הכה את המומחה
במה אתם מומחים? האם חשוב להתמחות? איזה סוג של מומחה תעדיפו?
"מודה אני לי לפניך מלך אל חי וקיים שהחזרת בי נשמתי",
באופן אוטומטי זה מה שיוצא לי שעה שאני פוקח את עיני לתוך הנוף המדהים של העיר המשתקף מהחלון. השמש העולה שצובעת את השמים בצבעים רכים של צהוב, כתום ואדום, ואני לא יכול שלא להכיר תודה לבורא עולם על הזכות להיות חלק בתוך היצירה הנפלאה שלו. מה שיכול לעזור לקום בבוקר מוקדם ממיטה חמה לרחוב קפוא, זאת תחושת הכרת התודה. הכרת תודה וסטרס לא יכולים לגור ביחד, זה כמו שמן ומים לא מתערבבים. במנהטן יש קבוצות כמעט לכל דבר,
ג'ימי המליץ לי להשתתף בקבוצת נטוורקינג שנפגשת בשעה 7:00 בבוקר במרכז העיר.
למה כל כך מוקדם?, שאלתי.
"נפגשים למשך שעה וחצי לפני שהולכים לעבודה, לא רוצים שאנשים יאחרו”. יש משהו קסום באוויר כשמתעוררים מוקדם, הכל רגוע ושקט, ותחושה של משהו רענן. צעדתי במעלה השדרה החמישית, הכל קפוא, כמעט ואין תנועה, כמו "השקט שלפני הסערה", החשתי את צעדי לכיוון רחוב 43, מקום המפגש. כ
שנכנסתי הופתעתי לראות קבוצה גדולה של אנשים, מראה שיצר פער בין הרחוב המנומנם למסעדה ההומה. קיבלתי את התג, נתבקשנו להתיישב, החדר סודר בצורת ח', לכל אחד ניתנה דקה וחצי להציג את עצמו. מנהל המפגש, בחור די צעיר, הסביר את מטרות הקבוצה, החברים נדרשים להשתמש ברשת החברתית שלהם על מנת לסייע לאחרים, כלומר להפנות עסקים הצריכים שרות מסוים שמישהו מחברי הקבוצה יכול להציע, עקרון של ערבות הדדית.
רעיון נחמד, חשבתי לעצמי.
סבב ההכרות התחיל ושמעתי הרבה אנשים שהציגו בעיקר את מה שהם עושים. לא הצלחתי להבין מי האדם שמדבר, אלא רק מה הוא עושה (יכול להיות שזה חלק שצריך לעשות במפגש של אחד על אחד כפי שהומלץ). מה שהיה מעניין, מעבר לעובדה שהכרתי אנשים חדשים ולדעת על קיומה של פעילות כזאת בעיר, היה האופן שבו אנשים בוחרים להציג את עצמם.
בחורה צעירה אמרה "אני ג’ודי, מתגוררת בניו יורק כמעט 9 שנים, הגעתי לכאן מלוס אנג'לס ואני מפיקת אירועים. אני מומחית להפקת כל אירוע מיום הולדת ועד לכנס עם אלפי משתתפים, אני עובדת עם חברות גדולות קטנות ובינונית אני טובה בכל תחום”. לפתע מישהו שאל, מה לגבי בר מצווה? את מארגנת בר מצווה? "למרות שאני לא יהודיה, ולא מכירה כל כך את הדת, מבחינתי זה אירוע כמו כל אירוע ואני יכולה לטפל גם בבר מצווה”. היא התיישבה והסבב נמשך. אחריה נעמד בחור בשם ג’ו: "אני סוכן נדל”ן, מומחה במכירה של בתים צמודי קרקע בשכונת פארק סלופ בברוקלין. אני יודע לקחת את הבית שלכם בשכונה הזאת ולמכור אותו בממוצע של 4 שבועות בערך”.
אותו אחד שהציג לקודמת את השאלה התפרץ ושאל “רגע, אם יש לי בית במנהטן אתה יכול למכור?" "אני בהחלט יכול למכור, יחד עם זאת ההתמחות שלי היא באזור פארק סלופ. שם אני יכול להתחייב על פרק זמן קצר מאוד למכירת הבית. יש לי מאגר נתונים של אנשים שמחפשים באזור הזה, אני נחשב למומחה מספר אחד שם והרבה אנשים פונים אלי”. ככה הסבב המשיך עד שהמפגש הרשמי הסתיים. המשכנו לשבת עוד קצת במסעדה וניגשתי לג'ודי שהציגה את עצמה כמומחית להפקת כל אירוע, שאלתי אותה מה היא חושבת על ההצגה של ג'ו כמומחה למכירת בתים מסוימים בשכונה מאוד ספציפית.
"אני חושבת שזה יכול להיות בעייתי להתמחות בנישה כל כך צרה, כי הוא עושה משהו מאוד מסוים וזה יכול לצמצם את מספר הלקוחות שמגיעים אליך”.
אפשר לשאול עוד שאלה, או אולי להראות לך דרך נוספת? "בהחלט אני כאן בשביל לפתח את העסק שלי, למה אתה מתכוון דרך נוספת?" אני מתכוון לאופן שבו את מציגה את עצמך, זה לא בהכרח מה שאת עושה אלא כיצד את מציגה את עצמך וכיצד אחרים תופסים אותך. נניח שאת היית רוצה לקנות בית צמוד בשכונת פארק סלופ, האם תלכי לכל סוכן נדל"ן הפזורים בעיר או שתעדיפי את זה שמתמחה באזור.
"אני מתחילה להבין, בהחלט אני אפנה לזה שמתמחה באזור הזה”. זה לא אומר שהוא לא מוכר באזורים אחרים או לא יכול לבצע את העבודה במידה ויידרש לכך, ועדיין הוא המומחה לבתים מסוג מסוים באזור מאוד ספציפי. מה את הכי אוהבת בהפקת אירועים? "להפיק חתונות, יש בזה הרבה רגש וזה מדהים אותי”.
מה קורה אם את הופכת להיות המומחית בתחום הזה ומפתחת נישה מאוד מיוחדת שיש רק לך? "אני מניחה שכל מי שרוצה להתחתן ולקבל את הערך הזה יפנה אלי”. זכרי, אנשים אוהבים ללכת למומחים בתחום שבו הם צריכים את המענה. ועדיין תוכלי לעשות גם את שאר הדברים שאת מפיקה.
"נשמע לי כמו רעיון שאני הולכת ליישם".
שיהיה בהצלחה. עכשיו תשאלו ותבדקו עם עצמכם, במה אתם הולכים להיות מומחים?
ניסים שדה, מחזיק בתואר שני מטעם אוני' תל אביב במינהל ציבורי,
מאמן לתקשורת ותוצאות, מאמן ומנחה יחידים וקבוצות, מוסמך מטעם האקדמיה של אנטוני רובינס,
ומחבר הספר "50 סיבות למה לא ניו יורק"
917-22258549
