תופעה: האנשים שמציעים למכור כליה בטוקבקים
חיפוש פשוט ברשת האינטרנט יניב עשרות תוצאות של אנשים שמפרסמים כליה למכירה באמצעות תגובות לכתבות ברשת, דבר המנוגד לחוק. "יש לי ילדים. אני אעשה הכל בשבילם, אפילו אם זה אומר למכור חלק מהגוף שלי", מתארת בייאוש אם חד הורית שפרסמה פנייה כזו
ר' לא לבד בדרך בה בחר להשתחרר מהחנק הכלכלי. באינטרנט מתפרסמות כמעט מדי יום מודעות של אנשים המבקשים למכור את כלייתם. חיפוש פשוט במנוע חיפוש יניב פרטים של עשרות אנשים המעוניינים למכור את איבריהם באמצעות טוקבקים.
"מתחיל את החודש במינוס שאין לי סיכוי לסגור אותו"
ר' מספר בגילוי לב איך נקלע לחובות הכבדים: "אני גרוש ואב לשלושה ילדים. הגירושים מאשתי היו קשים מאוד. הם הכניסו אותי לבור כלכלי שאני עדיין נמצא בתחתית שלו, ונראה שהוא רק הולך ומעמיק. לקחתי הלוואות בכל מקום שאיפשר לי. יחד עם החובות והמזונות, אני מתחיל את החודש במינוס שאין סיכוי שאפילו אסגור אותו".
למרות שתי המשרות שבהן הוא מחזיק, ר' מתאר כי הוא אינו מצליח לקיים את עצמו מבחינה כלכלית. "ההוצאות שלי על עצמי מסתכמות כמעט בכלום. לקרוא למקום שאני גר בו דירה זו מחמאה. גם לקרוא לו מחסן זה מחמאה. המקום הוא של קרובי משפחה שרוב הזמן מוותרים לי על שכר דירה. אני לא מתבייש לומר שאני אוכל בבתי תמחוי ונעזר בחברים להשיג מזון. סכום של כמה מאות אלפי שקלים יכול לשנות לי את החיים מקצה לקצה. היום אני לא באמת חי. חוץ מהקושי של עצמך יש את התחושה שאתה לא נותן לילדים שלך את מה שהם אמורים לקבל. זו הרגשה שהכל סוגר עליך מכל כיוון. ייאוש".
ר' מספר כי הוא שקל בכובד ראש את מכירת האיבר. "'קראתי על זה לא מעט. הבנתי שבגלל שאני שקוע בחובות יהיה לי קשה לעבור את התהליך בארץ בגלל הוועדות שתפקידן לסנן אנשים כמוני. לא שוחחתי מעולם עם מישהו שמכר כליה בחו"ל. אני לא רוצה לשלם דמי תיווך ולהסתבך עם עבריינים, אז אני מקווה שאצליח למצוא קונה ושנצליח להסדיר הכל ביחד".
"יש לי ילדים. הם הכל בשבילי"
ג', אם חד הורית בסוף שנות ה-30 לחייה, מקווה להשיג 400 אלף שקלים בתמורה לכליה שלה. לדבריה היא שמעה, "שאם מסתירים את התמורה הכספית אפשר לעבור את הוועדות בארץ. הבנתי שזה תהליך שלוקח כמה חודשים. המצב הכלכלי שלי הוא גרוע, אבל אני גם רואה באקט הזה משהו חיובי. אני עוזרת למישהו ובתמורה מקבלת כסף. זה לא לגנוב.
"המצב הכלכלי שלי גרוע, אבל יש לי ילדים. הם הכל בשבילי", מתארת ג', "אני עובדת, אבל אני לא מצליחה לתת להם את מה שהם צריכים".
אם תמכרי את הכליה את עלולה לחלות ולא להיות שם עבורם.
"זה כסף שאנחנו חייבים. יש לי אחריות לילדים שלי. אני אעשה בשבילם הכל, גם למכור חלק מהגוף שלי. זה מסתכם בזה. אם בעתיד אני אהיה חולה הם כבר לא יצטרכו אותי. תהיה להם משפחה משל עצמם. יש עוד כליה. לוקחים סיכון אבל בעיני הוא לא כזה גדול. חשבתי על זה לעומק, אבל לא פונים אליי הרבה אנשים".
מה ביררת על ההליך?
"הבנתי שהוועדה בודקת אם יש הליכים בהוצאה לפועל אצל התורם, כדי לוודא שהוא לא תורם בשל קשיים כלכליים. לי אין, אז אני לא חושבת שהוועדה תוכל לעלות על התשלום. חו"ל זו אופציה פחות עדיפה ואני אבקש עבורה יותר כסף. זה לעבור ניתוח בארץ זרה. זה דבר מפחיד מאוד. אתה לא יודע מי מנתח אותך".
"זה הגוף שלי וזכותי לעשות איתו מה שאני רוצה"
ט' רק בן 32. הוא נקלע לחובות כבדים לאחר שעסק שהקים לממכר מזון פשט את הרגל. החובות של ט' לנושים הלכו ותפחו והוא נאלץ לחזור לבית הוריו. "מכירת כליה היא הדרך היחידה עבורי להתחלה חדשה", מסביר ט' את החלטתו הדרמטית.
"אני אדם צעיר ובריא ומאמין שאסתדר עם כליה אחת", מוסיף ט', "פרסמתי את ההצעה בטוקבק כי אני רוצה להימנע מתשלום דמי תיווך. קראתי שמתווכים בין המוכר והקונה מקבלים יותר כסף מהמוכר. ראיתי הרבה טוקבקים שמפרסמים כליה למכירה במקום שבו אני פרסמתי. פרסמתי את הטוקבק לפני כחודשיים ובינתיים התקשר אליי רק אדם אחד שהתעניין בכליה. אני דורש מחיר גבוה יחסית לפי מה שביררתי – 500 אלף שקלים, כי אחרת זה לא משתלם לי לעבור את ההליך, אז אולי זה גרם לו לא לחזור אליי".
העובדה כי מדובר בעבירה פלילית לא מרתיעה את ט': "זה הגוף שלי וזו זכותי לעשות איתו מה שאני רוצה. אני מבין שהמדינה לא רוצה שהעשירים יקנו איברים מהעניים, אבל אני לא רואה בזה דבר שלילי. יש מי שרוצה למכור, ויש מי שרוצה לקנות. זה מצב שבו שני הצדדים מרוויחים".
"הוועדה מפעילה מסננת הדוקה ביותר"
בשנת 2008 חוקקה הכנסת את חוק השתלת איברים, אשר אוסר על סחר באיברים בארץ. החוק קובע כי "לא יקבל אדם תמורה בעבור איבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר". הסכמה לתרום איבר לאדם כנגד הסכמת קרובו לתרום איבר הינה מותרת. בנוסף תשלום והחזר כספי בעבור ההוצאות ששילם התורם גם היא מותרת. אדם שעובר על הוראות חוק השתלת איברים צפוי למאסר של עד שלוש שנים.
עו"ד מאיר ברודר, מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, אשר היה שותף לניסוח חוק השתלת האיברים ושימש גם כחבר בוועדה שתפקידה לסנן תרומות איברים בעבור תשלום כספי, מסביר כי בעיניו תופעת התורמים בתשלום הינה תופעה שולית.
"עד לחקיקת החוק הגיעו לוועדה לא מעט תורמים בעלי מניע כלכלי, אך כיום הם מיעוט, שגם אותו יודעת הוועדה לזהות", מתאר המשפטן. "הנחת העבודה של הוועדה היא שאדם לא קם בבוקר, מחליט שהוא רוצה לעשות מעשה טוב ובוחר לתרום איבר. אנחנו מצפים למצוא היכרות מוקדמת וקשר עמוק בין התורם לנתרם".
עו"ד ברודר מוסיף ומפרט כי "לא משנה עד כמה הסיפור של התורם והנתרם מתואם, הניסיון והידע של הוועדה גורמים לכך שזו יודעת לשאול את השאלות הנכונות כדי לגלות את השקר. כיום אנחנו מזהים פרופיל שונה של תורמים מזה שזיהינו בעבר. מדובר במלח הארץ - רוב התורמים מגיעים באמצעות עמותות שעוסקות בנושא, רובם יוצאי יחידות מובחרות, אנשים משכילים אשר לא זקוקים לכסף. התהליך שהם עוברים בוועדה הוא מאוד ארוך ומורכב. הם עוברים חקירה צולבת על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, משפטנים ורופאים. זו ועדה שעושה עבודה מאוד יסודית ומעמיקה".
המשפטן מפרט כי לפיתחה של הוועדה מגיעים בכל שנה כ-200 בקשות לתרומות מן החי, כאשר במחצית מהמקרים מדובר באנשים ללא קרבה משפחתית. "כולנו בני אדם וברור שכולנו עושים טעויות, אבל אני מאמין בלב שלם ביעילות של המסננת שאנו מפעילים. זו מסננת מאוד מאוד הדוקה".
כיצד תשיב לטענה שגורסת שיש להתיר לכל אדם לבחור מה לעשות עם גופו וכי המסננת שאתם מפעילים גורמת לאנשים לעבור את התהליך בחו"ל, דבר שהוא מסוכן משמעותית מלעבור אותו בארץ?
"זו סוגיה שהכנסת דנה בה כחמש שנים. חוק השתלות איברים הוא מהחוקים המורכבים והחשובים שחוקקו בתחום הבריאות בעשר השנים האחרונות. משרד הבריאות התנגד נחרצות לעמדה שאתה מתאר מטעמים מוסריים, חברתיים ופוליטיים. אנחנו יודעים מאיזו שכבה של האוכלוסיה מגיעים התורמים ממניע כלכלי. אני לא סבור שהמדינה צריכה לעודד אנשים לפתור מצוקות כלכליות באמצעות מכירת איברים. נתקלנו בוועדה באנשים שרצו למכור כליה בשל חוב של עשרת אלפים שקלים. ניתן רק לדמיין אילו לחצים היו מופעלים על חייבים בשוק השחור אם תרומת איברים בעבור תשלום הייתה מוסדרת בחוק".
לפנייה לכתב/ת 
