היריון טבעי אחרי שנים של טיפולי פוריות
הן עברו בדיקות, מעקבים, הזרעות והפריות עד שנכנסו להיריון, ולאחר שהפכו לאימהות הצליחו להיכנס שוב להיריון בדרך טבעית. נשים מספרות על הדרך הארוכה שנאלצו לעבור כדי להקים משפחה ועל המשפט המעצבן - "אחרי שנרגעת הכול הסתדר"
הן עברו במשך שנים טיפולי פוריות ואחרי שילדו הצליחו להיכנס להיריון בדרך טבעית. הן משתפות על הקנאה בנשים הרות, הכעס על הגוף שבגד, הדרך שעברו והאמונה שתמיד הייתה שם, ויש להם גם מסר לנשים שעוברות תהליך זהה.
"איילת חן נולדה ביום הנישואין השביעי שלנו, כשהייתי בת 34. היא נולדה אחרי ארבע שנים וחצי של ניסיונות שכללו בדיקות, כדורים, מעקבי ביוץ, הזרעות וחמש הפריות", משתפת מירית וולך מקיבוץ ארז. "כשהיא הייתה בת שנה וחצי עברנו סדרה מחודשת של בדיקות וחזרנו לטיפולים. זה היה תהליך מהיר יחסית ונולדו לנו תאומים".
כשהתאומים היו בני שנה וחצי וולך שהייתה בת 39 הרגישה שהיא רוצה עוד ילד: "החלטנו לתת לטבע לעשות את שלו, זה היה כמובן שנה וחצי אחרי לידת הקיסרי, אחרי שכבר היה מותר מבחינה בריאותית. ארז, בעלי רצה שלושה ילדים, אבל אני תמיד ידעתי שאני רוצה ארבעה.
"מאוד רציתי עוד ילד וקינאתי בכל אישה עם בטן, רציתי לחוות עוד היריון. הדבר היחיד שלא רציתי הוא לחזור לטיפולים, גם משום שזה מאוד יקר וגם כי הייתה בזה סכנה רפואית עבורי ולא חשבתי שזה נכון להסתכן כשאני כבר אימא לשלושה. הייתה לי היסטוריה רפואית של מלנומה וההורמונים שמזריקים בטיפולים עלולים לגרום לה לחזור".
קראו עוד:
שמחה כפולה: האחיות שילדו באותו יום
ההיריון הפוטוגני של מאמנת הכושר
מתי דאגות של הורים צעירים דורשות טיפול?
באחד הטיולים המשפחתיים וולך שמה לב שהיא הולכת לשירותים באופן תדיר יותר מכולם. בצירוף העייפות שחשה זה עורר אצלה חשדות. "חברה שלי, שהיא גם בוגרת טיפולי פוריות, סיפרה לי בדיוק שהיא בהיריון ספונטני והחלטתי לבדוק. זו הייתה הפתעה טוטאלית".
יש משהו שונה בהריונות?
"ההיריון של איילת חן היה יקר והיה צריך לשמור עליו, לאחר מכן היריון תאומים, נחשב עוד יותר מגביל. ההיריון האחרון של ראם היה קליל, ביקורות רגילות, הכול סטנדרטי. בגלל שגילינו מאוחר - שליש מההיריון עבר בלי ששמנו לב, בדיקות שהתפספסו בגלל זה וגם מבחינת היכולת שלי, להתפנות לתחושות ההיריוניות.
"כשהייתי בהיריון עם איילת חן לא האמנתי שתצא תינוקת. היה לי ברור שלא משנה מה יקרה, אימא אני לא הולכת להיות. לא הצלחתי להתחבר לעובר עד שהיא נולדה. שמעתי סיפורי זוועה וזה כנראה חלחל, ועם התאומים היה סיכון שיהיו פגים.
"בהיריון הטבעי, עם ראם היה פחות עיסוק בנושא. הפעם הרגשתי יותר ביטחון שיהיה בסדר אבל זה בגלל הניסיון שלי ולא בגלל שזה היריון טבעי. אני מרגישה שבהרבה מובנים זו הייתה חופשת הלידה הכי מוצלחת שלי, הכול יותר נכון ושלם עכשיו. הם ניסים והוא נס. נס שונה, אבל נס.
"הכי מפריעות לי אלו האמירות של אנשים בסגנון - 'היא נרגעה וזה קרה'. אנשים לא מבינים שרוב טיפולי הפוריות לא קשורים לכמה האישה רוצה בהיריון וכמה היא רגועה. דווקא לפני ההיריון עם ראם לא הייתי רגועה, ההיפך - הייתי מאוד עסוקה אם אחווה את זה שוב".
מה את ממליצה לזוג שנמצא בטיפולי פוריות?
"צריך לזכור שלרוב הזוגות זה מצליח ולכן כדאי לנסות לשמור על אופטימיות, ולבחון עוד אופציות כמו פונדקאות, אימוץ ותרומות זרע . כל ילד שנולד, בין אם דרך הפריה, אימוץ, פונדקאות או בדרך טבעית - שווה אותו דבר."
"עצות" שנשים בטיפולי פוריות נאלצו לשמוע:
כרמית קרן מחולון עברה דרך ארוכה עד שהפכה לאימא, שש שנים אחרי החתונה. "חלמנו להביא ילדים ואחרי שנה וחצי של ניסיונות התחלנו סדרה של הזרעות שלא צלחה. משם עברנו ל-IVF וההפריה השנייה צלחה. באולטרסאונד הראשון זיהו תאומים ואחרי זה גילו עוד שק של תאום. זה היה היריון בסיכון גבוה וההמלצה של הרופאים הייתה חד משמעית לדלל את שק ההיריון עם התאומים. היה קשה להתאושש אבל ניסינו להתרכז בעובר שנשאר. שמחנו כשגילינו שזו בת. בשבוע 23 נאלצתי לעבור לידה שקטה".
מה עבר עליכם באותה תקופה?
"זה היה אחד הרגעים הקשים. פנטזנו על שם, חדר ילדים, הייתי שרה לה בבטן ומלטפת, כל המשפחה ציפתה לה. הייתי מאוכזבת מהגוף שלי. המון חלומות שהתנפצו. חזרנו מבית החולים בידיים ריקות, סירבתי להיפגש עם אנשים, הרגשתי מקוללת, אבל לאורך כל הדרך נאחזתי בתקווה שזה יצליח, שאזכה להיות אימא".
בהמלצת רופאיה המתינה קרן עוד שמונה חודשים עד לסבב נוסף של טיפולים ולאחריהם הפסקה נוספת לאחר שהחליטה לעבור למרפאה הקרובה למקום מגוריה. בסוף הפגישה עם רופא הפוריות החדש ולאחר שכתב פרוטוקול המשך ונתן לה מרשמים, היא יצאה ממשרדו ופגשה באקראי אחות, קרובה של המשפחה.
"ביקשתי ממנה בדיקת דם להיריון. הכרתי את התסמינים והייתה לי תחושה שאני בהריון. לא הספקנו לצאת מהחניה והיא התקשרה לספר שהתוצאה חיובית ושיש בטא גבוהה. למעשה נקלטתי באופן טבעי בזמן שהמתנתי לעבור בין בתי החולים".
איך הגבת לבשורה המשמחת?
"לא האמנתי שאצליח להיכנס טבעי. הרופאים אמרו שאין סיכוי, עברתי טיפולים מאסיביים וקשים שלא צלחו, אז היריון טבעי? מודה שביני לבין עצמי פנטזתי וקיוויתי שיקרה גם לי נס, אבל תמיד מיהרתי לסלק את המחשבה, ניסיתי להגן על עצמי מאכזבות נוספות. היום נועם חיים בן תשע".
כיצד עבר ההיריון הטבעי?
"בהיריון הראשון, אחרי ההפריה, הייתי בטוחה שהכול יהיה בסדר, מין תחושה כזו ששילמתי את חובי ושאין סיבה שמשהו ישתבש. דווקא בהיריון השני, הטבעי, הייתי במתח. פחדתי מכל בדיקת אולטראסונד, חששתי לסיכוי הפלה בבדיקת מי שפיר, גם בלידה לא האמנתי שזה קורה. דרך של אכזבות שהסתיימה בניצחון ולאחר שש שנים נוספות נכנסתי שוב להיריון בדרך טבעית".
קרן מספרת שגם הזוגיות עברה עליות וירידות: "כשבישרו לנו שיהיה קושי להביא ילדים לעולם, בעלי נעמד לצידי והבטיח להיות איתי לאורך כל הדרך", היא אומרת. בסופו של דבר מבחינה פיזית הכול נופל על הנשים. הוא היה שותף מלא בתהליך, ספג את הרגעים ההורמונליים הפחות נחמדים שלי, מצבי הרוח הקשים - זה משהו שאזקוף תמיד לזכותו. זה משפיע, מוריד את הזוגיות מהמסלול הרגיל ופוגע באינטימיות, אבל עם בסיס חזק, רצון ואהבה עוברים גם את זה".
"אחרי ההיריון הראשון, חלק מהלחץ יורד אבל יש ניפוץ פנטזיות וחלומות: כמה ילדים מביאים ואיך מביאים אותם", מסביר אלעד נהלוני, פסיכולוג רפואי מומחה. "פעמים רבות מתייחסים להיריון טבעי כניצחון, בעיקר אם הגיע אחרי ניסיונות רבים שנכשלו. זה מעורר את תחושת האופוריה. יחד עם זאת, אין בהכרח קשר בין רמת החרדה בהיריון - בין אם זה טבעי או פוריות. תלוי בכמות הניסיונות להיכנס להיריון, במרכיבי האישיות, אם נשים חוו הפלה או הפסקת היריון - כל אירוע טראומטי עלול לייצר מתח. יש נשים שמלכתחילה נוטות לדאגה ויש נשים אופטימיות, נינוחות ויכול להיות שיהיו משוחררות. אין כללים".
איך מתמודדים?
"כדאי לגייס כוחות ומשאבים לרוץ קדימה כדי לא להישאר חסרי כוחות: תמיכה מהסביבה, קבוצות, זוגיות וטיפול פסיכולוגי. חשוב לזכור להמשיך את החיים, להתחזק בידיעה שרוב הנשים מצליחות להיכנס להיריון".
מה לגבי הדינמיקה הרגישה בין בני הזוג?
"הזוג הוא יחידה אחת. הדינמיקה משפיעה על התהליך ומושפעת ממנה. מכניסים מערכת רפואית למקום הכי אינטימי. נוצרים רגשות אשם ותחושת כישלון אם אין הצלחה. גם בהיריון טבעי הרוב מוטל על האישה, אבל בטיפולי פוריות המאמץ מוגבר יותר, למרות שהגבר הוא שותף מלא.
"אם הרגשות לא מדוברים, התהליך יכול ליצור הרבה מתח בין בני הזוג והגבר עלול להסתגר. גם לגבי האישה אם הרגשות נחווים בעוצמה יכולה להיות התרחקות וככל שהתהליך נמשך - המתח עולה, אבל רוב הזוגות עוברים את התהליך בלי פגיעה משמעותית".
לפנייה לכתב/ת 
