אסון נחל צין: קצא"א תובעת את רשות הטבע והגנים
חברת הביטוח של קצא"א דורשת 17 מיליון שקלים מרשות הטבע והגנים. בקצא"א טוענים כי לפני שהמחפר פגע בצינור הנפט "הפקח נתן הוראה להעתיק עץ אשל". ברשות הטבע והגנים מכחישים: "מדובר ברשלנות המפעיל"
חברת הביטוח של קצא"א (חברת קו צינור אילת אשקלון) תובעת את רשות הטבע והגנים (רט"ג), בטענה שהאחרונים אחראים לאסון הנפט בנחל צין ב-2011. הצדדים הגישו סיכומים בתיק וממתינים להחלטת בית המשפט. גובה התביעה: 17 מיליון שקלים.
התביעה נגד רשות הטבע והגנים הוגשה על ידי חברת הביטוח כלל, המבטחת את קצא"א וחברות הקבלן שפעלו בשטח, לבית המשפט המחוזי מרכז. בתביעה נטען כי רשלנות של פקח רשות הטבע והגנים הובילה לאסון הנפט. על פי כתב התביעה, הפקח ביקש לעקור שיח ולהעתיקו למקום אחר, וזאת על מנת למנוע, לדבריו, פגיעה בערך טבע מוגן במהלך העבודות.
מנהל העבודה חשש כי שורשי השיח כרוכים סביב הצינור ועקירתו תוביל לפגיעה בצינור הנפט. מנהל העבודה, כך על-פי התביעה, סירב - אך למרות זאת הפקח התעקש. מנהל העבודה עזב את המקום והפקח דרש ממפעיל המחפר (באגר) לעקור עץ אשל. המפעיל סירב, אך הפקח ציין כי יש בידיו סמכויות אכיפה ואיים שיטיל קנס וסנקציות אם הוראותיו לא יתמלאו. המפעיל, לאור הלחצים והאיומים, נענה לדרישת הפקח וכף הבאגר פגעה בצינור ולנזקים סביבתיים בהיקף נרחב.
במהלך ניהול הוכחות בתיק, סירבו ברט"ג להעביר חומרים לידי התובעים, בהם חומרי חקירה שנאספו על ידם. הפרקליטות סירבה אף היא להעביר לידי התובעים חומרי חקירה, שלאחר מכן הגיעו לידם עם הגשת כתב אישום נגד הנאשמים בפרשה, בהם קצא"א עצמה. "אין לאפשר עיון בחומרים טרם סיום ההליך הפלילי", טענה הפרקליטות.
בסיכומים שהגישו נציגי התובעת בתיק הסבירו כי במרבית ימי העבודה שקדמו לאסון, נכח פקח תשתיות מדי יום, עד אשר יצא לחופשה. "למרבה הצער, הרט"ג התרשלה התרשלות חמורה ובמקום שפקח תשתיות עתיר ניסיון ילווה את העבודות, ביום האירוע עצמו נכח באתר פקח שמורות. קיימת משמעות אדירה מבחינת הידע והכלים המקצועיים העומדים לרשות הפקח. הפקח הינו למעשה שוטר בשטח ויש בסמכותו לעצור את ביצוע העבודות", נטען. לטענתם המחלוקת העיקרית היא האם הפועלים הפשוטים ביקשו לעקור עץ אשל מתוך דאגה לגורלו, או שמא הוראת פקח השמורות מטעם הרט"ג שביקש להעתיק אץ העץ. "ההיגיון הבריא מחייב להגיע למסקנה לפיה הייתה זו הוראה ברורה של הפקח לבצע העתקה כאן ועכשיו".
הרשות נקטה בגישה של האשמת הש"ג, קרי, נהג המחפר שביצע את החפירה ופגע בקו צינור הנפט. בסיכומיה טענה כי "החפירה הפראית שביצע ס' (נהג הבאגר) בניגוד לכל הוראות הבטיחות, בניגוד לכל שיטות הפעולה המקובלות וללא כל הצדקה, זיהמה את נחל צין".
ברט"ג דחו את הטענות והעדויות לפיהן הפקח שהיה בשטח ביקש ממפעיל המחפר להעתיק עץ אשל מהמקום. "לא פקח ולא כפיה. לא קנסות ולא מעצרים. רשלנות המפעיל שחשב שמכיוון שהחפירה מתבצעת בואדי, הצינור יהיה טמון בעומק רב יותר באדמה", נטען.
בסיכומים שלהם ביקשו ברשות הטבע והגנים לתאר תרחישים שספק אם דומים לזה שהתרחש בפועל: "נניח לרגע שאירוע דומה היה מתרחש במרכז תל אביב: דחפור עומד בשולי הכביש ופקח עירוני שעובר במקום מגיע ומעיר לנהג הדחפור ודורש ממנו לזוז מפני שהוא עומד במקום אסור לחניה. נהג הדחפור נוסע לפתע בניגוד לתמרור אין כניסה תוך שהוא מניף את כף הדחפור ומרסק חנויות ומכוניות חונות. האם במקרה כזה יש לייחס אחריות כלשהי לפקח שדרש מהנהג להזיז את הדחפור? האם המקרה הדמיוני הזה שונה מהנסיבות דנן?"
לדבריהם גם במקרה זה הפקח לא היה יכול לצפות שמפעיל המחפר יפעל בניגוד להוראות הבטיחות. "דומה כי התביעה הוגשה אך ורק על מנת לנסות ולמצוא כיס נוסף ולנסות לייחס לו אחריות מלאכותית", נטען. עוד טענו ברשות הטבע והגנים כי "אין בתביעה זו אלא ניסיון לתלות ולהדביק אחריות מלאכותית גם לפקח רשות הטבע, שביקש להגן על ערכי הטבע המוגנים ולמנוע פגיעה בצומח... זוהי תביעה שנופחה מעבר לכל פרופורציה, ככל הנראה מאחר ולמבטחת אין מה להפסיד". בסיכומים הם מציינים כי החברה שביצעה את העבודות גרמה לפיצוץ נוסף בצינור הדלק ארבעה חודשים לאחר הפיצוץ הראשון, וזאת ללא כל תירוץ".
לפנייה לכתב/ת 
