזה, כמו עם כל אתגר למעשה, קיבלתי מפרויקט 'מהנדסות העתיד' שבו השתתפתי", היא מספרת.

יובל לקחה חלק בשנה הראשונה לקיומו של הפרויקט, אותו יזמו התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו־ynet. היא נמנתה עם קבוצה מובחרת של 100 תלמידות אשר התקבלו לפרויקט הטכנולוגי.‬ הבנות, כולן תלמידות י"א בזמנו, נבחרו בתום שורה ארוכה של מיונים מתוך מאות בנות מצטיינות במגמות מדעיות־ריאליות ברחבי הארץ. במהלך הפרויקט נפגשו הבנות עם מנטוריות – מהנדסות מהתעשייה האווירית - ועבדו יחד על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך.

יובל גנות מציגה את פרויקט הקבוצה בטקס סיום מחזור ראשון של "מהנדסות העתיד" במעמד שר הביטהתעשייה האוויריתחון ומנכ"ל

"במהלך הפרויקט זכינו לשמוע הרצאות מפי מומחים בתחומי המדע והטכנולוגיה וגם לסייר בתעשייה האווירית ולהיחשף לפיתוחים טכנולוגיים", היא מספרת. "במסגרת העבודה הקבוצתית שלנו פיתחנו דגם של מטוס חדשני – מטוס משולב ללא טייס, שמטרתו לסייע ללוחמים בשדה הקרב. המטוס שאותו פיתחנו נועד לספק לשדה הקרב אמצעים לוגיסטיים או מוצרי מזון שאזלו לחיילים, ואיתו אפשר לחדש להם את המלאי. בנוסף, בנינו למטוס מנגנון לחילוץ פצועים משדה הקרב. השתמשנו בכל מיני רעיונות של הסוואה וטכניקות שחלקן היו פרי הדמיון בלבד, מה שהיה מאוד מאתגר ויחד עם זאת מרתק ומלהיב". 

המטוס המשוכלל לא נשאר בגדר תיאוריה בלבד. באמצעות מדפסת תלת־ממד עליה למדו במהלך הפרויקט בנו התלמידות דגמים פיזיים של המטוס, בגדלים שונים.

"אני באופן אישי לקחתי איתי דגם מוקטן של המטוס, שאותו אני מראה לחברים ולתלמידים שלי בשליחות בחו"ל ומספרת להם על הפרויקט המדהים הזה. זו אחת הדרכים שלי להתחבר פה עם אנשים, כי קליבלנד היא עיר שתחומי המדעים והטכנולוגיה מאוד בולטים בה. אחד המרכזים הרפואיים המובילים בארה"ב נמצא בעיר – רשת מרכזי הרפואה ובתי החולים "קליבלנד קליניק", ויוצא לי להיפגש עם המון הורים של תלמידים שעובדים בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה".

"היו בזמנו הרבה פרסומים על הפרויקט בעיתונים ובאתרי החדשות. כאחת שמאוד אוהבת לצרוך חדשות ואקטואליה, נחשפתי לכך וגיליתי שהדרישות מהמועמדות הן שילוב בין טכנולוגיה למעורבות חברתית, שני תחומים שבהם עסקתי כנערה.

"הייתי אז תלמידה מצטיינת במגמת מתמטיקה ומחשבים, ומצד שני שימשתי בשעות שלאחר הלימודים כמדריכה בתנועת 'האיחוד החקלאי', פעילה בארגון יוניס"ף למען זכויות ילדים וחברה ב'מועדון מודל האו"ם' של ארגון 'פרומונרס' (ProMUNers) לטיפוח קבוצות מנהיגות. עברתי את המיונים ושמחתי מאוד לשמוע שהתקבלתי. הזמן בפרויקט עבר לנו מאוד מהר ומאוד נהניתי מהחוויה. הכל היה מאוד מעורר השראה, וחלק מהבנות בקבוצה הפכו לחברות מאוד טובות שלי".

יובל גנות בכיתה בה היא מלמדת במסגרת שליחותה בקליבלנד, ארה"ב

גנות, שגדלה במושב בני ציון בשרון ולמדה בתיכון חוף השרון בקיבוץ שפיים, התבלטה כבר בפרויקט בכישוריה הוורבליים ונבחרה על ידי המנטוריות וחברותיה לקבוצה להציג את דגם המטוס המשולב בטקס סיום הפרויקט, שנערך בהשתתפות שר הביטחון. 

"כל היכולות האלו של עמידה בפני קהל והתנסחות שהתנסיתי בהם בפרויקט, כולל פגישות עם שרים בממשלה, מאוד תרמו לי להגיע למקום בו אני נמצאת היום", היא קובעת. "היו כתבות על השתתפותי בפרויקט 'מהנדסות העתיד' באמצעי התקשורת הארציים, בעיתונים המקומיים וברשתות החברתיות של בית ספרי, ובעקבות זאת הוזמנתי להרצות בפני תלמידות כיתות י' וי"א בבית הספר ובתנועות הנוער. סיפרתי להן על הפרויקט ושיתפתי אותן בבחירתי בלמידה מוגברת של מקצועות הטכנולוגיה, המדעים והמתמטיקה.

"אני למדתי בתיכון במגמת מדעי המחשב עם הרחבה של חמש יחידות מתמטיקה. במגמה הזאת היה רוב מוחלט של בנים. יחד איתי במגמה היו בסך הכל שתי בנות נוספות. הפרויקט גרם לי לפקוח את העיניים, ואחריו יצא לי לדבר עם הרבה מאוד בנות צעירות ממני ולשכנע אותן לבחור במגמות ריאליות ומדעיות.

"היו הרבה בנות שממש התלבטו בין מגמות ריאליות לבין מגמות הומניות ואמנותיות, בעיקר בגלל חששות מפגיעה בחיי החברה או היעדר ביטחון עצמי בקשר ליכולות שלהן בתחומים ה'גבריים' האלה. אני ממש שמחה שעזרתי להן לעשות את הבחירה הנכונה. וכל החוויות האלה מהוות עבורי מקור טוב לחיבור ראשוני עם אנשי הקהילה היהודית של קליבלנד". 

מה את עושה בעצם בשליחות?

"אני מלמדת את ילדי הקהילה עברית, וגם נותנת להם שיעורים על מדינת ישראל ועל החברה בישראל. אני מהווה מעין כתובת וחיבור לישראל עבור בני הקהילה. אני חשה שהשליחות הזו היא אחד השיאים שלי מבחינת מעורבות חברתית. עבור חלק מהצעירים פה אני הישראלית הראשונה שהם רואים בחיים, וזה מאוד מרגש אותי".

זה הזמן להצטרף לפרויקט "מהנדסות העתיד 3">>

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית