פחות מים לגינון ולחקלאות, יותר התפלה: ישראל נערכת לבצורת
ישראל נכנסת לשנת בצורת חמישית ברציפות, ושר האנרגיה מזהיר מ"מצב חירום במשק המים". בדיון מקצועי הוחלט על שורת צעדים, ביניהם הגדלת תפוקה ממתקני התפלה ומקידוחים, צמצום צריכת המים ופעולות הסברה. "המחסור במים טבעיים הינו הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות"
"המחסור במים טבעיים הינו הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות מאז החלה המדידה. מצב זה מביא את מקורות המים בצפון הארץ לשפל חסר תקדים". כך אמר שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בדיון שעסק בצעדים להתמודדות עם ארבע שנות בצורת רצופות, ותחילתה של שנה חמישית , בה שיעור המשקעים הצפוי יעמוד על כ-70% מהממוצע הרב שנתי. שטייניץ הוסיף: ''אנחנו במצב חירום במשק המים. נקדם פעולות להתמודדות עם הבצורת''.
בדיון הוצגו שני כיווני פעולה עיקריים במסגרת המאמצים: הגדלת היצע המים ופיתוח מקורות מים נוספים בישראל כמו גם צמצום הביקוש וריסון צריכת המים.
הפעולות להגדלת ההיצע ופיתוח מקורות מים נוספים כוללות: הגדלת תפוקה ממתקני התפלה קיימים והגברת ההפקה מקידוחים. פעולות אלו יאפשרו, כאמור, את הגדלת היצע המים. בנוסף, נקבע כי יש לקדם את הקמתו של מתקן ההתפלה בגליל המערבי.
על מנת לרסן את הביקוש וצריכת המים, צויין כי יש לצמצם את צריכת המים לגינון הציבורי, פעולות שונות להסברה וחינוך, קמפיין ציבורי רחב לחסכון במים וקיצוץ כמויות המים לחקלאות, ככל שכמות המשקעים תרד אל מתחת לרף מסוים.
במהלך הדיון, גורמי המקצוע הזהירו שבמידה ונחווה שנת בצורת שישית ברציפות, עלול להיווצר אתגר באספקת המים לשתייה במקומות מסוימים. הם הוסיפו, כי בהתחשב בכמויות המשקעים הנמוכות שהצטברו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2017 במערכת הארצית, 2018 כולה צפויה להסתיים כשחונה ולהיות מוגדרת כ''בצורת אקלימית, הידרולוגית וחקלאית'' קיצונית.
עוד צוין בדיון כי על פי התחזיות, למרות הגשמים האחרונים הכינרת צפויה לרדת במהלך הקיץ הקרוב אל מתחת לקו השחור - מה שמסכן את היכולת לשאוב ממנה, ועלול להביא לירידה משמעותית של איכות המים בה.
בעקבות הדיון, הנחה שטייניץ, בין היתר, על קידום הקמת שני מתקני התפלה חדשים, כך שתוך מספר שנים תהיה הגדלה משמעותית של אפשרות ייצור המים המותפלים, בכדי לתת מענה לגידול באוכלוסייה, ולתמיכה במערך המים בתקופות בצורת.
תוכנית ההתפלה אמורה לספק כמות מספקת של מים, כדי להתמודד עם ירידת מפלס הכינרת עקב השינויים האקלימיים וההתחממות העולמית.
לפנייה לכתב/ת 
