גן עדן של צלילים

שמחה גדולה בקתדרה למוסיקה - שני המנהלים, ד"ר בלצן ופרופ' זורמן זכו בפרס לנדאו למוסיקה, והם עומדים לשירותכם...

שאלו כל גמלאי על סדר היום שלו, ותיענו שהוא עסוק יותר מאי פעם. עכשיו, כשבידיו יותר שעות פנויות, הוא מתמסר בכל ליבו לחיים של תרבות והעשרה. הארץ מלאה בהיצע עצום של חוגים והשתלמויות העונה לצמא הגדול לידע ולתרבות.

אסתרית בלצן: בקונצרט בבית האופרה בתל־אביב(צילום: אריק סולטן)

בעולם תוסס זה בולטת ספינת הדגל המיועדת לנוסעים שהמוסיקה בנשמתם: הקתדרה למוסיקה בתל אביב, הפועלת זה 27 שנים ואף זכתה לפרס משרד החינוך להוראה ולחשיבה פורצת דרך. מדובר במוסד ייחודי ומוביל בתחומו, שמביא את הקהל המבוגר שוחר המוסיקה אל העולם המופלא של היצירות הקלאסיות הגדולות, כשהן משולבות במוסיקה המודרנית במארג מרתק.

הקתדרה, בניהולם של בני הזוג המוסיקאים ד"ר אסתרית בלצן ופרופ' משה זורמן, מספקת לקהל קונצרטים מוסברים, הרצאות וקורסים שנתיים המלווים בהדגמות חיות בפסנתר, במפגשי אמנים, בתוכניות רדיו ובהקלטות וידאו ואודיו.

הקתדרה למוסיקה מאפשרת לקהל הגמלאים להבין יותר את עולם המוסיקה, לצאת לקונצרטים מוסברים (למשל, של התזמורת הפילהרמונית), להיות חלק מחיי התרבות בארץ, וליהנות מהרצאות מרתקות ברמה הגבוהה ביותר של טובי המרצים, בגובה העיניים, בקונצרטים חווייתיים, ואגב כך - עם דגש על המורשת היהודית והישראלית.

אסתרית בלצן, שקנתה לעצמה שם בזכות הקונצרטים המוסברים שלה "קלאסיקה במימד אישי", מסבירה שהאהבה למוסיקה נדחקת לעיתים הצידה במהלך שנות הבגרות העמוסות ונותרת עבור רבים כחלום. את החלום הזה מגשימה הקתדרה באמצעות סדרת קונצרטים, מופעים ומכללה, בתל אביב, בחיפה ובירושלים ומאפשרת למבוגרים לחוות מוסיקה מזווית אחרת, להבין מדוע היא מדברת אליהם וכיצד היא פורטת על נימי נפשם במשך שנים ארוכות.

"בעולם העכשווי הרועש כל כך צריך קשב מיוחד, שחוזר לערכים שהולכים ונגמרים, כמו האזנה, הקשבה בשקט, פיתוח החוש לצלילים שלא צריך לראות", אומרת בלצן. "זהו עולם ומלואו של יצירות מופת, ואנחנו מובילים את המאזינים לגילוי המנגינות היפות ביותר בעולם, שעליהן גדלנו כולנו. מה שנהדר במוסיקה הוא שזו אמנות שהיא לא רק ידע, אלא המון רגש. מוסיקה היא סיפור אהבה! אני רואה את האנשים מתרפקים על החומר, פותחים את הלב, מתחברים לצלילים. והרי ידוע שלמוסיקה תפקיד מכריע בזיכרון. למשל, מחקרים על חולי אלצהיימר העלו כי הם שוכחים כמעט הכל, אבל לא את המנגינה - זה הרובד האחרון שיימחק ממוחנו. אין כמו מוסיקה כדי למלא את הנשמה, ולא מדובר דווקא במוסיקה קלאסית, אלא בכל מוסיקה שהפכה לקלאסית במבחן הזמן מבטהובן ועד לביטלס".

לשאלה כיצד היא מסבירה את המשיכה ההמונית להרצאות, לקונצרטים ולקורסים שלה, עונה בלצן: "אנשים מרגישים שקלאסיקה חסרה בחיים, וגם כלי התקשורת ממעטים להשמיע את המוסיקה הקלאסית. מצד שני, אנשים אוהבים לשתף באהבות שלהם. הם מגיעים בקבוצות שלמות ויוצאים מהמפגשים בקתרזיס, בהרגשה שלא הכל זול וחסר ערך. לקלאסיקה יש כוח. היא מדברת על החיים בצורה נוקבת ומאפשרת למאזינים לראות דרכה ערך מוסף של אהבת אדם ורגשות אנוש. אני אוהבת לספר ולהבהיר לעצמי למה אני מגיבה בחוזקה למוסיקה מסוימת ולמלחין מסוים, ואם לעצמי - אז למה לא לאחרים? לשמחתי, כיום עומדים לרשותנו שלל אמצעי המחשה, החל מהפסנתר וכלה באמצעי מדיה שונים כמו מצגות, קטעי קונצרטים וסרטי קולנוע המשלבים מוסיקה. זהו מאגר אדיר של אמנות שלא היה לדורות שלפנינו, ואנחנו משתמשים בו במלואו".

אסתרית בלצן ומשה זורמן: הקתדרה למוסיקה – סיפור אהבה תרבותי־חברתי(צילום: אירית זילברמן)

מפגשי המכללה, שנמשכים יום שלם, במה שמכונה "יום רביעי הקדוש", מאפשרים ללומדים להגיע להרצאה, לצאת להפסקת קפה או לארוחת צהריים, לטייל בקניון, לחזור להרצאה נוספת, ובין לבין להיפגש עם חברים, כך שיום הלימודים הופך ליום בילוי ולאירוע חברתי. "זה צובע את החיים בגוון אחר ומזכה את התלמידים בכמה שעות של שאר רוח", מסבירה בלצן.

כך תפגשו בסדרות המוסיקה של בלצן וזורמן את המשורר יהודה אטלס, הנמצא שם כבר 20 שנה ברציפות, וטוען באדיקות: "אם יש קתרזיס בעולם - הצוות הזה יודע להגיע אליו, כאן, כמו שנאמר ב'פו הדב' - כל הלבבות מתמלאים תקווה". עוד מתלמידי בלצן וזורמן - כלת פרס ישראל אניטה שפירא, הבמאי סיני פתר, הסופרות מיכל סנונית , עדנה שבתאי ושולה מודן, מאות מורים למוסיקה ואנשי רוח ותרבות , ובמופעי "התקווה" (מחקר ההמנון הלאומי) כל הקצונה של צה"ל. די להציץ בתוכנית הקתדרה כדי לקבל טעימה מהחוויה התרבותית המזומנת ללומדים:

> מפתחות למוסיקה

> רגעי קסם בקלאסיקה

> עונת הקונצרטים והאופרה תשע"ח

> עממי ואמנותי במוסיקה

> מופע "התקווה": מסע רב תחומי סביב ההמנון הלאומי

> קלאסיקה במימד אישי: הקונצרטים המוסברים של אסתרית בלצן, שזכו לפופולריות עצומה ומושמעים גם ברדיו ובטלוויזיה, מתקיימים גם במוזיאון תל אביב לאמנות, גם באולם רפפורט בחיפה וגם בתיאטרון ירושלים

בלצן משלבת את הנגינה שלה כפסנתרנית מחוננת עם יצירותיהם של המלחינים הגדולים מכל הזמנים בשילוב מוסיקה אתנית ומודרנית ובשיתוף פעולה עם מקהלות (מקהלת גארי ברתיני בניצוחו של רונן בורשבסקי), נגנים (כמו וירטואוז כלי ההקשה חן צימבליסטה), זמרים (זמרי האופרה הישראלית החדשה בצד חנן יובל, החזן הראשי לצה"ל שי אברמסון, פיינליסטית כוכב נולד מיי פיינגולד), תזמורות (התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ראשון לציון וסמפונט רעננה) ורקדנים (מהבאלט הישראלי ומבאלט ירושלים).

"גילוי המוסיקה בצורה מושכלת בגיל מבוגר הוא אוצר גדול. הקתדרה מאפשרת לקהל מפגשים עם אנשים ששותפים לאהבת המוסיקה, חוסכת להם את ההליכה לקונצרט בשעות הערב המאוחרות משום שיש מפגשים בשעות הבוקר והצהריים ומהווה בילוי של יום שכולו תרבות וכיף גדול. גן עדן של צלילים", מסכמת בלצן.

הקתדרה למוסיקה:

טל' 03-6420847, פקס 03-6416266.

אתר הקתדרה: https://www.musiccathedra.com/

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/AstrithBaltsan/  

ערוץ יוטיוב עם מיליון צפיות: cathedra2012

"אנחנו מובילים את המאזינים לגילוי המנגינות היפות ביותר בעולם. מה שנהדר במוסיקה, שזו אמנות שהיא לא רק ידע, אלא המון רגש. מוסיקה היא סיפור אהבה! אני רואה אנשים מתרפקים על החומר, פותחים את הלב, מתחברים לצלילים".

ד"ר אסתרית בלצן(צילום: דניאל בר און)

האנשים שמאחורי הקתדרה

ד"ר אסתרית בלצן, מנהלת ומייסדת מכללת הקתדרה למוסיקה, היא פסנתרנית, יוצרת ז'אנר "הפסנתר המדבר" וחוקרת מוסיקה. מרצה בכירה באוניברסיטת ת"א. את הקונצרטים המוסברים שלה ניתן לשמוע גם בקול המוסיקה ובתוכניתו של גבי גזית ברדיו 103. בלצן חקרה את מקורו של ההמנון הלאומי "התקווה", מחקר שתורגם למופע בימתי מרתק. זוכת פרס רוזנבלום של עיריית ת"א־יפו על תרומתה לחיי המוסיקה בארץ (2001), פרס חביבת הקהל - "ידיעות אחרונות" (2006), פרס היזמות והאיכות בתחום התרבות (ממון, 2006), פרס לנדאו של מפעל הפיס לאמנויות הבמה במוסיקה קלאסית (2007), פרס שר התרבות למבצעי מוסיקה בישראל עבור תרומה משמעותית וייחודית לחיי המוסיקה בארץ (2008).

פרופ' משה זורמן, מלחין, מנצח, פסנתרן, אקורדיוניסט ונגן טרומבון, מעבד, מרצה ומחנך למוסיקה. כיהן כמרצה בכיר באקדמיה למוסיקה ובחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת ת"א. ניהל את המדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי, פרופ' חבר במכללת לוינסקי, שם הוא מוביל את מסלול התואר השני בתראפיה במוסיקה. זוכה פרס ראש הממשלה למלחינים (2002), פרס פעילות חינוכית לילדים, קלאסילייק, מפעל הפיס (2016), פרס לנדאו של מפעל הפיס למלחין קלאסי עכשווי (2017).