התחזית: חם, לח וקטלני
כולם מדברים על התחממות כדור הארץ, אבל מה לגבי הלחות? מחקר חדש טוען שככל שהעולם יתחמם הוא גם יהפוך לח הרבה יותר באזורים רבים. התוצאה האפשרית - סכנת מוות
כולנו יודעים שמה שבאמת קשה בקיץ הישראלי זה לא החום, אלא הלחות. דמיינו שאתם צועדים ברחובות תל אביב בחודשי יולי-אוגוסט - רק מהמחשבה על כך טיפות זיעה יתחילו לטייל במורד גופכם.
החדשות הרעות הן שלפי מחקר חדש, עושה רושם שזה רק עומד להיות גרוע יותר: חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית טוענים שבין השפעות שינוי האקלים צפויה גם עלייה משמעותית באחוזי הלחות ברבים מאזורי העולם. חוץ מקצת יותר זיעה, מה זה באמת אומר על מה שצפוי לנו בעתיד הלא-רחוק?
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
בקר במרעה: לא סביבתי כמו שחשבתם
לפי תרחישים שונים, עד סוף המאה צפוי כדור הארץ להתחמם בין 3 ל-4 מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורות ששררו פה קודם למהפכה התעשייתית. מדובר בהתחממות שהיא בפני עצמה משמעותית ושעלולה להשפיע על תחומים רבים של חיינו: החל מפגיעה בבריאות שלנו ובאספקת המזון ומי השתייה העולמית, ועד לצמצום האזורים שיהיו מתאימים למגורי אדם וגם פגיעה במערכות טבעיות ומינים רבים של בעלי חיים. עם זאת, עד לאחרונה לא הרבה חוקרים עסקו בשאלת הלחות ומה יקרה אתה כשכדור הארץ ימשיך להתחמם. מדובר בשאלה מהותית, כיוון שעלייה באחוזי הלחות תהפוך את החום לבעייתי ואף למסוכן עבורנו.
בני אדם (וגם יונקים נוספים, כמו קופי אדם וסוסים) מזיעים על מנת לאפשר לגוף להיפטר מעודפי חום. כשיש הרבה לחות באוויר, הגוף מתקשה יותר לאדות את הזיעה דרך העור - כיוון שהאוויר כבר רווי מים. המשמעות היא שללא קירור ממקור חיצוני, עודפי החום נשארים בגוף ועלולים להוביל לתופעות כמו רדמת (לתרגיה), כשלים באיברים הפנימיים (למשל בתפקוד הכליות) ובמקרים קיצוניים אף למכת חום ולמוות.
מסוכן בלי מזגן
לפי המחקר החדש, בחלקים מסוימים של העולם - בעיקר באזורים טרופיים, אך לא רק שם - צפויים בהמשך המאה תנאי הלחות להחמיר. זה יקרה במקביל לעליית הטמפרטורות, בין היתר כיוון שככל שכדור הארץ מתחמם, האטמוספירה מכילה בתוכה יותר אדי מים - בעיקר מעל האוקיינוסים. לכן, באזורים הטרופיים הלחים ממילא גם היום, צפויה עליה נוספת באחוזי הלחות, ובשילוב עם העלייה בטמפרטורה תנאי עומס החום יהפכו לבלתי נסבלים ואפילו לקטלניים עבור חלק מהאוכלוסייה.
תנאי עומס חום גבוהים שהיום אנו עדים להם פעם בשנה, לכל היותר, יהפכו בשנות ה-70 של המאה הנוכחית לשכיחים הרבה יותר. למעשה, עד היום, תועדו מקרים בודדים של רמות חום ולחות כה גבוהות: בבאנדר משאהר שבאיראן נמדדו ב-2015 כ-46 מעלות עם תנאים של לחות גבוהה במיוחד שהגיעה מהמפרץ הפרסי. השילוב הזה יצר עומס חום שהוא שווה ערך לכ-73 מעלות צלזיוס (!).
לפי המודל שיצרו החוקרים, בין האזורים שצפויים לסבול במיוחד מתנאי מזג אוויר שכאלה נמצאים בעיקר צפון-מזרח הודו, והאמזונס בצפון יבשת דרום אמריקה. אזורים נוספים שנמצאים ב"קו האש" והלחות הם מזרח סין, חלקו הדרומי של חצי האי-ערב וגם דרום-מזרח ארה"ב.
"אף אדם לא יכול לשרוד תנאים כאלה של חום ולחות קיצוניים כל כך", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה ומומחה לשינוי האקלים. "הבעיה היא בעיקר עם חברות חקלאיות, ומדינות שבהן לחלקים ניכרים מהאוכלוסייה אין תשתית מסודרת של מיזוג אוויר. זה מה שקרה לפני כשנה וחצי כשהיה גל חום קיצוני בהודו, שבו שררו קרוב ל-50 מעלות צלזיוס במשך כמה ימים ברציפות: למעלה מ-500 איש מתו ברחובות, פשוט כי אין להם גישה למרחבים ממוזגים. כך שהפגיעה הקשה ביותר תהיה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות".
עוברים לאנרגיות מתחדשות ונשארים יבשים
לתנאים קיצוניים כאלה של חום צפויה כאמור, להיות השפעה חמורה על חלקים ניכרים מאוכלוסיית העולם, גם מהבחינה המשתמעת מאליה - של פגיעה בריאותית קשה שעלולה להוביל לאובדן חיי אדם רבים; אך גם בתחומים שהם פחות מובנים מאליהם: אם לאנשים רבים לא תהיה יכולת לעבוד בחוץ בחלק מימות השנה, הדבר צפוי לפגוע קשות גם בכלכלה של מדינות, בתפקודן הצבאי וביכולת שלהן לגדל מזון. כמו כן, הכבדה כזאת בעומסי החום תקשה מאוד על מערכות המיזוג ובקרת הטמפרטורה שלנו - שיצריכו שימוש בכמויות הולכות וגדלות של אנרגיה, וגם כמובן עלולה לגרום לפגיעה חמורה במערכות הטבעיות של כדור הארץ ובבעלי החיים - שלהם אין את האפשרות פשוט להיכנס הביתה ולהדליק את המזגן כשהטמפרטורות נוסקות.
אז מה עלינו לעשות? האם נגזר עלינו לחיות בתנאים קיצוניים כאלה? לפי החוקרים, ייתכן שעדיין לא מאוחר מדי וניתן להימנע מלהגיע לתנאים הקיצוניים החזויים במחקר, עוד לפני סוף המאה הנוכחית – זאת, אם נצליח להאט את התחממות כדור הארץ ביחס לתרחישים החזויים כיום. במסגרת הסכם פריז התחייבו מדינות העולם לחתוך את פליטות גזי החממה שלהן, במטרה להגביל את התחממות כדור הארץ ל-1.5 עד 2 מעלות צלזיוס לכל היותר ביחס לערכים שקדמו למהפכה התעשייתית; אם אכן נצליח לעשות זאת, החוקרים צופים שמיליוני אנשים פחות יחשפו בכל קיץ לתנאי קיצון שכאלה בשנות ה-2070.
"אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו לא להגיע לתרחיש של התחממות של כדור הארץ ביותר מ-2 מעלות", מדגיש פרופ' יאיר. "עלינו לעמוד ביעדים שהתחייבנו אליהם במסגרת אמנת פריז - כלומר להקטין את פליטת גזי החממה לאטמוספרה לערכים כאלה שלא יגרמו להתחממות קיצונית נוספת. את זה אנחנו צריכים לעשות, בין היתר, על ידי מעבר מהיר לשימוש באנרגיות מתחדשות - אנרגיית שמש ואנרגיית רוח. צריך לעצור את ההתמכרות הזו שלנו לדלקי מאובנים כמו פחם ונפט, ולקחת דוגמה מארצות כמו דנמרק וגרמניה - שהודיעו שהן מפסיקות לגמרי עד לשנת 2030 את השימוש בדלקי מאובנים. זה בידינו. הממשלה החליטה על 17 אחוז הפחתה בפליטות גזי חממה עד לשנת 2030. זה יעד לא שאפתני, ודאי לא ביחס למדינות מערביות אחרות - ועלינו לדאוג, לכל הפחות, להצליח לעמוד בו".
הכתבה הוכנה על-ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
