אוהדי בית"ר, צאו מהסרט / טור
בני בן זקן מוציא מה שאפשר מהסגל החלש של הקבוצה, העובדה שהצהובים-שחורים רצים העונה לאליפות זה לא פחות מנס. הקהל צריך להפנים שזאת לא בית"ר הגדולה של הניינטיז, יותר כמו גרסה משודרגת של קריית שמונה ולהפסיק להפריע לקבוצה לנצח. הכדורגל הגנתי מדי? תתלוננו לטביב שלא הביא חיזוק
אוהדי בית"ר ירושלים חיים בסרט. בראשם יש פנטזיה מטורפת על איזשהי קבוצה דורסנית, שגרמה לכדורגל של ריאל מדריד להחוויר, ודרסה פה את הליגה תוך כדי שהיא מעפילה לליגת האלופות, וגם זכתה בה. פעמיים.
הפנטזיה הזאת על "בית"ר הגדולה" מחוזקת ע"י פרשנים בינוניים וסבירים שמסבירים ש"זה ב-DNA של המועדון הזה לשחק התקפי (העילגות במקור)". הקורבן של הפנטזיה הזו הוא בני בן זקן.
הקרובן של הסרט בו חיים אוהדי בית"ר. בן זקן(צילום: גיל נחושתן)
בני בן זקן הוא מאמן צעיר שקיבל הזדמנות גדולה, אין לו זמן להיות פילוסוף של כדורגל ולנסות להטמיע בקבוצה שיטה. הוא צריך להביא ניצחונות, ועכשיו. זה מה שקורה, אבל למפונקים בטדי זה לא מספיק. הם רוצים שבית"ר תשחק כדורגל "התקפי", שלא "תלך אחורה". בית"ר הבקיעה 40 שערים בליגה (11 יותר מבאר שבע!), אבל בואו לא ניתן לעובדות לבלבל לנו את הנרטיב שבן זקן הוא פחדן.
אדם פחדן היה משלב את יוסי בניון כי זה מה שהקהל דורש, אדם פחדן היה שומע את הקולות מהיציע ומכניס עוד חלוץ במחצית מול הפועל חיפה, וכנראה סופג את השוויון. פחדן לא היה מגיע לטדי וסופג קללות כל המשחק.
צפו: בני בן זקן מדבר (צילום: עפר מאיר)
בואו נראה איזה כלים יש לבית"ר ירושלים כרגע: איתי שכטר בשיא הקריירה, שכטר איתי בכושר שיא ומסביבם שממה. חוץ משכטר אין שחקנים שממש מצטיינים במשהו חוץ מלרוץ מהר (בהינתן העובדה שעידן ורד פצוע). אין למאמן זמן ללמד אותם את יסודות הכדורגל, אז זה מה שקורה. בית"ר משחקת על מתפרצות ומתבססת על הברקות. אין בזה בושה בליגת העל. קריית שמונה לקחה ככה אליפות.
זה בדיוק סגנון המשחק שבית"ר שיחקה בכל תקופת טביב (גם עם סגלים טובים יותר), ההבדל היחידי הוא שלאיש על הקווים אין מספיק כריזמה ויכולת להגן על עצמו. גם שילוב של מוריניו, קלופ, בלה גוטמן ואריגו סאקי לא היה מצליחים ללמד את הסגל החלש הזה לשחק בצורה מאורגנת יותר.
שאלוי? פישונט? על המגרש יש את סאבו וקונט(צילום: גיל נחושתן)
במקום להסתכל על המציאות ולהבין שכנראה זאת הזדמנות בלתי חוזרת לקחת אליפות, ביציעים עסוקים בטקטיקות ודיונים על החילופים של בן זקן. אם הם ירימו את הראש הם יגלו שהשנה היא לא 1997 ועל המגרש אין את שאלוי ופישונט, אלא סאבו וקונט. ביציע אין בעלים שמחתים שחקנים על מפיות, אלא מישהו שבכלל לא יזמין אותם למסעדה.
הכי נוח להאשים את המאמן שרק רוצה לשרוד (ועושה את זה). ולא לבוא בטענות לאלי טביב שלא מעמיד סגל מספיק טוב שאפשר יהיה לפנטז איתו על כדורגל התקפי. שכטר מוכן לחתום בבית"ר לעוד כמה שנים בערך בחצי מהשווי שלו, וזה לא קורה. מחליפים לאיינבינדר ורואדה לא הגיעו. בספסל יש שחקנים שנשלפו מהליגה הלאומית, פעם זה עובד ופעם לא. העונה זה איכשהו עובד.
וזה שבית"ר בסגל החלש הזה רצה לאליפות זה לא פחות מנס, כל הכוכבים הסתדרו לטובתה ויש את כל המרכיבים לסרט ספורט קיטשי: מאמן שבא משום מקום, שחקנים שהספידו אותם לצד שחקנים שאף אחד לא שמע עליהם וכמובן קהל אדיר. אם הייתי אוהד בית"ר הייתי עושה הכל כדי לתמוך בקבוצה.
ואי אפשר בלי מילה על יוסי בניון, או שכן.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי בית"ר ירושלים
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
