"הפנסיה שלנו הצטמקה ב-40% בעשור האחרון"

רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר מיטב דש גמל ופנסיה, מסביר מה הבעיה עם הפנסיות שלנו ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לדאוג לעצמנו בטווח הארוך. בני 50 פלוס? קחו נשימה ארוכה. ריאיון

מוגש מטעם מיטב דש (תוכן פרסומי)עדכון אחרון: 14.01.18 , 14:58

אם יש משהו שבני ה-50 ומשהו במדינת ישראל לא אוהבים לחשוב עליו, זה עתידם הפנסיוני. איכשהו הצלחנו כולנו לשכנע את עצמנו שאם גיל הפרישה והקצבה הפנסיונית רחוקים בכ-15 שנה, אז למה להתחיל להתעסק בהם עכשיו?

אבל רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר מיטב דש גמל ופנסיה, מזהיר מפני הנזקים הקשים שעלולים להיגרם משאננות והדחקה. "במצב הנוכחי, בני 50 פלוס שיש להם קרן פנסיה 'חדשה' (שהתחילה בשנת 1995 או אחריה), גם אם הם חוסכים בה בקביעות כבר שנים, יקבלו פנסיה שהצטמקה בעשור האחרון ב-40 אחוז".

גם בני 50 פלוס שנמצאים בשיא הקריירה צריכים לדאוג?

"יותר מכל אחד אחר. שתי מגמות עולמיות מתכנסות כיום לתוצאה לא טובה: קודם כל, תוחלת החיים עולה בהתמדה ובישראל היא מהגבוהות בעולם. כלומר, גבר שפורש לפנסיה בגיל 67, צפויות לו עוד כ-15 שנות חיים בממוצע. אצל הנשים הבעיה חמורה אפילו יותר".

"הדבר השני הוא הריביות ארוכות הטווח, ששואפות לאפס. הכסף נשחק. נניח שאני בן 50 והתחלתי לחסוך בגיל 30, עם משכורת של עשרת אלפים שקלים. פעם אמרו לי שאקבל 10,000 שקל בחודש בגיל 67, אבל נכון להיום במונחי גיל פרישה יהיו לי רק 6,000 שקל. אנשים לא מודעים לזה. בניגוד לחוסכים בני 30, לבני ה-50 כבר לא נשאר הרבה זמן לתקן את מצב הפנסיה, ו-40% כבר נאכלו להם. זה סימפטום 50' זה ה-40 החדש'. אני בן 50 ואכלו לי 40% מהפנסיה".

רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש ויו"ר מיטב דש גמל ופנסיה(צילום: יהונתן בן חיים)

אומרים שרוב החוסכים לפנסיה לא יודעים מספיק על חסכונותיהם. זה עדיין נכון?

"הרגישות הכלכלית של כולנו גדלה מאוד, אבל עדיין יש פער בין מה שהציבור צריך לדעת לבין מה שהוא יודע בפועל. מדובר בנושאים שכולם נוטים להדחיק. אם אני שכיר, אני יוצא מנקודת מוצא שהמעסיק שלי דואג לי, ועד העובדים דואג לי, מישהו דואג לי. אם אני עצמאי, לרוב אני בכלל לא מודע לכך שהעסק שמפרנס אותי כיום, לא יוכל כנראה לפרנס אותי בגיל הפרישה".

בין אלה שכן מתעניינים בחיסכון הפנסיוני שלהם, כמעט כולם מדברים על גובה דמי הניהול. אבל יש עוד פרמטרים חשובים, נכון?

"דמי הניהול חשובים, אבל חשובות גם התשואות של קרן הפנסיה או קופת הגמל. מה שצריך לעניין אותך כחוסך זו התשואה נטו, שזו התשואה פחות דמי הניהול. לא פחות חשובה היא ההתאמה של התוכנית לחוסך. בתוכנית פנסיה קלאסית יש שלושה מרכיבים: חיסכון, ביטוח לאובדן כושר עבודה וביטוח למקרי מוות. ככל שאתה מבטח את עצמך יותר, יש לך פחות לקצבה אחרי גיל הפרישה. מצד שני, אני רואה לא מעט אנשים שמוותרים לגמרי על הביטוחים, אבל אם קורה משהו רע הם ויקיריהם חשופים".

"גורם נוסף בעל חשיבות הוא השירות, בעיקר היחס שניתן למבוטח אחרי אירוע משנה חיים. אלה הרגעים שבהם כל אחד ירצה שהתקשורת מול הגורם הביטוחי תהיה חלקה, הגונה וזמינה. משרד האוצר עורך סקרים של שביעות רצון הלקוחות מרמת השירות, ותוצאות הסקרים הללו יכולות לתת מושג על ספקיות השירות ולסייע בבחירתן".

אילוסטרציה(צילום: iStock)

עובדים בני 50 פלוס שפורשים מרצון או מפוטרים - מה בנוגע לפיצויי הפיטורים שלהם?

"רוב השכירים שפורשים לא מודעים לכך שפיצויי הפיטורים הם חלק מהפנסיה. אם משכת את כל הפיצויים שלך, בעצם אכלת שליש מהפנסיה שלך. ראיתי הרבה אנשים שעזבו לא מעט מקומות עבודה ובכל תחנה משכו את כל הפיצויים. כשהם הגיעו לפנסיה זה התנקם בהם. מומלץ עד כמה שניתן לא למשוך בכלל כסף מתוכנית הפנסיה.

"אנשים גם לא מודעים למשמעות של הפסקת התשלומים לקרן הפנסיה. חשוב לדעת שקרן הפנסיה מאפשרת לחוסך שנפלט ממעגל העבודה לרכוש רק את מרכיבי הביטוח לתקופה של עד שנתיים, בעלות מופחתת. זה מאפשר הגנה ביטוחית באותה רמה שהייתה למבוטח כשעוד היה מועסק. אבל אם לא תבקשו ותדרשו, כנראה שאף אחד לא יציע לכם את זה".

מהו תיקון 190 לפקודת מס ההכנסה ולמה הוא חשוב כל כך לחוסכים?

"המספר פחות חשוב, חשובה המהות: היום נותנים למי שהגיע לגיל פרישה להמשיך לחסוך בקופת גמל עם כמה הטבות מס. החוסכים מקבלים פטור ממס רווחי הון ובנוסף במקרי מוות יש הורשה מלאה ליורשים, ללא תשלום מס הכנסה בכלל. גם כאן, ההטבה המלאה לעניין ההורשה חלה רק במקרה שהחוסך התחיל לחסוך אחרי גיל 60 ומת, שלא נדע, לפני גיל 75. אם החוסך מת אחרי גיל 75, היורשים ישלמו מס רווח הון מופחת של 15%, לעומת מס רווחי הון רגיל שמסתכם ב-25%".

"כדי להתחיל בחיסכון בקופת גמל לפי תיקון 190, החוסך צריך להיות מעל גיל 60 ועם קצבת פנסיה מינימלית של כ-4,400 שקל. אנחנו רואים כיום הרבה אנשים שמשתמשים בתיקון 190 כמסלול הורשה פטור או פטור חלקית ממס וכאמצעי להגדיל את הפנסיה שלהם. מה גם שהם נהנים על הדרך מתשואה של קופת גמל".

נניח שאני בן 50 שעזב לא מזמן מקום עבודה, עם תוכנית פנסיה. כדאי לי לעבור לאחת משתי קרנות ברירת המחדל, שנבחרו על ידי האוצר?

"קודם כל, חייבים לבדוק מה יש לך. אחד הדברים היפים שעשתה הרגולציה הוא כלי חדש בשם 'המסלקה', גוף שקיבל זיכיון מהמדינה לקבל ולהציג נתונים על כולנו מכל קרנות הפנסיה ובכלל. תמורת 40 שקל, החוסך יכול לקבל תמונת מצב מלאה על מצבו הפנסיוני. מומלץ לבצע את ההליך דרך גוף מקצועי כמו 'מיטב דש', שיעשה את זה עבורך ללא עלות וגם יודע לנתח את הנתונים. אחרת תקבל ערימה של מספרים שלא יגידו לך הרבה".

"צריך גם לזכור שכיום אין עדיין תקנון אחיד לקרנות הפנסיה. זה אמור היה להיכנס לתוקף בינואר 2018, אבל יקרה כנראה רק ביוני. עד אז ישנה שונות מסוימת בין קרנות הפנסיה. במעבר לקרנות ברירת המחדל, כמו זו של מיטב דש, אכן משלמים דמי ניהול משמעותית יותר נמוכים מהמקובל בענף, אבל עדיין חשוב שיצטרפו לקרנות הללו רק עמיתים שזה נכון בשבילם".

אמרת שהנשים בבעיה גדולה יותר מהגברים. גיל הפרישה שלהן בישראל עומד על 62 לעומת 67 לגברים; ותוחלת החיים שלהן היא 84 שנים, לעומת 80 לגברים.

"נכון. לנשים יש פחות שנות צבירה עד הפרישה לפנסיה, יותר שנות חיים אחרי גיל הפרישה ובדרך כלל הן מקבלות שכר נמוך יותר וחוות גם פגיעה ברצף העבודה לאורך השנים, בגלל לידות. אישה בישראל חייבת לבחון דרכים שונות כדי להגדיל את החיסכון שלה. היא צריכה לבדוק ולהכיר גם מכשירי חיסכון כמו קופת גמל להשקעה. בנות החמישים בישראל צריכות להתעורר הרבה לפני בני החמישים".

עד כמה חוסכים בני 50 ומשהו בישראל צריכים לדאוג מתרחיש שבמסגרתו לא יישאר כסף לשלם להם פנסיה?

"לא יודע אם זה יקרה עוד בימי חיינו, אבל שניים-שלושה עשורים אחרינו זה בהחלט אפשרי. זו בעיה עולמית שחייבת להיפתר בהגדלת ההפרשה לפנסיה, דחיית גיל הפרישה ותקווה לעלייה בתשואות. הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים חייבים לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה. הכסף ייגמר בוודאות, השאלה היא רק מתי".